השיר ההומואי החדש והאמיץ של עברי לידר .

חמישה קטעים ועוד אחד: מישהו פעם אהב את עברי לידר והוא מספר על זה בלשון נקבה * ועוד: הפרופסורים למתמטיקה אנה ספרד ויאיר קארו ממליצים לפטור את רוב ילדי ישראל מן המתמטיקה. הגיע הזמן * ועוד: סליחה ,אבל במה צוקרברג גאון? בזה שהמציא משחק חברתי פשוט שהצליח כל כך? * ועוד: היפות מ"היפה והחנון" בורות, אבל ממש לא טיפשות * ואיך זה שמדונה יודעת מה שרוב הישראלים לא יודעים: שישראל היא מרכז העולם (בלי קשר לקבלה הטרחנית) * ומה זו בעצם עוגת הרצפים שמלאך אלוהים הביא לאליהו הנביא

• 1. מישהו פעם אהב אותי ככה. בלי קשר לדעתי על ההומוסקסואליות ומקומה בחיינו, התפעלתי באמת משירו ההומוסקסואלי החדש של עברי לידר, "מישהו פעם", משלוש סיבות , שהופכות אותו לתרכובת אחת עוצמתית: ראשית, זהו שיר מאוד יפה, במילים ובלחן ובביצוע המתמכר והמפתיע בנועזותו, כשלידר מדבר על עצמו בלשון נקבה ("מישהו פעם אהב אותי ככה/כמו שהיום כבר בקושי רואים/ אבל אני הטיפשה לא רציתי לקחת/את החיים שהציע, שרצה להגשים") שנית, עברי לידר עושה כאן מעשה נדיר וחלוצי בתחום השירה. עד עכשיו, אפילו זמרים הומואים שרו שירי אהבה לנשים (ר' למשל הראל סקעת ), והנה, כמעט לראשונה, שיר על אהבת גבר או על החמצה של אהבת גבר. שלישית, עומק הווידוי, המחזיר את השירה הטובה לחיינו. מה זו שירה טובה? זה לדבר מתוך העומק הפנימי שלך, מתוך ההשראה (כך גם שירי שלמה ארצי החדשים והנהדרים), ההיפך מן המיסחור החנטרישי והילדותי של הזמר המזרחי.

• 2. הבל הבגרות במתמטיקה. ושוב עברו ילדי ישראל בשבוע שעבר את סיוט הבגרות במתמטיקה, שרק מעטים יעשו בה שימוש אי פעם. ושוב אנחנו יודעים ,כבכל שנה, כי אין לנו ממשלה ואין לנו שר חינוך שיסירו מאיתנו את ההאבסה הרוחנית הזאת, המיותרת לרובנו, כי רובנו לא נעשה בה שימוש אף פעם. לנו די במקצוע הקטן והטוב שנקרא חשבון. סיפור קטן: לפני עשרות שנים, ישבתי בקפה ביתן הקטן בדיזנגוף עם המשורר הגדול יונתן רטוש. והנה התקרב לשולחננו איש צעיר, ביישני וחייכני למראה. "תכיר", אמר לי רטוש, "זה בני, שהרון, מטומטם למתמטיקה".שהרון כדרכו חייך. ואכן, זה היה שהרון (שין שמאלית) שלח, פרופסור צעיר למתמטיקה באוניברסיטה העברית. מאז ועד היום אני זוכר את הצירוף "מטומטם למתמטיקה" שפירושו בפי רטוש מישהו שהמתמטיקה השתלטה על תודעתו. מילא, גאון מתימטי כמו שהרון, בנו של רטוש. אבל מתי יקום לנו סוף סוף שר חינוך מהפכני באמת, שישמע למה שמציעים פרופסורים למתמטיקה כמו פרופ' אנה ספרד מאוניברסיטת חיפה וכמו פרופ' יאיר קארו, נשיא מכללת אורנים, שהציעו מזמן לייחד את לימוד המתמטיקה למעוניינים בלבד, ולתת לכל השאר להתפתח בתחומים אחרים לגמרי. פרופסורים למתמטיקה, בניגוד לשרי חינוך בישראל, יודעים לחשוב בהגיון ולהציע הצעות מהפכניות.
• 3. סליחה, במה צוקרברג גאון? לקראת הנפקת המניות של פייסבוק, סיפרו לנו שמארק צוקרברג גאון. השאלה היא גאון במה? להמציא את פורמאט הפייסבוק , גם אם הוא הכי מצליח בעולם וגורף מאות מיליוני משתמשים, זה הרבה פחות מלהמציא פורמאט טלוויזיוני מקסים באמת, ובוודאי הרבה פחות מלעשות סרט נפלא, לכתוב ספר נפלא, להמציא המצאה מהפכנית באמת. בקיצור, צוקרבגר הוא לא גאון בשום דבר. גם אם המציא משחק חברתי חביב וחשוב. בקרוב יחזור העולם ויגלה שהרבה יותר מעניין לפגוש בני אדם אמיתיים. בינתיים הלך לצוקרברג קלף משוגע, שעל פי כל הסימנים התחיל בתהליך דעיכה שיילך ויחריף, וירושש כנראה כך או אחרת מיליוני משקיעים במניותיו.
• 4. לא טיפשות בכלל. נהוג להתייחס לבנות המשעשעות להפליא ב"היפה והחנון" (על פי הפרומואים, לא ראיתי יותר מזה) כאל "טיפשות", אבל בעיני הן לא טיפשות בכלל. נכון, אי הידיעה שלהן מצחיקה מאוד (וכייפית מאוד), אבל מה טיפשי בזה שאדם לא יודע דברים מסויימים. עובדה שהיפה המדליקה ההיא אמרה לחנון הההוא חוכמה חכמה לגמרי:"אני אקפיץ את הבטחון העצמי שלך, ואתה תעשה אותי חכמה". כלומר, היא יודעת שהיא יכולה לתרום בטחון עצמי לכל העולם, וזה הרבה מאוד. האם באמת מה שצריך כדי לזרום בעולם בבטחון עצמי מוחלט הוא לא להיכנס בכלל לתחום המחשבה ולא להשכיל בכלל? הרי כולנו ראינו בחיינו משכילים מעורערים וחסרי כל בטחון עצמי . וכולנו ראינו בחיינו משכילים מטומטמים. ואגב, להגיד ש"האדם בא מהקוף" זה ממש לא יותר מטומטם מאשר להגיד ש"הקוף בא מהאדם".

