פעמים רבות ביקרתי באופן בוטה ונוקב את המנהיגות הפוליטית של ערביי ישראל. אני מניח שאמשיך לעשות זאת גם בעתיד. אחד מהיבטי הביקורת היה בעניין היעדרה של ביקורת עצמית. במקום לדון במצבם של הערבים בעולם בכלל, ובאזור הזה בפרט, יש הסתה והונאה. הציונים אשמים. המערב אשם. רק לא המשטרים הערביים, שמדרדרים את העולם הערבי. בעולם הערבי אפשר לשמוע קולות רפורמיסטיים, שהם התקווה האמיתית לעולם הערבי והמוסלמי. בישראל הקולות הללו נדירים. הם בוודאי לא מצויים בקרב המנהיגות הבכירה.
בשבוע שעבר ביקרה משלחת של ערביי ישראל בלוב. היו פרסומים שונים בנוגע לדברים שנאמרו שם. היה עיוות של הדברים שאמר חה"כ ד"ר אחמד טיבי. עמיתי בן כספית פרסם קטע אחד מהדברים. הטקסט המלא הגיע אליי. יש שם ביקורת עצמית אמיצה, בלי שמץ של הונאה עצמית. דברים ראויים ונכוחים. מפאת חשיבות הדברים, אני מוצא לנכון להביאם כפי שהם.
נאום ח"כ ד"ר טיבי בפני נשיא לוב מועמר קדאפי :
תרשה לי למתוח ביקורת עצמית על מצב האומה הערבית. למה נגזר על האומה הזו להיות חברה צרכנית ולא יוצרת? למה יכולות האדם הערבי מתפרצות דווקא מחוץ למדינות ערב? איך אפשר להסכים לדשדוש של האומה הערבית מאחורי עגלת הקדמה על אף שהאסלאם הוא מקור התרבות? מדוע תקציבי המחקר המדעי בעולם הערבי דלים כל כך? מחקר חייב להתקיים באווירת חופש וחרות אקדמית. למה העולם הערבי כמעט לא יוצר או ממציא? אני רוצה להביע את בושתי וביקורתי הקשה שאין אפילו אוניברסיטה ערבית אחת ברשימת 500 האוניברסיטאות הטובות בעולם. מספר הפטנטים הרשומים על מדענים ערבים 1 לכל 10 מיליון איש, אותה מציאות עגומה כאשר משווים את מספר המחקרים והמאמרים המדעיים, והספרים המתורגמים.
לאומה הערבית תקציבים ומשאבים רבים, אבל היא מוציאה שני פרומיל מהם למחקר. למה יש מספר מועט כל כך של זוכי פרס נובל ערבים, וגם אלה שזוכים יוצאים למערב.
הגיע הזמן לרומם את האדם הערבי ע"י המדע והידע כדי שהעולם יכבד אותנו. יש לעשות כדי לבנות את האדם הערבי ולנטוש את האשליות וההבטחות המתלהמות. הניצחון שלנו על עצמנו יבטיח כי האזרח הערבי יאמין כי מה שקרוי מדינות שהשתחררו מהקולוניאליזם קמו כדי לתת לו חיים בכבוד וחירות.
לגבי מצבם של הערבים בישראל, הרי ישנם 3 משטרים בישראל:
- משטר דמוקרטי כלפי 80% מהתושבים, כלומר כלפי היהודים.
- משטר הדרה ואפליה כלפי 20% מהתושבים, כלומר כלפינו אנו הערבים.
- משטר כיבוש ואפרטהייד בשטחים הכבושים.
אין פתרון צודק לסכסוך הישראלי פלסטיני כי אם פתרון אפשרי. והפתרון הזה הוא חזון שתי המדינות. אני תומך בו. מדיניות נתניהו והמשך ההתנחלויות יחייבו אותו ואת ישראל להיחשף יותר לארגומנט של מדינה אחת לשני העמים כפי שכותבים ישראלים אחדים.
עד כאן הדברים של טיבי. בנוסף, בניגוד למה שפורסם כאילו טיבי כינה את קדאפי "מלך מלכי המלכים", הרי לא כך הם פני הדברים. ההקשר עוות והושמט ולהלן הדברים שכן נאמרו:
אנו מברכים אותך על בחירתך כנשיא הפסגה הערבית לשנה זו, ולכן השנה אתה משמש כנשיא של הנשיאים ומלך של המלכים הערבים ובכזה אנחנו פונים באמצעותך לכל הנשיאים והמלכים כדי לפתוח את שערי העולם בפנינו.. בפני הסטודנטים.. בפני האומנים.. בפני מהנדסים ורופאים.
אוסיף עוד הערת סיום:
יש לי מחלוקת פוליטית עם טיבי, על ההסדר הרצוי. זה לא מוריד במילימטר אחד את העובדה שמדובר בנאום אמיץ וחשוב. אפשר ורצוי לקרוא את הדברים שלו ולהעריך את העובדה שהם נאמרו בערבית, במדינה ערבית, מול מנהיג שלוקה באותם חוליים שטיבי דיבר עליהם שם.