שינאת הזרים והשיר של אלתרמן

רוח רעה, מטורפת, מטומטמת של שינאת זרים מציפה את המדינה היהודית, והיא כולה פרי בהלה היסטרית ומיותרת, אי הבנה של נתוני היסוד ומשמעותם, אי מודעות מוחלטת לברכה הגדולה הטמונה ב"זרים" מבקשי המקלט בישראל ואי הכרה בחובתנו כבני אדם בכלל וכיהודים בפרט. מדובר לא רק במסתננים מאפריקה אלא גם בעובדים זרים לא חוקיים ובעובדים זרים חוקיים , כולל כוכבי כדורגל וככדורסל הזוכים לפעמים לזריקת בננות ביציעים. 

אתחיל רגע מהסוף ומהשריפה הגזענית המתפשטת ממש עכשיו סביב בעיית המסתננים מאפריקה, שמספרם מגיע לשלושים אלף בערך:  הפתרון הפשוט, המיידי  לכל בעיית המסתננים הוא חד משמעי: לתת לכולם רשיונות עבודה זמניים. מדובר אמנם בכמות נכבדה, אבל עדיין נשלטת. חשוב לזכור כי ישראל מייבאת ומספקת רשיונות עבודה חדשים מדי שנה(!) לעשרות אלפי עובדים זרים. חלק מכמות זו עשוי אולי להיחסך אם המסתננים האפריקאיים יועסקו בעבודות הזרים, נוסף לעבודות שהם עוסקים בהן כרגע: ניקוי, טיאטוא רחובות ,עזרת בית ועבודות בתי מלון למיניהן.

הרי אלפי משפחות  בת"א משוועות לעזרת בית ולעוזרי בית, ונדמה שאם יינתן היתר חופשי לישראלים להעסיק מסתננים ופליטים מאפריקה, יוכלו ליהנות מכך שני הצדדים.  מי שמונע מהם עבודה זורק אותם בהכרח למידשאות הרמוסות ליד התחנה המרכזית החדשה בת"א, אלא אם כן יצליח לכלוא אותם במיכלאת הענק המתוכננת והדוחה, שחייבת להיות לא יותר ממחנה מעבר לעבודה זמנית בישראל, עד שהתנאים יאפשרו את שיבתם לארצות מוצאם העניות והמעונות.

ממש השבוע אנחנו קוראים את פרשת השבוע על בני ישראל במצרים, שהשלטון הפרעוני עינה אותם בעבודות פרך וביקש להרוג את כל ילדיהם הזכרים. אנחנו תודה לאל לא מבקשים להרוג אף אחד, אבל יחסינו למבקשי העבודה והאוכל האלה הוא יחס בלתי נדיב ובלתי אנושי. וכדאי לזכור כי אבותינו במצרים לא היו במקורם אלא מהגרי עבודה שביקשו לשבור שבר במצרים. הרי למה הגיעו אבותינו למצרים אם לא בגלל המחסור ולמה מגיעים אלינו מסתננים מאפריקה אם לא בגלל המחסור והמצוקה בארצותיהם? נתניהו אמנם השתמש בחידון התנ"ך בפסוק "ואהבת את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים", אבל כוונתו האמיתית של הפסוק נעלמה מעיניו ומנפשו.

אגב, נתניהו טעה כשהשתמש במילה "גרים" ביחס לערביי ישראל. כי הערבים הם ממש לא "גרים". הגרים בתנ"ך אינם אלא זרים המתגוררים בארץ אחרת, ממש כפי שהיו אבותינו במצרים. גר בלשון התנ"ך הוא זר הגר בארץ אחרת, הרבה פעמים כדי למלא את בטנו. מה הקשר איפוא בין "גר" לבין הערבים, היושבים כאן זה דורות ? אבל אם התכוון נתניהו גם למהגרי העבודה וילדיהם "הזרים", אז אלה אכן הגרים האמיתיים של ימינו, ואליהם ציווה אלוהים במפורש בתנ"ך להתנהג באהבה.

אלא שאנחנו נוהגים בהם בגזענות אפלה ומשפילה. ח"כ יעקב  כצ'לה האידיוט טוען , על סמך נתונים רפואיים שגויים ומטעים, שיקריים ומוסתים,  שהפליטים מפיצים "שחפת ואיידס", ממש כפי שדיברו על היהודים במדינות האנטישמיות, הפאשיסטיות והנאציות באמצעות עיתונים היודעים לדראון עולם כמו ה"דר שטרימר". גם מפכ"ל המשטרה דודי כהן מוסיף להסתה הדלוחה, וטוען כי מדאיגים אותו מעשי הרצח והאונס של המסתנניים, כאילו איננו קוראי עיתונים מושבעים וכאילו איננו יודעים כי מספר מקרי הרצח שבהם היו המסתננים מעורבים הוא מועט ביותר, הרבה פחות ממספר רוצחי הסכין הצעירים והישראליים לגמרי במועדוני האלכוהול. והרי אם רק ניתן להם, יוכלו המסתננים והפליטים מאפריקה לנקות לא רק את הארץ פיזית אלא גם את הרוח הרעה של שינאת זרים השוטפת אותנו, והמגיעה לשיאה בדברי ההסתה של ח"כ יעקב כ"ץ המכונה כצל'ה ומפכ"ל המשטרה המכונה דודי.    

