הטור הספרותי: פלביוס, שקספיר, טל ניצן

שני ספרים חדשים, האחד עיבוד סיפורי שעשתה טל ניצן למחזות הגדולים של שקספיר והשני עיבוד ביוגראפי לספריו ההיסטוריים הגדולים של יוספוס פלביוס, הם מבואות משובחים לקריאה במקור עצמו, ומשורר הזיקנה הנפלא אליעזר כגן מגלה לנו מה באמת יעשו לנו הספרים בימי זיקנתנו

א. מה יותר מעניין מיוספוס פלאביוס?

הביוגרפיה שכתב דזמונד סיוורד על יוסף בן מתתיהו, מצדה וחורבן יהודה ("הבוגד בירושלים", הוצאת זמורה ביתן, מאנגלית: ירון בן עמי) היא כמעט בהכרח חיבור היסטורי נפלא. יוספוס פלוויוס בשמו הרומאי המשובש הוא דמות כל כך מדהימה ובעלת ביוגרפיה כל-כך בל-תיאמן עד שאי אפשר כמעט להחמיץ אותה, ואכן סיוורד לא החמיץ. בהתבסס על כתביו של בן מתתיהו עצמו (שהרי אין כמעט מקור אחר מאותה תקופה) מספר סיוורד שוב את הסיפור על היהודי שהיה מפקד המרד בגליל, התחבא עם לוחמיו במערה, וכשהחליטו כולם להתאבד, כדי לא ליפול בשבי הרומאי הנורא (ממש כפי שקרה אחר כך במצדה, על פי תיאורו של בן מתיתיהו על סמך עדות שתי הנשים שנמלטו מן ההתאבדות הקיבוצית ההיא ) , חזר בו מכוונת  ההתאבדות, הוסגר לרומי, קנה שם את ליבו של אספסיאנוס, שהפך בהמשך לקיסר רומא, כפי ששנים קודם לכן  קודם לכן, בשהותו הקודמת ברומי בצעירותו, התיידד עם  פופיאה, אשת הקיסר נירון, שהיטיבה איתו. וזוהי כמובן רק נגיעה קטנטנה בתולדות חייו של מי שהעיד בין השאר עדות היסטורית יחידה במינה על ישו, ולכן בין השאר הפך ליקיר העולם  הנוצרי. כל זה ידוע מכבר (תפתחו כל תמצית אנציקלופדית עליו, מהאנציקלופדיה העברית עד ויקיפדיה, ותהיו מרותקים לא פחות מאשר לביוגרפיה הזאת) , אבל תמיד מענג לקרוא את הסיפור העצום הזה בפרטי פרטיו  (הכולל אגב אינספור פרטי זוועה על הזמן הנורא ההוא, שהיה רווי רצח וניאוף, התעללות, בגידה ואכזריות מזעזעת)  המעובדים בעיקר מתוך ספרו "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", שהופיע אצלנו זה לא כבר בתרגום חדש ומעולה של ליזה אולמן  (בהוצאת  כרמל) ,אך עורר אצלנו הד מועט , כצפוי, בעולם של תקשורת אינטלקטואלית  דועכת וגוועת,  ,בערה וריקה, ותודעה יהודית אפסית (מחוץ למיגזר הדתי, על כל פגמיו ומוגבלויותיו, שממילא איננו מתעניין ב"בוגדים" מסוגו של יוספוס פלביוס). הביוגרפיה החדשה הזאת מאפשרת לשיכבה האינטלקטואלית הדקיקה של ישראלים המתעניינים במה שמעניין באמת לצלול בתענוג קריאה גדול (מומלץ בעיקר כשגשם בחוץ) אל תוך הזמן ההוא בדרך נגישה במיוחד (כי הבה נודה , "מלחמות היהודים ברומאים" , עם כל חיוניותו המפתיעה, הוא ספר שאפשר לקרוא במנות קטנות בלבד).    
         

ב. טל ניצן מספרת את שקספיר

הנה ספר חמדה מבית המו"לית שרי גוטמן:  המשוררת  והמתרגמת המצויינת טל ניצן עיבדה את מחזות שקספיר לסיפורים ("שקספיר לפני השינה", 14 המחזות הגדולים בקיצור ובצורת סיפור. איורים: מירה פרידמן, הוצאת אחוזת בית), מעשה שנעשה לראשונה על ידי האחים בריטיים צרלס ומרי למב, עוד

ב-1807 , כפי שמספרת לנו טל ניצן בהקדמתה. אבל העיבודים ההם - וגם תרגומם לעברית בידי אהרון אמיר - התיישנו מאוד מאז, וטל ניצן מציעה לנו עיבודים חדשים, רעננים, מסופרים בפשטות ובחן חיוני ומבליטים את הצד העלילתי רב-התהפוכות במחזותיו הגדולים של שקספיר, מאותלו עד המלט, ממקבת עד הסוחר מוונציה. אלוהים, כמה אקשן בכל מחזה, מתחרות איגרוף מפתיעה ב"כטוב בעיניכם" עד אינספור התחפשויות  ב"חלום ליל קיץ" או  ב"נשים העליזות מווינדזור" (ואיפה לא מתחפשים כאן? כאילו השתתף שקספיר בחג הלואין בלתי פוסק).  אבל לצד האקשנים למייהם, גם שורות המפתח הקלאסיות והמקסימות לא נעדרות כאן. וכך, למשל (בעיבוד למחזה "כטוב בעיניכם") , נגלה בין האח השונא את אחיו (היפהפה והגיבור, המנצח בתחרות איגרוף חסרת סיכוי לכאורה, בניגוד אגב ליאיר לפיד) ,והבת הנוטשת את אביה למען חברתה, המתחפשת מצידה לגבר ועוד ועוד, גם את  השורות הקלאסיות (בתרגומו הטוב אך המעט פרוזאי מדי והמעט יובשני מדי של אברהם עוז. חבל שטל ניצן לא תירגמה בעצמה) המזכירות לנו שכל העולם במה: "כל העולם במה/ כל איש וכל אשה רק שחקנים הם./ כולם כניסות ויציאות להם ,/ וכל אדם על פי תורו מופיע/ בתפקידים שונים". אי אפשר להגדיר את זה טוב יותר משקספיר.

השורות הכי יפות בעברית

סְפָרִים מִלֵּאתִי מַדָּפַי לִימֵי הַפְּנַאי/ בִּקְרִיאָתָם, אָמַרְתִּי, אֲכַלֶּה זְקוּנַי./ הִנֵּה זְמַנִּי פָּנוּי, אֲבָל פָּנָה עִנְיָן,/ מְאֻבָּקִים חָלִים עַד בּוֹשׁ לְעִיּוּנַי.

אליעזר כגן (1914-2000), משורר הזיקנה הגדול, שנתן זך היה מהראשונים שחשפו את החן הבלתי רגיל והאכזריות העצמית הנדירה בשירי הזיקנה המחורזים להפליא שלו, מספר לנו כאן (בשיר הקרוי "תוחלת שווא") את האמת על הזמן שעליו נאמר, "נצא לפנסיה ונוכל סוף סוף לקרוא ספרים".  איזה נקרא ספרים! שיממון הזיקנה ימלא את ימינו (או לפחות את ימיו) . מתוך "על גדות הלתה", הוצאת תג, עם רישומים (נפלאים) של מנשה קדישמן.