שערוריית האח הגדול טובה בהרבה מהאח הגדול .

מי אומר את האמת: גואל פינטו א' או גואל פינטו ב'? קופרמן וקשת או רבינוביץ ורונאל פישר? * ואגב, מזמן קטלתי מול מצלמות קשת את ד"ר רבינוביץ * ועכשיו נינט מגלה שזו לא רק האנגלית, היא ממש רואה את עצמה גרה בחו"ל * הזזת מבט לשעה שמונה היא טעות נוספת של הצמד אמיר גילת ויוני בן מנחם, המנהלים את ערוץ 1 באנטיפטיות ובאטימות מן הזן הַבּוֹסִי * והדסה וולמן שערכה במשך יותר משלושים שנה את מוסף רדיו המעולה לספרות בקול ישראל פורשת * ולמה עליית הרייטינג של ערוץ 24 לא מחלצת את הרביעיה אייל גולן-ירון אילן-יוסי גיספן-עדי ליאון מטעם מוזיקלי רע * וגם: הפסוקים הכי מופלאים בתנ"ך: והפעם: מה עשו המלאכים עם בנות האדם?

1. שיאים שייקספיריים בהצגת האח הגדול
ההצגה הכי טובה בעיר היא כבר לא האח הגדול, כמובן (עונה די תפלה ודי משמימה,  מן המעט שראיתי) אלא השערורייה הפסיכיאטרית והמוסרית העצומה סביב התכנית. וכמו באח הגדול, ויותר ממנו, כולם נחשפים: הצבועים, השקרנים, הבורים, החנונים, המטומטמים (או אלה שעושים את עצמם מטומטמים). ונדמה שכולם ממלאים את תפקידם באופן מושלם, על פי תסריט שאולי לא נכתב, ובכל זאת, יש בו רגעי שיא תיאטרליים וקומיים כמעט שייקספיריים. והכי משעשעים הם פיצולי האישיות, שלא לומר הסכיזופרניה (סליחה, לא התכוונתי למינוח הרפואי) של הדמויות, האומרות ממש דבר והיפוכו המוחלט, לפעמים אפילו מפי אותו אדם עצמו. מה נאמר למשל על גואל פינטו, המועסק על ידי קשת, ולכן נשלח לפניה לוועדת הכנסת להעיד על טובו השופע של ד"ר אילן רבינוביץ. ממש שפתיים יישקו כמה שהוא בסדר, אם אנחנו רק רוצים להאמין לפינטו א': "אחרי חודש וחצי חטפתי התמוטטות. פוניתי לחדר האח הגדול, ושם חיכה לי ד"ר רבינוביץ עם כדור ביד. זה הרגיע אותי". אבל הנה פינטו ב', כפי שהוקלט בסתר על ידי סער שיינפיין לפני שנה וחצי: "התחרפן לנו המוח בלי שידענו שחירפנו לנו אותו. מעניין אם השתלטו רק עלינו. הוא חירפן את כולנו. אם היינו גברים היינו תובעים את האמא שלו". הלו?! זה אותו גואל פינטו?! כן, ממש. ואנחנו עדיין רק במערכה הראשונה. לא כייף?

2. חד, לא חד

ומנגד, עוד פיצול כמעט סכיזופרני של אתו צד עצמו לכאורה: מכאן, קשת וקופרמן ורן תלם הנשבעים כמעט שמתקיימת אצלם הפרדה מוחלטת-מוחלטת-מוחלטת, ברוגז ברוגז לעולם, בין ההפקה הטלוויזיונית לבין הטיפול הרפואי, שממש בכלל אין להם שום נגיעה אליו. ומנגד ד"ר אילן רבינוביץ, הטוען מפי פרקליטו רונאל פישר (גם הוא דמות ציורית בהחלט) בדיוק את ההיפך המוחלט: "קופרמן, קשת וד"ר רבינוביץ חד הם" (אהבתי את ה"חד"). היש טוב מזה?