• 5. מדונה יודעת. איך זה שמדונה יודעת מה שאצלנו, בארץ האמריקניזציה והערביזציה שהפכנו להיות, לא יודעים ש"ישראל היא מרכז האנגריה העולמית", כפי שאמרה ערב בואה לארץ. אצלנו מחקים את אמריקה, ואילו אחת האמריקאיות הגדולות יודעת מה שברי סחרוף אמר מזמן, כששאלו אותו איך זה שעבר משירה באנגלית ב"מינימל קומפקט" לשירה (נפלאה) בעברית, כולל אבן גבירול:"פעם, כשהייתי צעיר, חשבתי שאמריקה זה באמריקה. לקח לי שנים להבין שאמריקה - כלומר, הדבר הגדול ביותר - הוא כאן, בישראל". וזה אגב לא בגלל הקבלה, אלא בגלל התנ"ך ובחירת אלוהים (הקבלה היא בסך הכל שלוחה נחותה וטרחנית של התנ"ך, וספר הזוהר בעיקרו איננו כידוע אלא מדרשים מנג'סים למדי לפרשיות התורה). מישהו צריך להציע למדונה לשיר בעברית. אולי בדואט עם ברי סחרוף. זה יהיה נפלא באמת. טוב הרבה יותר אפילו מנינט באנגלית.

והגית בו יומם ולילה/ הפסוקים הכי מופלאים בתנ"ך

מרציפן או רצף?

וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה-זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל.  וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב.  וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע-בּוֹ וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל  כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ. וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.  (מלכים א', פרק י"ט,פסוקים ה-ח)

קשים חיי נביא. אליהו הנביא בורח מאיזבל המלכה שמבטיחה להרוג אותו, ומואס בחייו ("וישאל את נפשו למות"), שוכב תחת שיח הרותם ונרדם עד שהמלאך מניח למראשותיו עוגת רצפים וצפחת מים, ומעיר אותו.  לא ברור מה זו עוגת הרצפים ההיא, בכוחה הלך אליהו ארבעים יום וארבעים לילה עד הר סיני, ישר לזולה של אלוהים, אותה נקרת צור, שבה הסתתר גם משה (גם ההליכה של אליהו, ארבעים יום וארבעים לילה, מקבילה, כמובן, לימים  שמשה שהה על ההר, לא אכל ולא שתה, בגלל הטריפ האלוהי), האם יש לעוגת הרצפים  קשר למרציפן (מילה איטלקית שאולי התגלגלה מהעברית)? או שאולי עוגת רצפים היא פשוט עוגה בכוחה אתה הולך ברצף. העברית תמיד מסדרת לנו את הראש.