צביעות. מקומית ועולמית

כל עיסוק בנושא הזה חייב להיפתח בקביעה, ולא כמס שפתיים, שיש לכבד את החלטת בג"ץ. אם על כל טעות של בית משפט יפנו הכועסים לסרבנות - מדינת ישראל תתפרק. כך שאם יגויסו מתנדבים לצורך אכיפה - אהיה ביניהם.

זה לא אומר שפסיקת בג"ץ צודקת או חכמה. למעשה, הבעיה חמורה יותר ממה שנדמה לנו. משום שיש גם בעיה לא פתורה של סמכות. בג"ץ אמור לכפות צווים על רשויות המדינה. לצורך כפיית צווים על אזרחים יש הליכים אחרים. כך שלא ברור איך התפתל בג"ץ כדי הוצאת צווים נגד ההורים. נכון, הם ביקשו להיות צד. הבקשה שלהם נדחתה. אבל בהליך לא הליך, הוצא נגדם צו לפי פקודת בזיון בית משפט, למרות שלא הם היו אמורים לקיים את החלטת בג"ץ הראשונה, שדרשה לבטל את הפרדה (שלא הייתה!), אלא נגד משרד החינוך, רשת החינוך החרדית והעירייה.

בנוסף, החודשים האחרונים היו רוויים בהפרת של צווי בג"ץ נגד רשויות המדינה. זה כלל גם הערות קשות של בג"ץ לשר הביטחון ולאחרים, בגין אותן הפרות. והנה, בג"ץ לא פנה להליך של בזיון בית משפט, למרות התנהגות הרשויות. כלומר, בג"ץ חזק על חלשים, למרות שמלכתחילה העתירה לא הייתה מופנית נגדם.  

נבהיר שוב: חוק יסודות השפיטה, סעיף 15(ג), מבהיר באופן חד וברור את סמכויות בג"ץ. אלא שהאקטיביזם השיפוטי גרם לכך שהחוק המפורש אינו חשוב. השופטים מספחים לעצמם זכויות. זוהי מורשת ברק. אנחנו אוכלים היום את הפרות הבאושים.  

אפליה מדומיינת

לעצם העניין, דוח הבודק מטעם משרד החינוך קבע שאין אפליה עדתית. על סמך איזה קריטריון התעקשו שלושת שופטי בג"ץ ש-27% ספרדיות הן סוג של עלה תאנה? זו לא קביעה משפטית. זו קביעה מוזרה. גם לא חכמה. בעיקר בהתייחס לעובדה שיהדות המזרח אף פעם לא הייתה חרדית. מה למזרחים ולמסלול חרדי-חסידי? בכל בית ספר לאומנויות יש פחות תלמידים ממוצא מזרחי לעומת המסלול החסידי. גם שם יש "קריטריונים" שיוצרים רוב אשכנזי ומיעוט מזרחי. האם זה מה שמוכיח גזענות? האם בג"ץ יכפה שוויון?

המגזר החרדי הוא מעוז של גזענות בהרבה מאוד הקשרים אחרים. החינוך החרדי, עם או בלי שני חוקי נהרי, הוא שערורייה. הכניעה לחלקים מהמגזר הזה גוררת את ישראל למחוזות של חושך ואפלה וחיים בנוסח הטליבאן. צריך להוריד לאפס את ההקצבה לכל מוסד שלא עומד בתנאים מקדמיים של לימודי ליבה ועוד.

אבל הפעם, מה לעשות, הצדק דווקא עם המגזר החרדי. 

כששופטים הופכים לפוליטיקאים

בית המשפט העליון לא צריך להיות ייצוגי. צריכים להיות בו השופטים הטובים ביותר, לפי מפתח של איכות, ולא של מוצא. זה נכון כל עוד בית המשפט עוסק בנושאים משפטיים. לכך הוכשרו השופטים. זה מה שהם יודעים. ברגע שבית המשפט החליט, והוא החליט, לעסוק בנושאים ערכיים וציבוריים, שהם פוליטיים, בית המשפט חייב להיות בעל מגוון שמשקף את החברה הישראלית. לא ייתכן שהרכב שדעותיו קרובות יותר למרצ, או לבית היהודי, יבטל החלטות של רוב דמוקרטי.

בעבר היה ניסיון להקים בית משפט לחוקה. אלא שזה היה אהרן ברק, אז נשיא ביהמ"ש העליון, שניהל מאבק פוליטי למהדרין נגד המחוקקים. "את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן", אמר השופט שמינה את עצמו לקומיסר הערכי והפוליטי העליון של ישראל.

