במדינות מתוקנות יש צורך בנאמנות לצורך התאזרחות. אצלנו קובע בג"ץ, תוך רמיסת החוק, ש"אין חובת נאמנות" לפלסטינים שמבקשים להגר לישראל
העתירה לפסילת חוק האזרחות - המונע הגירה פלסטינית באמצעות נישואים - עדיין לא הוכרעה. אבל מדי פעם נשלחים רמזים על הצפוי לנו. בג"ץ, גם ללא כוונת זדון, עלול לקבל את עתירת עדאלה וזהבה גלאון, ולהתיר, הלכה למעשה, שיבה פלסטינית.
הפעם מדובר בצעירה פלסטינית שעבדה ברשות הפלסטינית, וביקשה להתאחד, בישראל דווקא, עם בן-זוגה. חוק האזרחות דווקא עוסק בנקודה זו, במסגרת החריגים, כאשר הוא ממליץ לשקול בחיוב מתן אישור ישיבת קבע למי ש"מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה". אפשר להניח שמי שעובד שנים ביחסי ציבור על הרשות אינו חשוד בהזדהות עם מדינת ישראל.
והנה, בלי קשר לפרטי העתירה הספציפית, קובעת השופטת אילה פרוקצ'יה, ש"תושב אזור (כלומר, משטחי יהודה, שומרון ועזה - ב.י.) המבקש להיכנס ולשהות בישראל במסגרת איחוד משפחות אינו מצופה לחוב חובת נאמנות למדינת ישראל". סליחה? נניח, לצורך העניין, שדרישת נאמנות מאזרחי ישראל היא עניין מיותר. אלא שדרישה כזאת ממי שרוצה להגר מארצו למדינה אחרת - היא דרישה בסיסית. ספק אם יש מדינה אחת באירופה שאינה מוסיפה בשנים האחרונות דרישות סף של נאמנות או הזדהות תרבותית.
באירופה חושבים אחרת
בגרמניה, רק לפני חודשים אחדים, נדחתה בקשת התאזרחות של ילידת גרמניה (!), ג'נין מנג'ר-המילטון, רק משום שהיא חברה במפלגת שמאל. שירותי הביטחון של גרמניה העלו הסתייגויות. המבקשת אינה חשודה בשום עבירה, או בהזדהות עם מדינת אויב. הטענה היחידה היא, ש"האידיאולוגיה של המפלגה אינה עולה בקנה אחד עם הסדר הדמוקרטי-ליברלי של החוקה הגרמנית". חוק ההתאזרחות בגרמניה קובע שאפשר לדחות בקשת אזרחות ממי שמתנגד לאותו סדר דמוקרטי-ליברלי. על אותו בסיס נדחתה בקשת התאזרחות של צעיר, חבר בגוף מוסלמי (Mili Gorus), שפועל לפי החוק, רק משום שהאוריינטציה של אותו גוף מנוגדת לסדר הדמוקרטי-ליברלי.
לפני שמישהו יקפוץ ויטען - "שגרמניה לא תלמד אותנו", אז נוסיף ונאמר שחוקים דומים קיימים במדינות נוספות באירופה. בצרפת, למשל, נדחתה לאחרונה בקשת התאזרחות, רק משום שהמבקש דורש מאישתו ללבוש בורקה. עולם ערכיו של המבקש, כך הוסבר, מנוגד לערכי החופש והשוויון של הרפובליקה הצרפתית. במדינות רבות חייב כל מבקש, בנוסף ליכולת כלכלית, לעבור מבחן ידע באזרחות, ולעיתים גם בהתאמה תרבותית, ובמדינות רבות מוחלטת חובה על כל מבקש לחתום על הצהרת נאמנות (אוסטריה, אירלנד, אוסטרליה, הולנד, דנמרק, ארה"ב ועוד).
מדינה יהודית ודמוקרטית?
עכשיו, השוו זאת לחוקי היסוד שלנו, שקובעים שמדינת ישראל היא "יהודית ודמוקרטית". השוו זאת עם העובדה שהרשות הפלסטינית היא גוף הרבה יותר עוין כלפי ישראל לעומת מפלגת שמאל גרמנית כלפי גרמניה. השוו זאת עם העובדה שהניגוד בין ערכי היסוד של מי שגדל והתחנך והזדהה עם הנרטיב הפלסטיני לבין ערכי היסוד של ישראל - גדול הרבה יותר מהניגוד שקיים בין כל מבקש אזרחות במדינה אירופית לבין ערכי יסוד באותן מדינות.
בארה"ב, בעקבות מכונית התופת בטיימס סקוואר בניו-יורק, הציע הסנטור ג'ו ליברמן לבטל את האזרחות של האזרח האמריקני, פייסל שחזאד, שהציב את המכונית. ההצעה המתגבשת בקונגרס אמורה להרחיב את האפשרויות הקיימות כיום לביטול אזרחות. מזכירת המדינה, הילרי קלינטון, כבר הביעה תמיכה ביוזמה החדשה.
אבל הנה, בישראל, קובעת השופטת פרוקצ'יה שחוקי היסוד וגם חוק האזרחות הם לא יותר מניירות חסרי משמעות. אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית? יוק! חוק האזרחות מעניק אופציית התאזרחות על בסיס נאמנות? שוב יוק. הרי יש את שיח הזכויות, בגרסתו הרדיקלית. הוא זה שקובע.
הבעיה בישראל איננה של זילות הציבור או הפוליטיקאים בשופטים. הבעיה ההולכת ומחמירה היא הזילות שמגלים השופטים לעקרונות יסוד, שמעוגנים בחוקי יסוד. מנחם בגין, מנוחתו עדן, אמר ש"יש שופטים בירושלים". האם לשופטים הללו הוא התכוון?
אקו"ם