אידיוטים שימושיים

במערב צומחים אלה שמספקים את החבל לצורך תליית העולם החופשי על ידי העולם החשוך. על חומסקי וחסידיו, בשירות החמאס, איראן והחיזבאללה

נועם חומסקי הגיע השבוע לישראל. הרווח שלו היה כפול. הוא גם זכה לכותרות עולמיות על כך שישראל מונעת את כניסתו, ולכן היא מדינה פשיסטית בלה-בלה-בלה, וגם זכה לכיסוי הרבה יותר גדול, בישראל ובעולם, כדי להפיץ את תורתו.

הסיפור הזה הוא איוולת. לא פשיזם, כפי שטענו הצווחנים הקבועים. משום שמדינות מערביות רבות מונעות כניסה של רשעים, שהבעיה היא בהטפות שלהם. חופש הביטוי, בניגוד למה שסיפרו לנו, רחוק מלהיות קדוש. גם לדמוקרטיות דגולות, כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה וצרפת יש רשימת מנועי כניסה. ד"ר טארק רמדאן השוויצרי, כוכב הנוער המוסלמי של אירופה, היה מנוע כניסה לתקופה מסוימת בצרפת, ולתקופה של שנים בארה"ב. בריטניה קיבלה אותו דווקא בחיבוק. בבריטניה עצמה יש רשימה של 230 מנועי כניסה. רמדאן האיסלאמיסט התקבל שם עם שטיח אדום, ודווקא כניסתו של חבר הפרלמנט ההולנדי, חירט וילדר, האנטי-איסלאמיסט - נמנעה. גם משה פייגלין הישראלי הוא מנוע כניסה. קנדה, שלא סובלת משום רדיפה ולא נמצאת בשום עימות, מנעה רק לאחרונה את כניסתו של ג'ורג' גלאווי, חבר פרלמנט בריטי (עד הבחירות האחרונות), רק משום שהוא מנפק הצהרות צווחניות בזכות ההתנגדות לארה"ב ולישראל, מתחבק עם ראשי החמאס, ומפיץ תעמולת ארס. חומסקי הוא אחיו התאום של גלאווי. בחודש מאי 2006 עלה חומסקי לרגל לנסראללה, בדיוק כמו שגלאווי עלה לרגל, לפני חודשים אחדים, לאיסמעיל הנייה.

כך שצריך לעשות סדר בדברים. ישראל היא "פשיסטית", ו"לא דמוקרטית", רק משום שהמוסר הכפול עובד שעות נוספות. דין אחד לכל הדמוקרטיות, דין שונה לישראל. זה לא אומר שישראל יכולה להרשות לעצמה את מה שקנדה מרשה לעצמה. 

לעצם העניין, העולם החופשי צריך להבין שגלאווי, רמדאן, נורמן פינקלשטיין, אילן פפה, ראאד סלאח, עזמי בשארה, נועם חומסקי וחבריהם מהקואליציה החומה-ירוקה, איסלאמיסטים ו"מתקדמים", הם חלק מהבעיה. הם הזרוע הרעיונית, חלקם גם ביצועית, של הג'יהאד העולמי. חלקם ראויים לתואר "אידיוטים שימושיים" ("useful idiots", מושג שמיוחס ללנין, לצורך תיאור תומכי הקומוניזם במערב, למרות שאין הוכחה שהוא עצמו אמר זאת אי פעם). הם אלה שמספקים את החבל לצורך תלייתו של העולם החופשי על הגרדום. בעבר הצליח העולם החופשי, בעזרת אנשים כמו צ'רצ'יל, במישור הפוליטי, או ג'ורג' אורוול, במישור הרעיוני, להציל את עצמו מהאידיוטים השימושיים. אלא שבעידן הנוכחי הם חזקים. אולי חזקים מדיי.