3. כשד"ר רבינוביץ ריאיין אותי לסרט   

במשך שנים אני מזהיר מן ההשפעה המחרפנת של חלק מן התרופות הפסיכיאטריות (ההכרחיות רק במצבי שיגעון ממש), כולל בשיחה (שרק חלק ממנה שודר) ביני לבין ד"ר אילן רבינוביץ שהוקלטה לסרט שנעשה עלי בקשת ("מי אתה מנחם בן?"). כבר אז, אגב, ד"ר רבינוביץ מאוד לא מצא חן בעיני, ואמרתי לו את זה מול המצלמות. וממש לא הבנתי אגב על מה מדבר ד"ר רבינוביץ כשהוא מדבר על תסמיני גמילה כביכול שהתגלו בסער שיינפיין בגלל התמכרותו כביכול לחשיש ולמריחואנה, ועל כן כביכול נזקק לטיפולים אנטי-פסיכוטיים חריפים (מסוג ריספרדאל) שניתנו לו. כל אדם שלקח חשיש (אני למשל) יודע שאין שום התמכרות לעניין זה, ואין שום תסמיני גמילה,  פרט לגעגוע לפעמים. זה ממש לא דומה לייסורי הגמילה שחווים נוטלי הירואין וכו'. וכדי להבין את זה לא צריך להיות פסיכיאטר מוסמך, אלא כל אדם שבילה תקופה כזו או אחרת בחייו בכיף הזה.

4. המאמי הלאומית רוצה להגר

אורי שאלתיאל, ברשימה מאוהבת על נינט, כעס ובז  לדברים שכתבתי כאן נגד המאמי הלאומית לשעבר שעברה לאנגלית. אוקיי. בינתיים מספרת נינט ליונתן ריגר, בראיון מצולם, שכן, היא בהחלט מוכנה נפשית לעזוב את הארץ ולגור בחו"ל, והרי זה מטבע הדברים: מי ששר למען חו"ל רוצה לגור בחו"ל. כלומר, קודם גלות פנימית מן השפה האלוהית, ואז גלות אמיתית, ממש לא כאן. אבל אנחנו לא דואגים. להיפך. אנחנו יודעים שנינט תחזור אלינו מכל ההרפתקאה החו"לית הזו, עם הזנב האנגלי בין הרגליים, ואולי תגלה מחדש את העברית ואת עצמה.

5. לא יהיה מיפלט  לצופים אינטליגנטיים

לשורת ההחלטות הרעות של רשות השידור בעניין ערוץ 1, החל מגירוש יינון מגל ומרב מילר, דרך הזזת גאולה אבן משעה שבע לשעה שש, ועד לדחיפת הכדורגל והבישול לשעות שבע-שמונה, מצטרפת עוד החלטה רעה: להעביר את מבט לשמונה - אז איזו אלטרנטיבה תהיה למבוגרים בינינו בשעה תשע? ננוע בין מאסטר שף ב-2 ו"עפים על המיליון" ב-10?  לא די להתעלל במאזינים האינטליגנטיים?).

6. הדסה וולמן : מי שומע ספרות עברית בקהיר?

