ארי שביט וגדי טאוב , ואיתם גדעון לוי, כמובן,ועו"ד וייסגלס,  כולם נימנים עם מועצת הקצת-מטומטמים בערוץ 10 , דיברו במישדר האחרון בשם התנ"ך ובשם "היהדות" ובשם עוד כל מיני דברים שאין להם מושג ירוק בהם. "נדל"ן" , צועק גדעון לוי על אוהבי ארץ ישראל; ""יש משהו אלילי באהבת האדמה שלכם", גורס ארי שביט, "מקטינים את היהדות" טוען וייסגלס. וכולם כמובן מדברים שטויות מוחלטות.

כל מי שיתחיל להציץ בתנ"ך, כל מי שיתחיל להציץ בפרשות השבוע המונחות לפנינו שבוע אחרי שבוע,יודע מה זו ארץ הקודש, הארץ האלוהית המובטחת. מי שקורא לזה ":נדל"ן", הוא פשוט אידיוט מוחלט, אבל אני משחרר את כל החבר'ה הבערים האלה משיעורי תנ"ך. אני מציע להם את הקוראן, כן, הקוראן. כבר ציטטתי ממנו, ועכשיו, למען הטמבלים האלה, אצטט ממנו שוב. כל מי שיפתח את הספר המוסלמי הקדוש ימצא שמוחמד, כן, מוחמד, נביא האיסלאם, בקוראן עצמו, מכיר לחלוטין בהבטחה האלוהית של ארץ ישראל לעם ישראל.

לא מאמינים? הנה, מבחר פסוקים מהקוראן הקדוש (הוצאת קרני 1978) בתרגומו המלומד והמצויין של ד"ר אהרן בן-שמש (הטוב במתרגמי הקוראן לעברית). 1)"זיכרו  עת אמר משה לעמו:'עמי, אל תשכחו את חסדי אללה לכם בהקימו נביאים ומלכים מקרבכם שהעניק מה שלא העניק לעם אחר מכל העמים ועת ציווה לכם : התקדמו בדרככם אל הארץ הקדושה אשר הבטיח לכם" (הקוראן, בשורת השולחן, פסוקים 23-25); 2)  "ואחר כך אמרנו לבני ישראל: 'התנחלו בארץ ישראל וביום האחרון תופיעו בפנינו יחדיו" (הקוראן, בשורת בני ישראל, פסוק 105); 3) "אחר כך הורשנו לעם המעונה את הארץ הקדושה, את מזרחה ומערבה, ונתקיימו כל ההבטחות של ריבונך לעם ישראל" (הקוראן, בשורת הרכסים, פסוק 133-134). אז איך זה שאף אחד (חוץ מסרי נוסייבה אולי) לא מדבר על זה? כי כל הוויכוח על ההתנחלויות מבוסס על רמייה ועל שקר, על בורות ועל טמטום. 

דארווין כמטומטם הכי גדול בהיסטוריה

העולם הנאור כביכול חוגג 150 שנה להופעת "מוצא המינים" של דארווין, אבל העולם מטומטם, ולכן העולם לא מבין את עומק הטימטום הדארוויניסטי. כתבתי על זה שוב ושוב, דיברתי על זה שוב ושוב. הנה אגיד את זה עוד פעם: אם מול כל מעגל פשוט של אבנים , אנחנו יודעים בוודאות שמישהו סידר אותו (כי הגיון המעגל אומר לנו שמישהו בעל הגיון סידר אותו), איך אפשר לחשוב, אפילו לשנייה מטומטמת אחת, שאף אחד לא  סידר את כל המעגלים והעיגולים בעולם (למשל, את האישונים העגולים בעיניים שלנו)?  איך אפשר לרגע לחשוב שכל העולם המופלא הזה נוצר מעצמו, במקרה, כתוצאה מתנאים סביבתיים? איך אפשר לרגע להאמין ,למשל, שדוב הקוטב פיתח לעצמו "בתהליך אוולוציוני של מיליארדי שנה" את פרוות הקוטב, וההעטה אותו על עורו, כדי להתגונן בפני השלג? האם הדוב הוא מפותח עד כדי כך שהוא יכול ליצור פרוות מגן מדהימה? האם הטווס יודע להתעטף בצבעוניות מדהימה כדי לפתות את הנקבה? הוא עצמו, הטווס, יודע לעשות מעשה מופלא כזה?

אז אולי נאמין בטווס. ולא באלוהים, כפי שהאמינו המצרים הקודמים.  האם הזיקית היא עד כדי כך חכמה שהיא יודעת ליצור את חילופי הצבעים בגופה "כדי להתגונן בפני האוייב", כפי שגורסת האוולוציה המטומטמת, שנוצרה על ידי המטומטם הגדול ביותר בהיסטוריה, צ'רלס דארווין? אז איך זה שרוב העולם המדעי חושב שדארווין צדק? הם בכלל לא בקטע של לחשוב. הם בקטע של לחקור . שקט, חוקרים! לא חושבים.

אנחנו לא לבד

אמנון לוי, אני שומע, מקדיש את מישדר השבוע שלו (עדיין לא ראיתי) למאמינים בעב"מים למיניהם. גם אני מאמין . איך לא להאמין לאינספור אנשים שאמרו שראו טבעות זוהרות, צלחות מעופפות, כלי רכב שמיימיים? לי ברור כי מדובר פשוט בצבא השמים (שאיננו עשוי מחומר אלא מרוח, ולכן שום ראדאר איננו יכול לקלוט אותו). מה חשבתם? שרכב האש שבו עלה אליהו הנביא השמיימה חונה באיזשהו גאראז' אלוהי? לא,כי רכב האש האלוהי איננו חומר אלא רוח וכמוהו כל המבקרים אותנו מן העולם החיצון.   

אמש היית רחל

דב אלבויים משוחח ערב שבת שעברה עם הפסיכואנאליטיקאית  ד"ר רבקה אייפרמן  בפרשת השבוע, פרשת "ויצא", ושניהם מנסים להבין איך זה שיעקב לא זיהה שלבן מרמה אותו וכי לאה ניתנת לו במקום רחל. "מה? הוא עד כדי כך לא מודע?".  תוהה אלבויים. והדוקטורית מוסיפה מצידה כי יש כאן איזשהו רצון של יעקב להעניש את עצמו על הרמייה שרימה את אחיו ואת אביו בפרשת הבכורה וכו' וכו'. ושניהם מתעלמים מן הפסוק הקובע בעניין זה, "ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה".  מישתה, אתם מבינים? אלכוהול. לבן פשוט הישקה את יעקב עד שלא הבדיל בין רחל לבין לאה. עד דלא ידע. יש דברים כאלה. אנחנו יודעים. ואגב, עמיחי כתב פעם שיר מעניין על האופן שבו גבר חושק באשה (ואז היא ניראית לו כרחל), ולבוקר, אחרי שהוא שוכב איתה, היא פתאום ניראית לו לאה, מישהי שאנחנו לא חומדים::"בוקר עכשיו והנה את לאה. אמש היית רחל./ לא לבן רימה אותי בחושך הליל./ זה תמיד כך יהיה.  זו דרך תבל./ עכשיו את לאה. ואמש היית רחל".  למי לא קרו דברים כאלה?