איוולת האינטלקטואלים

חומסקי הוא ככל הנראה אחד מגדולי האידיוטים השימושיים של העידן הנוכחי. אם הטעות של חומסקי בביקור אצל נסראללה הייתה מעידה חד-פעמית - ניחא. אלא שאצל חומסקי זו מסורת. הוא כבר הספיק לתמוך בפול-פוט, מנהיג החמר רוז', אחת הקבוצות הרצחניות ביותר בעת החדשה. "הסדר החדש" שהוא הכריז עליו בקמבודיה גבה את חייהם של מיליוני קמבודים. המכנה המשותף של פול פוט ונסראללה הוא שנאתם לארה"ב. כך גם מישל פוקו, שהעריץ את המהפכה החומיינית, כך פרופסור ריצ'רד פאלק, שלקה באותה הערצה, והיום הוא בתפקיד בכיר באו"ם. והרשימה ארוכה.

חומסקי כתב את ההקדמה לספרו של רוברט פוריסון, מכחיש שואה. לא מדובר רק בחופש הביטוי, כפי שמנסים לטעון חסידיו של חומסקי. באותה הקדמה שיבח חומסקי את רצינות עבודתו של פוריסון, וגם התעקש שמדובר בליברל, ולא אנטישמי, למרות הראיות שהוצגו לו. חומסקי מתייצב תמיד לצד ה"אנדר-דוג". כך הוא רוצה שנחשוב. הוא תמיד עם המסכנים והסובלים. בעיקר אם הם רוצחי המונים ושונאי יהודים.

הבעיה שחומסקי אינו אדם שולי. האיש הזה עמד בראש רשימת מאה האינטלקטואלים המשפיעים ביותר בעולם, וגם המצוטט ביותר. רשימת המעריצים שלו גדולה. גדולה מדיי. וזה אומר משהו על דלותה, ובעיקר עיוורונה, של הרוח. דור הולך ודור בא, ואין מנוס אלא לזכור דברים שאמר ג'ורג' אורוול: "יש רעיונות שהם כל כך אבסורדיים, שרק אינטלקטואלים מסוגלים להאמין בהם". חומסקי ומעריציו מוכיחים, פעם נוספת, שאורוול צדק.   

אנטישמיות במסווה הומניטרי

בימים הקרובים ינסה משט ספינות נוסף "לפרוץ את הסגר על עזה". הפעם מדובר בפעולה הרבה יותר גדולה. האידיוטים השימושיים מתחזקים ומתרבים. המטרה היא פוליטית. ראש "התנועה לשחרור עזה", הוואידה עראף (שהיא גם אחת מראשי תנועת הסולידריות עם הפלסטינים, ISM), הבהירה שלא מדובר ב"פעילות למען צדקה". מדובר בטיפול שורש. והבעיה, איך לא, היא ישראל.

התנועה עלתה דרגה, וגייסה שני אישים בולטים. האחד הוא מיודענו רג'יפ ארדואן, שהתייצב מאחורי הנציגות התורכית, שתתפוס נפח גדול יותר במשט המתקרב. על ארדואן אין צורך להרחיב את הדיבור. הוא יעשה הכל, כמו בני בריתו החדשים, אסאד ואחמדינג'אד, כדי לחזק את הציר האיסלאמיסטי.

האיש הנוסף הוא מהאטיר מוחמד, לשעבר ראש ממשלת מלזיה. הוא הקים את "קרן עזה", שמסייעת למשט. בעבר כבר היו לו התבטאויות אנטישמיות. הוא מתחזק. לאחרונה הוא הבהיר את עמדתו: "היהודים היו תמיד בעיה במדינות אירופה. היה צורך להגביל אותם, ומדי פעם לבצע בהם טבח. אבל הם נותרו, שגשגו, והחזיקו ממשלות שלמות כבנות ערובה. אפילו אחרי שהנאצים טבחו בהם, הם החזיקו מעמד כדי להיות מקור לבעיות גדולות יותר לעולם".

באותו נאום הבהיר מהאטיר שאם ארה"ב מסוגלת להפיק סרט כמו "אווטאר", היא מסוגלת להפיק גם את פיגועי התופת. לדידו, יש "הוכחות חזקות לכך שארה"ב ביצעה את אותם פיגועים, כדי שיהיה לה תירוץ למלחמה במוסלמים".