למעשה, ברק כפה על ישראל מודל שמנוגד לכל היגיון, ולכל מה שמקובל בכל בתי המשפט החוקתיים במדינות דמוקרטיות. בצרפת יש את "המועצה החוקתית" ("Conseil Constitutionnel"), שההרכב שלה פוליטי לחלוטין. בגרמניה יש הליך נפרד לחלוטין לבחירות שופטי ביהמ"ש לחוקה, והבחירה היא על בסיס פוליטי ולא מקצועי. בארה"ב נבחרים שופטי ביהמ"ש העליון על ידי הנשיא, על סמך ההשקפות הפוליטיות שלהם, והם עוברים שימוע, שבו הם חייבים להציג את השקפת עולמם.

ורק בישראל, בית המשפט העליון מתעקש לאחוז במקל משני קצותיו: גם לעסוק בנושאים פוליטיים וערכיים, וגם להימנע מהרכב מאוזן והוגן. זה לא אומר שאיכות או רמת האנשים בבית משפט חוקתי, עם הליך מינוי נפרד, הייתה נמוכה יותר. להפך. פרופ' רות גביזון, למשל, נפסלה משום ש"יש לה אג'נדה". זה נכון. אלא שהרמה שלה, ועל כך אין ויכוח, אינה נופלת, נאמר בלשון המעטה, מרמתם של היושבים שם היום. היא המינוי ההולם ביותר לבית משפט חוקתי. ועכשיו, כשצריכים אותה כל כך, היא לא נמצאת שם. ברק חסם אותה. ההכרעה מצויה בידי "מקצוענים" ממורשת ברק, שגורמים לפגיעה הולכת ונמשכת במעמדו של בית המשפט העליון. השופט אדמונד לוי, כפי שהובהר בשנים האחרונות, הוא יותר אקטיביסט מאקטיביסט. זה מה שרצה ברק. זה מה שקיבלנו.

אלא שגם המשבר הנוכחי לא יוביל לשום שינוי. הפחד משתק את הפוליטיקאים. הם יודעים שיש צורך בשינוי. הם יודעים שאם יציעו שינוי, התקשורת תתנפל עליהם, תהפוך אותם ל"אנשי חושך" ו"אויבי שלטון החוק". עדיף הרי לדקלם את שירת המקהלה. מבחינתם, כך לפחות נדמה להם, זה מעניק שקט תעשייתי מצד הרשויות לאכיפת החוק. זה "שלטון החוק" אצלנו. זה מה שבישל לנו אהרן ברק. את פרות הבאושים נמשיך לאכול עוד שנים רבות.
 

המשבר הגדול בדרך

כדאי שנרשום את המשבר הבא: ההחלטה הצפויה בעניין חוק האזרחות. בג"ץ עלול להתיר את זכות השיבה, בתואנה של "איחוד משפחות", תוך פסילת חוק הכנסת, ותוך רמיסת רצון הרוב המוחלט. זו תהיה חציית קו אדום, שהופכת את כל הקווים שנחצו עד היום לוורודים. נקווה שזה לא יקרה.  משום שהמשבר הנוכחי יהיה משחק ילדים לעומת המשבר הצפוי. זה מה שקורה כאשר הרכב "מקצועי" הופך לממשלת על. המשנה בדימוס לנשיא ביהמ"ש העליון, מנחם אלון, כבר הזהיר נגד ההליך הזה, וקבע שיש הבדל בין "שלטון המשפט ל"שלטון השופטים". אלון רצה את שלטון המשפט. ברק העדיף את שלטון השופטים. ההפסד יהיה גם למשפט וגם לשופטים.

הטבח המוסלמי נמשך

מאי נהרגו 73 כורדים על ידי התורכים (בינתיים יש דיווחים על כמאה הרוגים). בפקיסטן נטבחו 764. באפגניסטן 249. בקשמיר 50. יש עוד. הרשימה ארוכה. מוסלמים טובחים במוסלמים. עניין של שגרה בכל מקום בו מצוי סרטן האיסלאם הרדיקלי. באופן יחסי, העימות עם מספר הנפגעים הקטן ביותר, ממש זעיר, הוא העימות הישראלי-פלסטיני. בסך הכל נהרגו, נטבחו ונרצחו 2,255 בני אדם במוקדי סכסוך מהזן הזה, לפי בדיקה שמבצע ד"ר יוחאי סלע מאוניברסיטת בר-אילן. מתוכם - תשעה ממשתתפי המשט ועוד שלושה אנשי חמאס שניסו להסתנן לישראל. בפדרציות הרוסיות נהרגו 20. ארה"ב הרגה 87 איש בחיסולים ממוקדים. נחזור ונבהיר: מדובר בחודש מאי האחרון בלבד. זה לא היה חודש אלים במיוחד.  

