אילמלי מהומות הדמים בסוריה, אולי היינו כבר בעיצומה של מלחמה סורית-איראנית נגדנו, בגיבוי העולם הערבי-מוסלמי; וכמה טוב שברית חמאס פאתח חשפה את פרצופו האמיתי של אבו מאזן; וכמה טוב שהנייה שיבח את בן לאדן. וכמה טוב שנתניהו כבר לא יישא בקונגרס האמריקאי את נאום הוויתורים שתיכנן; וכמה טוב שעיתון "הארץ" וכל פקידוני הנסיגות שלו אוכלים את הלב, כי כל תעמלת הכזב שלהם למען הפלסטינאים המתונים כביכול התמוטטה; ושמתם לב כמה היתה ציפי ליבני זעופה, מתוסכלת ונואשת בשיחה עם דנה וייס. ראש ממשלה היא כבר לא תהיה. אין מה לעשות, נתניהו יותר עדיף ,למרות כל הסקרים המדומים. ובכל זאת, צריך לפקוח את העיניים ולהכין את הכלים (הלא קטלניים) לקראת יום הנאכבה
אילמלי פרצו מהומות הדמים בסוריה - יכול להיות שכבר היינו בעיצומה של מלחמה כל מוסלמית נגדנו, בתיזמור איראן. אילמלי הסכם אבו מאזן-הנייה, יכול להיות שלא היינו יכולים לעצור את הסחף העולמי לכיוון מדינה פלסטינאית. אילמלי כפה המימשל החדש במצרים את הסכם האיחוד המדומה בין החמאס לפתח - יכול להיות שנתניהו כבר היה מתחייב בשמנו התחייבות כניעה חמורות ומסוכנות בקונגרס האמריקאי לטובת נסיגות נוספות בארץ ישראל. ואיזה כיף שעיתון "הארץ" עוכר ישראל לא יודע מה לעשות מול כל הרעות שנחתו על ראשו. הוא הרי קיווה למכור את ישראל הכי בזול לעולם המערבי, והנה צרה: הנייה הילל את "הלוחם הערבי-מוסלמי" בן לאדן, ואם נתניהו לא ירפה (ואסור לא להרפות) חמאס לא יוכל יותר להרים את הראש, וגם אבו-מאזן לא.
לעצם העניין: אסור להסכים לעולם למדינה פלסטינאית. אסור לתת לפלסטינאים מטר נוסף בארץ ישראל. ולעומת זאת, צריך לפתוח את העולם לרווחה לכל אוהבינו. דגם המופת הישראלי הוא בית הספר ביאליק רוגוזין בתל-אביב. ישראל שאוהבת את הגר ואת ילדי הזרים (הישראליים והעבריים לגמרי) היא ישראל שאף אחד לא יוכל עליה. וזאת הדרך היחידה שלנו לאחד את העולם סביבנו.
וכן, אני בעד המשך שלטון אסאד בסוריה, כדי שכל אידיוט (וישראל מלאה אידיוטים) יבין שאסור להחזיר את הגולן לסוריה. כי היום זה אסאד, מחר זה מישהו אחר. אז למי תחזיר ועם מי תעשה הסכם נואל? ממש כפי שאסור היה לנו להחזיר את סיני למצרים. כי אתמול זה היה סאדאת. היום זו מצרים שסוגרת לנו את ברז הגז. ועוד מעט עלולה לסגור לנו את מיצרי טיראן מחדש.
בינתיים חשוב בעיקר לתקן את עצמנו מבפנים:
להפסיק את האמריקניזציה הנוראית (תרבות האינפנטיליות האלימה מאמריקה) והערביזציה (תרבות שירי המזרח העדתית עד בחילה).
להעמיד בדרכי נועם את התרבות ההומוסקסואלית בפינה, כדי להפסיק את ההתפשטות החמורה שלה. הסיסמא צריכה להיות: אוהבים את ההומואים, שונאים את ההומוסקסואליות.
לתקן את מערכת החינוך ולהתחיל ללמד עברית ותנ"ך כמו שצריך. תנו לי את מערכת החינוך לשנה ותראו מה אני עושה וכמה מאות אלפי אוהבי עברית ותנ"ך אני מצמיח.
לחזור לאלוהי ישראל ולהבין שאנחנו בארץ הקודש, בארץ העברית, בארץ התנ"ך. כלומר, במקום הכי חשוב בעולם וכדאי להתנהג בהתאם. ועם זאת, חשוב לשנוא את הרבנות הגזענית ולסלקה מחיינו מהר ככל האפשר.
להבין שמערכת הרפואה בחלקה הגדול טועה ומטעה, ממיתה ומחְלה, לא בכוונה אלא מתוך הסתמכות יתר על מחקרים שגויים מיסודם או אף מושחתים למיניהם. יפה הזכיר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שפחות אנשים מתו במהלך שביתת הרופאים הקודמת. היזהרו מתרופות, היזהרו מניתוחים, היזהרו מהרפואה, היזהרו מרופאים (אלא אם כן אין ברירה, כמו בפציעות למיניהן, או שמדובר בתחומים שהוכחה יעילותם הגדולה כגון ניתוחים מבורכים לקיצרי ראייה).
וכן, אסור להיענות לעיסקת חמאס הנוראית בעניין גלעד שליט, ואסור לשחרר את האסירים הפלסטינאיים (שיחזרו לרצוח). גלעד שליט, הבן האהוב של הוריו והבן האהוב של כולנו, ישוחרר בפעולת קומנדו נועזת, שבוא תבוא בעזרת השם כשיושג המודיעין הנכון. רק המעז מנצח.
ועוד משהו: חייבים לכבוש בהזדמנות הראשונה רצועת בטחון ברצועת עזה , כדי למנוע את ירי הקאסמים על ישראל (לירי הגראדים הלוא נמצאה בינתיים תרופה חלקית בצורת כיפת ברזל).
וכן, אין מרעיד מיום הזיכרון ואין שמח מיום העצמאות. אלוהים איתנו (אם אני לא טועה). בינתיים. כל עוד אנחנו צודקים יותר. אז בואו ננסה להיות לא מושחתים מדי ולא רעים מדי, טוב?