עם דרעי והערבים, ליחימוביץ יש סיכוי .

בניגוד לכל התחזיות המרדימות, הרי על פי התסריט האפשרי והמפורט הבא עשויה שלי יחימוביץ בהחלט להיות ראשת הממשלה הבאה, בגיבוי חלק מן החרדים והערבים. אני, אגב, מצביע בנט, כי ארץ ישראל בסכנה, גם מידי נתניהו, ולא פחות חשוב, אני  מצביע בנט גם בגלל איילת שקד, כסמל לסיכוי לפתיחות דתית חדשה, מול החושך הגזעני האפל והמאיים של ש"ס  

כמעט כל הפרשנים המדיניים נימנו וגמרו כי הבחירות הוכרעו למעשה לפחות מבחינת ראשות הממשלה, וזו נתונה כביכול בוודאות לבנימין נתניהו, שרק יצטרך לבחור בין חבירה ל"שותפים הטבעיים" שלו - החרדים והבית היהודי - לבין קואליציה עם חלק מהשמאל-מרכז. אבל זוהי טעות תמימה וחמורה, הנובעת בחלקה מאי-הבנת מניעיהם של חלק מהשחקנים הראשיים - וקודם כל, החרדים בהנהגת דרעי והערבים -  ומהלכיהם המתוחכמים האפשריים על לוח השחמט הזה הקרוי הממשלה הבאה.

רגע אחרי שייסגרו הקלפיות, והשאלה תהיה מי ימליץ לנשיא על מי, עשויה כל תמונת ההבנה שלנו להשתנות, וכל מה שהוסתר מאיתנו עד לרגע זה, יצוף למעלה ויעלה על פני השטח. כך עשוי בהחלט להתברר כי דרעי, האיש החזק בש"ס ככל הנראה, נוטה להמליך את שלי יחימוביץ דווקא (וסיבותיו עימו, כפי שנבהיר). עוד יתברר כי המפלגות הערביות עשויות בהחלט לתמוך בשלי יחימוביץ מבחוץ (כלומר, יסתפקו בהצבעה בעדה ובהמלצה עליה לפני הנשיא ולא יבקשו להצטרף לממשלה בראשותה, וכך יאפשרו בעצם קואליציית שמאל, כי הרי לפיד כבר הבהיר פחות או יותר שלא יישב עם חנין זועבי).

ונאמר מייד, כי דרעי מעוניין בקואליציית יחימוביץ משתי סיבות. ראשית, הוא מונע מרגש נקמה בביבי, שלא טיפח את הקשר איתו בימי הדרתו מן הזירה הפוליטית. שנית, הוא מעוניין בריהביליטציה מן האליטה הישראלית, וזו תינתן לו על פי פרשנותו רק מן האליטה ("הארץ" כבר אמרנו?), שתמחא לו כפיים בלי גבול ותשכח לו את כל עוונותיו אם יצליח להפיל את נתניהו.

בעניין דרעי נזכיר כי רק לפני ימים אחדים תקף את התנהלותו של נתניהו מול אובאמה, וטען שלא נכון היה להפעיל כל מיני מיליונרים יהודים אמריקאיים (קרי: המילארדר שלדון אדלסון) בעד רומני ונגד אובאמה. כאן כבר במפורש עולה דרעי לשחק על מגרש השמאל, שאימץ את התקפתו המכוערת של אובאמה על נתניהו דרך העיתונאי ג'ף גולברג.

נזכיר עוד בין השאר את פנייתו התיאטרלית של דרעי בשידור חי לראש הממשלה: "קח אותי, ביבי". הפרשנות המקובלת היא שדרעי מתחנן להיות חלק מהממשלה בראשות נתניהו. אבל זוהי פרשנות שאינה לוקחת בחשבון את ערמומיותו הטבעית של דרעי, שסוף מעשהו במחשבה תחילה. בהחלט ייתכן שפנייתו של דרעי לנתניהו לא נועדה להמס את ליבו של ראש הממשלה, אלא בדיוק להיפך: להכשיר את הקרקע לבגידה הגדולה של ש"ס בהבטחתה לחבור לנתניהו, או כפי שניסח את זה דרעי עצמו: "מי שמצביע ש"ס קונה שני כרטיסים בפתק אחד: נתניהו כראש ממשלה וש"ס כשומרת האופי 'היהודי' של ממשלת ישראל ביתנו". אלא שנתניהו כצפוי לא טילפן לדרעי באותו ערב, וגם לא יטלפן אליו בימים הבאים, בין השאר משום ששותפתו של הליכוד, ישראל ביתנו, ספגה עלבון קבוצתי גזעני מצד ש"ס נגד "הרוסים", וגם את זה עשה דרעי במחשבה חצי-מודעת לפחות: כדי ליצור קרע מלכתחילה עם הליכוד ביתנו.