אבל מי שמע, מי ראה ומי פרסם. העולם שותק. העולם הוצף בתשעה חסידי ג'יהאד איסלאמי, שהגיעו על אחת מספינות השנאה במסע ההזדהות עם החמאס (הם שרו שם את "חייבר, חייבר, יהודים, צבא מוחמד עוד ישוב"). הארגון ששלח אותם, IHH, נחשף בעבר כגוף הקשור לטרור, והקשרים של פעילים בכירים בארגון לטרור נחשפו שוב, לאחר המסע. אבל את העולם זה לא מעניין. אובמה, שחייליו חיסלו גם ילדים בחודש מאי, עוד נחזור אליהם, דרש חקירה של ישראל, שמנסה למנוע את הפיכת עזה לבסיס קדמי של איראן או אל-קעידה. גם אובמה, מתוך רצון, שוגג או זדון, הופך את עצמו לחייל כנוע של האימפריה החדשה - הרוב האוטומטי של מדינות חשוכות, יחד עם רוב אוטומטי של "ארגוני זכויות אדם", שהמטרה המשותפת שלהם היא או חיסול ישראל או הפיכתה למצורעת. 

בהפגנת השמאל והסמול בת"א הונפו גם דגלי תורכיה. זו אותה תורכיה שגם אם נשכח לה את הטבח בארמנים, טובחת בשנים הללו בכורדים כמו שישראל איננה מעזה לטבוח בפלסטינים, וטוב שכך. אבל דגלי תורכיה המתאסלמת הונפו בתל-אביב ובעוד הפגנות במערב.

העולם עוד יתעורר. נתפלל שזה לא יהיה מאוחר. 

ארה"ב מחסלת גם ילדים

ברשימת 87 הנפשות שחוסלו על ידי ארה"ב בחודש מאי כלול גם מוסטפה אל-יאזיד, בכיר באל-קעידה. הוא לא היה לבד. גם כל בני משפחתו נהרגו במבצע החיסול. אישתו, שלוש בנותיו, נכדיו, וקרובי משפחה נוספים. חיפושים נרחבים לא העלו מילה אחת של ביקורת נגד ארה"ב בעיתונות המיינסטרימית במערב. זו אותה עיתונות שבמשך ימים ארוכים הייתה עסוקה בתשעת השהידים מהסניף התורכי של הג'יהאד העולמי.

מה היה קורה אם ישראל הייתה מחסלת בכיר בחמאס, עם כל בני משפחתו. זה כבר קרה, כשחוסל סלאח שחאדה. הוגש בג"ץ. בג"ץ לא פסל את החיסולים, אלא ניסה לתחום גבולות. עיתון "הארץ" קבע, על סמך מסמכים שהודלפו על ידי ענת קם, שהצבא מפר את הוראות בג"ץ. זו הייתה עלילה. עיון במסמכים מגלה שהצבא הישראלי שומר על חיי חפים מפשע באופן מדהים. הרמטכ"ל סירב לאשר פעולה לעצירת מבוקשים אם יש במקום "שני בלתי מזוהים". הצבא האמריקני, כפי שכבר חשפנו בעבר, קבע מדד שמתיר חיסול 29 חפים מפשע, לצורך חיסול מבוקש בכיר. ולמרות זאת, לפי תעשיית השקרים, צה"ל הוא צבא של פושעים. חיילי נאט"ו וארה"ב הם חסידי אומות עולם. הכל מותר להם.

החמאס מסוכן יותר לישראל מאשר הטליבאן לארה"ב. עכשיו, בואו נחשוב על משלחת משאיות סיוע, של ארגון איסלאמיסטי המזדהה עם הטליבאן, המתעקשת להגיע לווזיריסטן, מחוז הנשלט על ידי הטליבאן ואל-קעידה. האם הצבא האמריקני היה מקבל את חברי המשלחת בפרחים, או שמא מבצע חיסול ממוקד למחיקה טוטלית של "משלחת הסיוע"? ולמרות זאת, הממשל האמריקני, שאובמה בראשו, איבד לחלוטין את חוט השדרה. עניין של תהליך. לא מעצמה, אלא עוד גורם שרוקד לפי חליל האימפריה החדשה. 

אסור לנו לאבד את ארה"ב. אין לנו ידידה כמותה. אבל דווקא משום שמדובר בידידה, מותר לנו להבהיר לארה"ב כמה אמיתות יסוד.