פרופ' סטנלי פישר , שהכריז בשיא משבר האמון בממשלה ש"אין לנו כסף מיותר לבזבז על הוזלת הדלק", הפסיד 18 מיליארד שקל השנה כתוצאה מקניית הדולרים המטורפת שלו. לכן הוא צריך ללכת, גם אם מישהו כלשהו הגדיר אותו כ"נגיד הכי טוב בעולם". כל משפחה בישראל הפסידה השנה עשרת אלפים שקל כתוצאה ממעשי הנגיד, כסף שבהחלט היה יכול להיכנס לכיסנו
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, "הנגיד הכי טוב בעולם", הפסיד השנה 18 מיליארד שקל מהכסף שלנו. זה סך ההפסד של בנק ישראל השנה כתוצאה מקניית הדולרים של פישר והפיחות במחיר הדולר. לכן הוא צריך ללכת ולא לנסות לעבוד עלינו בעיניים באמירות מן הסוג שהנפיק דובר בנק ישראל בתגובה להפסד הענק. גם נתניהו ושטייניץ צריכים לשלם את המחיר. זהו אותו סטנלי פישר שאך זה עתה ,כשגברה המחאה על העלאת מחירי הדלק והמים, התנגד להוזלתם והשמיע את המשפט המלבב: "אין לנו כסף מיותר לבזבז". נכון, אין לנו כסף מיותר לבזבז על דלק ,כי פישר כבר ביזבז לנו 18 מיליארד שקל מהארנק. ואם לא איכפת לכם, בחישוב לכל נפש בישראל, זה יוצא בערך אלפיים חמש מאות שקל לשנה לכל אחד מאיתנו. משמע, (בחלוקת 18 מיליארד שקל ל-7 מיליון תושבים) פישר ביזבז לכל משפחה בישראל כעשרת אלפים שקל. בהחלט לא מעט. וכן, אם ממשלת ישראל היתה רוצה להיטיב עם אזרחיה, היא היתה יכולה בהחלט לחלק תחת זאת עשרת אלפי שקלים בשנה לכל משפחה בת ארבע נפשות (או לחילופין להוזיל מאוד את מחיר הדלק והמים. זה אותו כסף ואותו חשבון). אז אתם מבינים במה מדובר?
כדאי שלא ניתן לאף אחד לזרות לנו חול בעיניים. טענתו של דובר בנק ישראל כי "הפעילות הפיננסית לא נועדה ליצירת רווחים - אלא להשגת יעדים כלכליים" היא הבל. כולנו רוצים להשיג יעדים כלכליים אבל השאלה היא באיזה מחיר ועל חשבון מי. גם אם סטנלי פישר רצה להיטיב עם היצואנים, ולא רק למצוא חן בעיני האמריקאים, ניתן היה להשיג זאת באמצעות סיוע ישיר ליצואנים או בדרכים אחרות מסוג זה, אבל קניית דולרים בסכומי עתק על חשבוננו מתבררת לאור ההפסד העצום כסוג של טירוף, שאף אחד לא מעז לערער עליו. אפילו שטייניץ , שהסתייג ממדיניות קניית הדולרים של פישר, התקפל איכשהו בדרך, כי הרי לא מתוכחים עם "הנגיד הכי טוב עולם" (מעניין מי מידידיו של פישר פירגן לו את המחמאה הזאת, ואם לקח בחשבון שנגיד המחמד שלו הפסיד לקופת מדינת ישראל כחמישה מיליארד דולר. הרבה הרבה יתר מסך כל הסיוע האמריקאי לישראל בשנה. אולי זו הדרך של פישר להחזיר לאמריקאים טובה באמצעות הפגנת אמון במטבע שלהם).
גם הטענה שיתרות המט"ח הישראלי (70 מיליארד דולר, פי עשר ויותר ממה שהיה לנו נניח עד לפני עשר שנים, אם לא איכפת לכם) מיועדות לעיתות חירום, ו"לכן חשובות היתרות ולא ערכן השיקלי", כפי שהתבטא דובר הבנק מפי פישר, היא טימטום מובהק שמנסים לטמטם אותנו בו. הרי ברור שחשוב לנו שיתרות המט"ח יהיו בעלות כוח קנייה אפקטיבי ככל האפשר, ואם ערכן פוחת, אפשר לקנות בהן פחות,גם בעיתות חירום, וממילא הפסד של 18 מיליארד שקל מחמיר את מצבנו. מה לא ברור פה? מה איכפת לי איזה מטבע אתה קונה. תיקנה יינים , תיקנה אירואים, תיקנה לירה טורקית. תיקנה דולרים אוסטרליים. תישאר בשקלים. אתה הנגיד. אתה אמור לדעת. העיקר אל תפסיד לנו. בטח לא בכמות מבהילה כל כך.
רותי סיני, במאמרה החשוב אתמול בעניין שכר העובדים סוציאליים , היטיבה לנגוע בנקודות הכאובות.הבעיה הכלכלית שלנו איננה שאין לנו כסף. יש לנו בכמויות עצומות. הן בגלל גביית היתר של המיסים. הן בגלל עתודות המטבע. הבעיה היא שחוק התקציב, כולל חוק מיגבלת ההוצאות, אינו מאפשר לנו להשתמש ביתרות הכסף שלנו. גם אם ייפלו עלינו עשרות מיליארדי שקלים מריווחי הגז,למשל, עדיין לא נוכל לעשות בהם כלום, אלא רק להפחית את מצבת החובות שלנו (ורותי סיני מציינת שאחוז החובות שלנו הוא כבר פחות מאחוז החובות המקובל בארצות המפותחות!). וכך, יש לנו כסף להפחתת חובות מיותרת (כדי להעלות את הפרופיל הפיננסי שלנו, לא כולל הפסד ה-18 מיליארד שקל, שעדיין לא שוקלל במאזנים הפיננסיים שלנו בעולם), אבל אין לנו כסף למצוקות הכי מיידיות. למה הדבר דומה? לאדם החייב משכנתא וזכה במפעל הפיס. הדבר הראשון שהוא עושה בכסף הוא לחסל את מלוא המשכנתא, וכבר אין לו כסף לטיפול השיניים החיוני כל-כך לילדיו ולאשתו ולעצמו, לסילוק מיטרדי הביוב בחצר, לחוג הגיטרה שבתו מעוניינת בו כל-כך. מה נאמר על אדם כזה? חזיר, מטומטם. אבל זו ממשלת ישראל, שמשאירה למשל את הנחלים בזיהומם ואת מקבלי שכר המינימום בעוניים, אבל ממהרת להקטין את מצבת החובות שלנו. אולי בעצם היא ממהרת להעלים את הכסף ולשפוך אותו לתוך מצבת החובות שלנו, לפני שפישר יבזבז אותו על קניית דולרים. גם זה שיקול בנסיבות הקיימות, צריך להודות.