ואז, כשיגיע הרגע המכריע הראשון אחרי הבחירות, רגע ההמלצה לפני הנשיא פרס, יגיד דרעי: נתניהו הלא לא רצה אותנו, ולא טילפן כשהתחננו, ולכן אנחנו ממליצים על יחימוביץ כראשת הממשלה הבאה, משום שאנחנו סומכים עליה יותר בענייני העניים. כך גם עשויים להגיד באופן מפתיע החרדים האשכנזים.

ותגידו: רגע, ומה על השיוויון בנטל? הרי זהו כמעט הדגל המרכזי של מפלגות המרכז-שמאל, ובוודאי של יאיר לפיד, ואם לא תהיה הסכמה משותפת בין החרדים לבין לפיד בנקודה זו  עצמה, איך תיתכן בכלל קואליציה עתידית בראשות יחימוביץ, המבוססת על שיתוף החרדים והשמאל?  

אז זהו, שהסכמה מעין זו בהחלט תיתכן על סמך מצע לפיד דווקא, ועל בסיס הסעיף הייחודי במצע שלו, הקובע כי בחמש השנים הראשונות לא יגוייסו החרדים, אלא יקבלו פטור גורף מצה"ל, שאינו מותנה בלימודים בישיבה. על פי הצעה זו, כזכור, לא ייאלצו עוד החרדים ללמוד בישיבה כדי לקבל פטור מצה"ל (וכך בעזרת השם לא ימלאו עוד בהמוניהם את הישיבות כערי מקלט מן השירות הצבאי ולא יצביעו עוד אוטומאטית כשבויי הישיבות עבור המפלגות החרדיות), אלא יוכלו לצאת לשוק החופשי ולהרוויח כסף טוב, במקום להסתפק בקיצבאות העוני של הלימודים בישיבות. נראה אז כמה יבחרו מרצונם החופשי  בלימודים רבניים בישיבות. התקווה היא שמספרם יצטמצם מאוד. והרי לא יעלה על הדעת שהמפלגות החרדיות יגידו: לא, אנחנו מתעקשים שפטור מצה"ל יהיה מותנה בלימודים בישיבה. כלומר, הן ייאלצו להסכים להצעת לפיד.

אז החרדים בפנים, ודווקא תחת מטריית לפיד. ומה על הערבים? לכאורה, הרי שמענו כולנו את לפיד מבטל אפשרות לקואליציה מעין זו ואומר: "מה, אז נחבור לחנין זועבי?". אבל הערבים לא חייבים לשחק את משחק החבירה למפלגות היהודיות: הם יכולים לבוא לנשיא ולהגיד לו: בין נתניהו ליחימוביץ, אנחנו מעדיפים כמובן את יחימוביץ. בגלל השלום. בגלל העוני. לכן, יגידו הערבים, אנחנו ממליצים עליה, לשם שינוי ואפקטיביות, ולא על ח"כ זחאלקה, המלצה שלא תוליך כמובן לשום מקום ולא תשרת שום אינטרס ערבי.

נכון, עד עכשיו לא דיברו על זה, כי שום מפלגה יהודית לא תצהיר לפני הבחירות על חבירתה האפשרית לערבים אחרי הבחירות, מפחד הבוחר, אבל יום אחרי הבחירות, זה בדיוק מה שיעמוד על הפרק. ומאמר המערכת ב"הארץ" יסביר לנו שהמפלגות  הערביות לגיטימיות בדיוק כמו היהודיות. ומי שכופר בזה הוא גזען. ומה נגיד להם? שלא?  

לנשיא לא תהיה אז ברירה (ומי כמונו יודע כמה הוא יאהב את זה) אלא להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ שלי יחימוביץ, שיהיו לה כך כ- 70 תומכים ראשוניים, על פי החלוקה האפשרית הבאה, נניח: יחימוביץ: 17, לפיד: 11, קדימה: 8, מר"ץ : 4, קדימה : 2, ש"ס: 11, יהדות התורה: 6, הערבים: 11.  סך הכל, אם ספרתי נכון: 70. לא ככה? וגם אם חלק מש"ס (בראשות אלי ישי הימני, נניח) יתפלג, עדיין מדובר ברוב יציב.

זוהי סכנה מוחשית ומיידית, ומי שרוצה להילחם באפשרות הזאת צריך להצביע בנט או הליכוד. חד וחלק. אני, אגב, אם לא הבנתם, מצביע בנט, כי  ארץ ישראל בסכנה. ולא פחות חשוב: אני מצביע איילת שקד, כסמל לפתיחות דתית חדשה, שאין חשובה ממנה מול החושך הגזעני של ש"ס. הממשלה האידיאלית בעיני היא ממשלה בראשות הליכוד ובנט ובשיתוף לפיד. והעיקר בלי ש"ס, אם אפשר. ואם יוסכם על חתירה להסכם בינים עם הפלסטינאיים (נניח, כוח בינלאומי בשטחי b במקום צה"ל), ולא להסכם סופי מסוכן להחליא, אז גם ממשלת רוטציה אפשרית בעיני. פעם בראשות נתניהו ופעם בראשות יחימוביץ. העיקר בלי מסירת שטחים לפלסטינאים ובלי ש"ס.