אפשר לפטור את האיש שהיה למעלה מעשרים שנה מנהיג של מעצמה מוסלמית במנוד ראש. אלא שהם לא לבד. חמישים וארבעה חברי קונגרס, כולם מהמפלגה הדמוקרטית, תומכים בתנועת "שחרור עזה". כך שאדואן ומהאטיר אינם לבד. הם עמוק בגבעת הקפיטול. איך זה שאנשים שפויים, בתוכם יהודים וישראלים, משתתפים בקמפיין שמתחזה להומניטרי, אבל יש לו אופי אנטישמי? מתברר שאידיוטים שימושיים אף פעם לא מתים. הם רק מתחלפים. וגם מתחזקים.  

כרוז למשתתפי המשט

קבוצת ישראלים גדולה מתכוונת לצאת במשט נגדי, כדי לקבל את פני משט השנאה, שכבר נקרא, ובצדק, משט האנטישמיות. היוזם הוא ד"ר גיא בכור. ההתרחשות הצפויה תמקד אליה את התקשורת העולמית. כך שכדאי שתהיה גם אמירה ישראלית שפויה. אם דעתי הייתה נשמעת, אלה הכרוזים שהמשט הישראלי היה צריך להפיץ לחסידי הג'יהאד:

כן לשלום - לא לג'יהאד

לרגע נדמה לנו שהשתגעתם. משום שיש רק שתי אפשרויות. או שאתם תמימים ועובדים עליכם, או שאתם חבורה של גזענים מטורפים, שצריך לקחת מייד לבית הדין הבינלאומי בגין פשעי הסתה. כך שכדאי לכם ללמוד את עובדות היסוד.

ישראל יצאה מרצועת עזה לאחר ויכוח ציבורי קשה ונוקב. זו הייתה הזדמנות פז להוכיח ששני העמים מסוגלים לחיות, זה לצד זה, בשלום, בחירות ובכבוד הדדי. זה לא קרה. לא בגלל ישראל. זה לא קרה, משום שקבוצה גזענית, פשיסטית ואנטישמית השתלטה על רצועת עזה. אין שום הבדל בין החמאס, הטליבאן ואל-קעידה. זו לא תעמולה ציונית. זה מה שקובעת אמנת החמאס. הנה מה שהיא אומרת:

בעניין הסדרי השלום (סעיף 13): "היוזמות המדיניות ומה שקרוי פתרונות של שלום והוועידות הבינלאומיות לפיתרון הבעיה הפלסטינית, עומדים בסתירה לתפיסת העולם של תנועת ההתנגדות האיסלאמית. אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד. באשר ליוזמות, ההצעות והוועידות הבינלאומיות, הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים". וכדי למנוע ספקות, מובהר שוב (סעיף 8 לאמנה): "הג'יהאד הוא הדרך של החמאס, והמוות למען אללה הוא המשאלה הנעלה ביותר".

אם אתם חושבים שהחמאס רוצה "רק" את ישראל, ואחר כך הוא יירגע, אז כדאי לדעת: הבעיה איננה ישראל או פלסטין, והחמאס הוא חלק מהג'יהאד העולמי (סעיף 7): "המוסלמים מאמצים את דרכה של תנועת ההתנגדות האיסלאמית, פועלים כדי לתמוך בה, לאמץ את עמדותיה ולחזק את מלחמת הקודש שלה. המאמצים פזורים על-פני העולם כולו - התנועה היא כלל עולמית".

כמו שאר תנועות האיסלאם הפוליטי, גם החמאס אינו מסתיר את האידיאולוגיה האנטישמית שלו. לפי סעיפים 21 ו-32 באמנה היהודים אשמים בכל צרות העולם. סעיף 32 אף מציין במפורש את הפרוטוקולים של זקני ציון.