ועוד צער ברשות השידור: הדסה וולמן, עורכת "מוסף רדיו לספרות" המעולה בקול ישראל, פורשת אחרי יותר משלושים שנה, ולא ברור אם מישהו יגיד לה תודה. מי מפרגן בימינו לספרות, שכבר מזמן איננה מלכת הרייטינג כפי שהיתה פעם? ומי מפרגן לעורכי ספרות? אבל זה כמעט לא חשוב. אלפי התכניות הספרותיות שערכה הדסה (גם מחוץ למוסף) היו שמורת טבע רוחנית נדירה ומתמדת, שנעשתה בתנאי דחק תקציביים מתמידים, ובכל זאת כולם, כולל כולם, השתתפו בה, החל מאלה שאינם איתנו היום (למשל, לאה גולדברג ,יהודה עמיחי ,דוד אבידן ,ואמיל חביבי, יונתן רטוש, דליה רביקוביץ), ועד המשתתפים בשתי התכניות האחרונות, האחת ששודרה ביום שישי שעבר והאחרונה ממש שתשודר ביום שישי הקרוב: א.ב.יהושע ודויד גרוסמן והלית ישורון (על התרגום החדש של הלית לפרוסט), ויצחק לאור (על ספרו החדש) וגם ראיון זוגי עם הזוג הלוהט של הספרות הישראלית, רונית מטלון ואריאל הירשפלד, שאהבתם התבררה להם במהלך רומן מכתבים שכתבו יחד, וכמובן, דברים על ספרו החדש של עמוס עוז. ובטח יהיו גם שמות בלתי מוכרים, כי הדסה וולמן הקפידה תמיד לשמוע ולהשמיע קולות חדשים לצד כל בעלי השם. מינון מושלם של שמות ועניינים (כולל החידה הספרותית השבועית), תמיד מעודן, תמיד בעל טעם (עם צבי סלטון המקריין בקול גברי וקטיפתי). תמיד בשישי בשש (מי אמר ששש שעה רקובה? אה, זה היה חנוך לוין, והוא ממש לא התכוון למוסף רדיו לספרות). אגב היו לתכנית הזו גם מאזינים נאמנים בקהיר, תלמידי החוגים לספרות עברית, כפי שגילתה הדסה במיפגש איתם בבירת מצרים בימים היותר חמים של היחסים. אז הדסה פורשת, אבל התכניות נשארות, ומטבע הדברים, יישלפו מהארכיון ברגע הנכון גם בעתיד. ככה שהדסה הולכת כדי להישאר איתנו. 

7. הטעם הרע של שופטי אייל גולן

אז נכון שערוץ 24 הפך להיות הערוץ השלישי הניצפה ביותר שנה האחרונה, והתכנית "אייל גולן קורא לך" הפופולארית ביותר בערוץ זה מעודו, אבל זה בסך הכל נצחון הטעם הרע, לא רק משום שקשת טיפחו בערוץ זה את המוזיקה המזרחית הירודה ביותר, אלא משום שחמשת שופטי אייל גולן (כולל אייל גולן עצמו) מייצגים ברובם טעם ירוד, אטום, חקייני. ראיתי קטע מחצי הגמר שבו משתתפת בת ארבע עשרה וחצי נפלאה אחת ששרה נפלא את בועז שרעבי, וכמעט כולם סנטו בה, מאייל גולן ומטה. כולם, חוץ מרביבו (החכם יותר מכל המוזיקאים שם) ובועז שרעבי עצמו (המבין הרבה יותר מהם במוזיקה), שזיהו את נפלאותה. אחר כך מופיע איזה נער השר בטורקית שטוחה, ושלישיית אייל גולן-יוסי גיספאן-ירון אילן מתפעלת, כשכל כך אין מה להתפעל. אני התייאשתי מהאייל-גולנים האלה.

והגית בו יומם ולילה/ הפסוקים הכי מופלאים בתנ"ך

הזיווגים האלוהיים ההם (בראשית, פרק ו', פסוקים א'-ב')

וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ.

פרשנים מפוחדים לדורותיהם נוהגים לספר לנו כי "בני אלוהים" כאן הם למעשה  נשיאים, שופטים ונכבדים למיניהם, אבל הרי בני אלוהים מופיעים גם בספר איוב ("ויהי היום ויבואו בני האלוהים להתייצב על יהוה"). כלומר, מדובר בבני אלוהים ממש, והרי בתנ"ך מופיעים שוב ושוב מלאכים בצורת בני אדם, וכמה יפה שהמלאכים גילו שבנות האדם הם משהו גוטה, ומן הזיווגים האלוהיים איתן, כפי שמסופר בהמשך, נולדו "הגיבורים אשר מעולם אנשי השם".