נתניהו אמנם רוחץ בנקיון כפיו ומבקש מן העם המוסת נגד הזרים לנהוג על פי החוק, אבל הוא עצמו בטון הדיבור שלו על המסתננים ובהצגתם כבעיה המאיימת על אופיו של העם היהודי בישראל יצר או לפחות עודד את השינאה וההסתה הזאת. אילו היה קם נתניהו ומזכיר לנו למשל את שירו של אלתרמן על השוודים שפתחו בימי הזוועות של מלחמת העולם השנייה את גבולם עם דניה והתירו לאלפי יהודים להיכנס לארצם; אילו הזכיר לנו את מנחם בגין שאיזרח את פליטי החרב של וויטנאם (וביניהם הוריה של המשוררת הוויטנאמית הישראלית המקסימה ואן נוייאן) ; אילו הזכיר את חובתנו כיהודים פליטי שואה לנהוג ברחמנות ובאנושיות כלפי פליטים מסתננים מוכי מחסור - אילו כך נהג היה מצליח למנוע חלק גדול מתופעות שינאת הזרים המבחילה המעכירה את חיינו.

נכון, בעיית המסתננים הפליטים היא בעיה קשה, וכדאי לזכור שהיא חלק מפירות הסכם השלום הרע עם מצרים, שאיננה מונעת חדירת מסתננים בהמוניהם לישראל ואיננה מונעת חדירת נשק לרצועה, מתוך נסיון ברור לערער את ישראל גם מבחינה בטחונית וגם מבחינה דמוגראפית. אבל אנחנו יכולים דווקא למנף את בעיית המסתננים לטובתנו ולהציף את בתי ישראל בעובדי בית למיניהם ובעובדי ניקיון למיניהם, שינקו למעננו לא רק את הבתים ולא רק את האיזורים המלוכלכים בישראל, אלא  גם את הלבבות חשוכי השינאה.  

אני רוצה להביא כאן את שירו הנפלא של אלתרמן על הלשון השוודית, שנכתב בעיצומה של השואה, כששוודיה פתחה את שעריה לרווחה לכל הפליטים היהודיים שחיכו על גבול דניה.  אולי מישהו ילמד ממנו משהו:

נתן אלתרמן/ הלשון השוודית

מעטים הם יודעי הלשון השוודית,

מי דּוֹבֵר בה? אולי רק השוודים עצמם.

כי ארצם בהרים ובפיורדים אובדת

וקטן ומוצנע העם.

ועת שוודיה אמרה: "הנני מקבלת

מגבול שוודיה את כל היהודים הגולים",

נוכחו וראו כל עמי החלד

כמה דל הוא בשוודית אוצר המילים.

כי רבות מדינות כבר כהנה הכריזו,

אך הללו הראו את גנזי לשונן

במילות "אינפילטרציה" ו"קווטה" ו"ויזה"...

רק בשוודית

מילים שכאלו אינן.

ועת נער נמלט אל גבול שבדיה מצַיִד -

היא איננה פונה לעין במפות.

היא פשוט מוליכה אותו פנימה לבית
בלי לדעת כי זו שאלה של טרנספורט.

מדינות בעולם יש גדולות שבעתיים

ומקום בהן רב למחסה ומלון,

אך לפני הצילן איש טובע ממים

אוהבות הן תמיד להביט במילון.

יען שפת מילונן ססגונית כפרפר היא -

יש "קצה גבול של יכולת" , או "כושר קליטה".

רק בשוודיה עוד חי המנהג הברברי

להציע להֶלֶךְ כוס תה ומיטה.

ולכן הגדרות היא איננה בוררת

ואיננה מרבה דקדוקי מנגנון.

היא כותבת פשוט:"הכניסה מותרת"...

ויסלח לה האל על דלות הסגנון.

ויאמר לה האל בדמעה: שוודיה, שוודיה -

שתי מילים נשכחות את כתבת על פתחים,

אך שוות הן טרקטטים ואנציקלופדיה,

כן... אפילו בריטניקה... כל הכרכים.

ואזי מלאכים בלחישה ימללו

ואמרו זה לזה מה רבה התהום,

אם שתי המלים הפשוטות האלו

הולידו דמעה בעיני מרום.

את השיר הזה כתב אלתרמן ב-1943. האם יוליד דמעה בעיני מישהו או שליבנו כבר גס בעוד ההסתה מגיעה לשיאה.  ולא זו בלבד שלא מחפשים מילים מהמילון כדי לנסות ולגרש את פליטי המצוקה ,בלי לתת להם שהות לשקם כאן את חייהם (עד שהעניינים בארצותיהם יסתדרו), אלא מתעקשים להכפיש אותם כמפיצי מחלות, רוצחים ואנסים. אכן, מה רבה התהום.