לא מדובר באידיאולוגיה לימים רחוקים, אלא במצע פעולה פרקטי. רבים מראשי החמאס הנפיקו פסקי הלכה המתירים השמדת יהודים. כך, למשל, יונוס אל אסטאל, חבר המועצה הפלסטינית מטעם החמאס, ודיקאן בכיר באוניברסיטה האיסלאמית של עזה, תומך בהשמדת יהודים לא כחזון אידיאולוגי, אלא כפעולה אקטיבית לצורך ביצוע שואה נוספת בימינו אלו. הוא גם בעד השתלטות האיסלאם על אירופה וכל יבשת אמריקה. הוא לא היחידי בעמדה הזאת. אין זה מקרה שאחד מראשי התומכים במשט לעזה הוא מהאטיר מוחמד, מנהיג מלזיה לשעבר, אנטישמי ידוע, שחושב שארה"ב ביימה את פיגועי התופת, ורואה את היהודים כמקור לצרות בעולם.

החמאס אינו רק אומר. החמאס גם עושה. החמאס הפך את רצועת עזה למדינת טליבאן, השליט את חוקי השריעה, מפעיל טרר נגד נוצרים וכנסיות, וחיסל בדם קר מאות מתנגדים פוליטיים. 

למרות מעללי החמאס, פנינו לשלום. הבעיה של ישראל איננה עם תושבי הרצועה אלא עם החמאס. ולכן, אם ההזדהות שלכם היא תושבי הרצועה, ולא עם החמאס, אנו נסייע לכם להעביר כל ציוד הומניטרי שתרצו. ישראל עושה זאת באופן קבוע. תושבי הרצועה זוכים למאות משאיות אספקה בשבוע, וכן לאספקת דלק וחשמל. אנו רוצים שתושבי הרצועה, כמו כל הפלסטינים, יחיו בשלום, ברווחה ובשגשוג. אך כל עוד החמאס הוא גוף גזעני, פשיסטי ואנטישמי, המתנגד לשלום, וקורא לג'יהאד למען הקמת דיקטטורה איסלאמית בעולם כולו, וכל עוד החמאס שולט ברצועה - אין מנוס אלא מלהיאבק בו. 

אנו קוראים לכם להצטרף אלינו במאבק למען שלום, ונגד הגזענות, הפשיזם, הג'יהאד והאנטישמיות.

אנו קוראים לכם להצטרף אלינו למען שחרור אמיתי של תושבי הרצועה - שחרור ממשטר האימים של החמאס שגורם לסבל נורא, לפלסטינים ולערבים, למוסלמים, לנוצרים וליהודים.

למרות כל האמור לעיל, ישראל פתוחה לשינוי מצד החמאס. ישראל מוכנה להסיר כל מחסום, ובתנאי שהחמאס יעמוד בשלושה תנאים: הכרה בישראל, ויתור על שימוש באלימות וקבלת ההסכמים הקיימים. לא ישראל קבעה את התנאים הללו. הם נקבעו על ידי הקהילה הבינלאומית והקווארטט.

אנו רוצים לקוות שלא ידעתם מיהו החמאס ומה דרכו. אנו מתקשים להאמין שאדם שפוי היודע את עובדות האמת על התנועה הגזענית ששולטת ברצועה יכול להזדהות איתה. כך שזו ההזדמנות שלכם לומר מהי דרככם: דרך הג'יהאד, הגזענות והשנאה, או קריאה משותפת לשלום ולהכרה הדדית.

אנו בוחרים בשלום, ברווחה ובהכרה בזכות שני העמים לחיות זה לצד זה בשלום ובכבוד הדדי. אנו קוראים לכם להצטרף אלינו, למען שלום צודק והוגן, המבוסס על זכות ההגדרה העצמית של שני העמים.

* * *

אנו יודעים מראש מה תהיה תגובתם של משתתפי המשט, אנשי כוחות הקדמה. הם יעדיפו חמאס וג'יהאד, ולא הכרה הדדית, ולא שלום צודק. זו דרכם של האידיוטים השימושיים. זה היה יכול להיות ניצחון ישראלי קטן בהבהרת האמת. אבל אפשר להניח שגם הפעם נפסיד. כמו עם חומסקי.

* * *

רבים ביקשו תרגום למאמר הקודם, על הנכבה וההונאה:

להלן תרגומים:

תרגום המאמר לאנגלית: Nakba Day and the Fraud

ולהלן בצרפתית: Nakba et escroquerie

המאמר פורסם בעיתון הנפוץ ביותר בספרד:
 El día de la 'Nakba' y del engaño
ויש גם תרגום לערבית