ההתחייבות רפת השכל של נתניהו להקפיא שוב את ההתנחלויות תמורת הכרה פלסטינאית חלולה בישראל כמדינת העם היהודי , תביא עליו את סופו הפוליטי. לא משחקים בגורלו של עם. הנה יאסר עבד ראבו, מזכ"ל אש"ף, כבר לוחץ על הפלסטינאים להסכים לנוסח שהציע נתניהו , והוא יודע למה: אין להתחייבות זו כל משמעות
הקישור שעשה נתניהו בין הקפאה נוספת לבין הכרה פלסטינאית בישראל כמדינת העם היהודי הוא קישור רע, מכווצ'ץ', בלתי נעים, נטול שחר , ובעיקר מסוכן. ומה יהיה אם הפלסטינאים יגידו: אתם יודעים מה? קיבלתם. כן, יופי, אתם מדינת הלאום של העם היהודי. סו ווט? ממילא מוגדרת ישראל בהצהרת העצמאות שלה כמדינה יהודית. אז אוקיי. קבלו את זה. אתם מדינה יהודית, המחוייבת מתוך אותה מגילת עצמאות עצמה גם על שמירה קפדנית על זכויות אזרחיה הלא-יהודיים. אז מה משנות בכלל כל ההצהרות החלולות האלה? ואם נניח ישראל תחדש את הבנייה בתום תקופת ההקפאה החדשה (והרי רגע חידוש הבנייה בוא יבוא , אלא אם כן נתניהו החליט כבר בעצם לפנות את ההתנחלויות והוא רק לא מספר לנו) , האם אז יגידו לנו הפלסטינאיים: אוקיי, חידשתם את בניית ההתנחלויות. עכשיו אנחנו מבטלים את הכרתנו במדינה היהודית. מה אז? מה עשינו? מה בכלל המשמעות של כל ההבל הזה?
וממש בעוד אני כותב את הדברים (חמש בבוקר היום) מגיע אלי עיתון "הארץ" ובו אישור לכל החששות שלי: "נכיר בישראל בכל נוסח שתבקש ובתנאי שישראל תכיר במדינה פלסטינאית על גבולות 67", מצהיר עבד רבו , מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף. הנה, הפלסינאים הוציאו את הערמונים מהאש, והשאירו את האש לנתניהו. נו, מה עכשיו? עכשיו נכיר במדינה פלסטינאית בגבולות 67 ונקפיא את הבנייה ואחר כך נפנה את ההתנחלויות? והכל משום שעבד רבו אמר : הנה אנחנו מכירים בכם כמדינה יהודית? מישהו כנראה לימד את הפלסטינאים משהו, והם נעשו הרבה יותר מתוחכמים מאיתנו. לכן, צריך לומר לנתניהו חד וחלק: אם תקפיא את ההתנחלויות , בניגוד מוחלט למה שאמרת קודם. אם תלך לקראת הכרה במדינה םלסטינאית בגבולות 67, ותפקיר את ההתנחלויות, זה יהיה סופך הפוליטי.
מלכתחילה, כל המאבק על ההתנחלויות ועל עצם המשא ומתן היה צריך להתנהל בגישה אחרת לחלוטין. ראשית, נתניהו היה צריך להצהיר כי מפת הדרכים, שבה התחייבה ישראל להקפיא את ההתנחלויות, הופרה ומופרת כל יום ברגל גסה על ידי הפלסטינאים, שהקימו מדינת טרור מוצהרת בעזה. מה הקשר בין עזה לבין מפת הדרכים? פשוט מאוד: כשחתמו הפלסטינאים על מפת הדרכים, עדיין היה מדובר ביישות פלסטינאית אחת, והיא שחתמה על ההתחייבות למפת הדרכים ולמלחמה בטרור. זה שהרשות הפלסטינאית התפצלה לשניים, איננו מעניינה של ישראל. זו הבעיה שלכם. לא שלנו. התחייבתם ועכשיו חצי מתוככם הבריזו מן ההתחייבות. לכן מפת הדרכים כלל איננה מחייבת אותנו , עד שחמאסטן בעזה לא תחתום גם היא על מפת הדרכים. מישהו יכול לעמוד בפני הטיעון הזה?
שנית, מדינת ישראל כלל לא היתה צריכה להיות מעוניינת במשא ומתן מלכתחילה. אין בו שום סיכוי לטוב כלשהו. ואכן הדרך להימלט ממנו היא להכריז ולהצהיר כי כל עוד חצי מהעם הפלסטיאי בעזה , במדינת הטרור שהחמאס הקים לעצמו בדם ובאש ,לא מכיר במדינת ישראל ושואף למשוא מתן איתה , אין לישראל עם מי ועל מה לדבר. אי אפשר לדבר על נסיון לשים קץ לסיכסוך במשא ומתן , כשחצי מהעם הפלסטינאי לא בא בכלל לשולחן הדיונים. לכן, תתכבדו ותאחדו, אם אתם מסוגלים, לפני שאתם רוצים לדבר איתנו.
שלישית, ישראל צריכה להציב אלטרנטיבה מדינית מפתה לפני כל העולם, ועל פיה החלוקה בארץ ישראל לא תהיה בין שתי מדינות גבול אלא בין שתי ריבונויות, שכל אחת מהן תתפרש על פני כל בני עמה: הריבונות האזרחית הישראלית תחול על כל היישובים הישראליים ביהודה ושומרון והריבונות הפלסטינאית האזרחית תחול בתמורה גם על כל היישובים הפלסטינאיים במדינת ישראל, מטייבה עד אום אל פאחם. לעומת זאת, השליטה הבטחונית ביהודה ובשומרון תעבור לכוחות נאט"ו , שיתחייבו לשמור על שלום התושבים הישראליים ושלום התושבים הפלסטאיים ביהודה ושומרון. והרי הפלסטינאים כבר הסכימו בהצהרותיהם לנוכחות צבאית בינלאומיים בשטחים. ואכן , בחסות צבא בינלאומי לא תהיה כלל משמעות לגבול, ממש כפי שעכשיו אין משמעות לגבול, כל עוד השטח נמצא בשליטה ישראלית. ככה שגם ההתנחלויות, כולן, עד הקטנה והנידחת שבהן , יוכלו להתקיים ביהודה ושומרון בשפע ואושר לצד היישובים פלסטינאיים, ממש כפי שכרמיאל בגבולות הקו הירוק שוכנת לבטח ליד דיר אל אסאד בגליל. מה ההבדל?
כמובן שישראל צריכה לדחות בשאט נפש את התביעה הפלסטינאית ל"רצף טריטוריאלי", שפירושה אפס ישראלים בשטחי יהודה ושומרון. רגע, ולישראל יש "רצף טריטוריאלי"? האם סכנין ודיר אל אסאד, טייבה ואום אל פאחם, אינן מפריעות לרצף הטריטוריאלי הישראלי? האם אין מיליון ורבע ישראליים ערבים המגדירים עצמם כפלסטינאים, היושבים בלב הארץ. אפשר להגדיר כל דבר כ"הפרעה לרצף הטריטוריאלי" אם כך מתייחסים אליו. לעומת זאת, אם מתייחסים להכל כאל אדמת ארץ ישראל הקדושה (והיא ארצנו הקדושה, אם שכחתם. אפילו הקוראן ומוחמד מכירים בכך) אפשר לעמוד נגד כל המשטינים מבית ומחוץ. בחסות צבא בינלאומי ביהודה ושומרון, למה לא?
אקו"ם