אלמלי ראיתי בוקר אחד בתכנית הבוקר של דן שילון וטלי מורנו את מרינה מליך, צעירה ישראלית בת 26, בתו של אזרח ישראלי ותיק , שעמדה להיות מגורשת לקזחסטן, אחרי שהות של 13 שנה בארץ, כמעט ודאי שצעירה ישראלית מקסימה זו לא היתה איתנו היום. אתה שומע ואתה לא מאמין: מרינה סיפרה בשידור חי איך נעצרה יום אחד (אחרי 13 שנה בארץ כאמור, אליה הגיעה כשהיתה בן 13) על ידי שוטרי יחידת עוז של משרד הפנים, הובאה לבניין משטרת ההגירה, ונצטוותה לעזוב את הארץ תוך שבועיים, שעמדו לאזול. רק אחרי בירור נמרץ שעשיתי בעקבות השידור החי עם דוברת מינהל האוכלוסין וכן עם דוברו של השר אלי ישי, הואילו השניים להביא את הדברים לפני אמנון בן-עמי, ראש מינהל האוכלוסין. רק אז הובא עניינה של מרינה לפני "ועדת החריגים" ,ושונה רוע הגזירה. זה היה קרוב לוודאי המעשה הכי טוב שהייתי שותף לו השנה. מינהל האוכלוסין במשרד הפנים מסוגל לגרש בלי להניד עפעף את הישראלים הטובים ביותר, דוברי העברית הטובה ביותר, אוהבי הארץ הגדולים ביותר. אין לו שום בעיה. הוא עושה את זה אלפי פעמים בשנה.
לא אחזור שוב על פרטי הסיפור של מרינה. די שאומר שמדובר בישראלית מוחלטת, שהתחנכה במערכת החינוך הישראלית, עוזרת-גננת אהובה במיוחד בגן הילדים שבו היא עובדת , שהשתתפה עם אביה הישראלי בבניית דגמי בניין הכנסת, המוצבים בכנסת. גם היא , כאביה, ניחנה בכישרון אמנותי. אז מרינה ניצלה, וליתר דיוק, אנחנו ניצלנו מגירושה. ובמקום להפסיד ישראלית נהדרת, הרווחנו מחדש ישראלית נהדרת.
אבל המיקרה של מרינה הוא מיקרה בודד, חריג, בין אינספור מקרי גירוש ערלי-לב, שגברו במיוחד מאז מונה אלי ישי לשר הפנים. כלומר, זה לא רק ילדי העובדים הזרים שאלי ישי מתאנה להם , אלא שורה שלמה של "לא יהודים על פי הרבנות", בעיקר עולים חדשים למיניהם ובני משפחותיהם, שמשרד הפנים ממש מתעלל בהם ומתעמר בהם. הנה לקט קטן של מיקרים אופייניים. אנחנו קוראים עליהם פחות או יותר כל יום בעיתון. הנה,למשל, המיקרה של מרטינה רגצ'ובה מצ'כיה. היא עברה גיור כהלכה, אך נציגי משרד הפנים צילמו אותה בבגדים שאינם מסורתיים. בעקבות זאת המדינה מסרבת להעניק לה את המסמכים הדרושים והיא עמדה להיות מגורשת מהארץ. שופטי בג"צ מנעו את הגירוש וקבעו כי על המדינה לספק תשובות בתוך 90 יום.
הלאה. בתו של חסיד אומות העולם, פיוטר סנבץ, שעלה לארץ עם משפחתו לפני כחמש שנים, קיבלה צו גירוש, משום שתוקף האשרה שלה עמד לפוג. פיוטר קיבל את תואר חסיד אומות העולם לאחר שהוכח כי הסתיר בביתו באוקראינה שני ילדם יהודיים, ובכך סיכן את חייו וחיי משפחתו. גם כאן נזקק משרד הפנים להתערבות בג"צ כדי להשעות את הרוע הגזירה.
גם ברברה לודוויג, סטודנטית גרמניה באוניברסיטה העברית, שביקשה לעבור גיור, לא הצליחה להסדיר את מעמדה, וזאת בחשד למיסיונריות רחמנא ליצלן (למרות שביקשה להתגייר!) וזאת משום שהיתה בקשר אישי עם בחור חרדי, שביקש לצאת מאורח חייו החרדי.
אפשר להביא עוד ועוד מיקרים, אבל העקרון ברור: משרד הפנים מתחכם, מתחמק, מנסה להימנע, מבקש תמיד לגרש כמה שיותר "גויים", ולא חשוב ש"הגויים האלה" - אין אוהבי ישראל גדולים מהם, והם יכלו בקלות להצטרף לצד שלנו, הישראלי, במאזן הדמוגראפי המאיים בינינו לבין הפלסטינאים. מזמן היה צריך להחליף כאן את המושג "יהודי" במושג "ישראלי". ואגב, ישראלי הוא במהותו מושג יותר יהודי מ"יהודי". כי מי עוד שרה עם אל חוץ מישראל אבינו, שעל כן נקרא שמו ישראל?
אפשר כמובן להביא אינספור דוגמאות נוספות לרישעות ולערלות הלב "היהודית" של משרד הפנים, ובכוונה אינני מדבר כאן עלילדי העובדים הזרים, כי הבעיה חמורה ומקיפה בהרבה. הרי רק לפני כמה ימים קראנו את הודעת הפרקליטות בבג"צ, כי גיורם של 5600 חיילים שעברו גיור בצה"ל מוטל בספק. כלומר, הם חזרו כמעט להיות "גויים", רחמנא ליצלן, גם אם חירפו את נפשם במערכות צה"ל וגם אם מי שפוסל את גיוריהם הם חרדים שבכלל לא משרתים בצה"ל. זכור למשל מקרה אביו של חלל צה"ל דוד גורדוקל , יוצא חבר העמים, שמשרד הפנים דאז בראשות אלי סוויסה - גם הוא יוצא ש"ס, כזכור - ביקש לגרשו מהארץ (משום שאיננו מספיק "יהודי", גם אם בנו נפל למען המולדת הזאת), ורק זעקה ציבורית שקמה מנעה את הגירוש.
כשאני קורא על כל העוולות האלה , עוולות משרד הפנים הישראלי כלפי "זרים", כלפי "לא יהודים" , כלפי כל מי שאיננו "יהודי על פי הרבנות" - והעוולות האלה כוללים גירוש ועקירה ומעצר והתעללות כלפי אבות ואמהות ובני זוג ועולים חדשים וגרים ומתגיירים ותושבים היושבים בארץ שנים ארוכות - והכל בשם הדת היהודית כביכול והמדינה היהודית כביכול, כפי שהן מיוצגות על ידי אלי ישי והרב שלו, עובדיה יוסף, אני לא רק כועס ולא רק כואב, ולא רק מתקומם, אני גם פוחד. הרבה יותר מכפי שאני פוחד מהפצצה האיראנית. כי מה שמקיים אותנו הוא הצדק, וישראל לא-צודקת היא ישראל שאין לה סיכוי מול אוייביה. איך נאמר שמה במגילת אסתר, מפי זרש, אשתו של המן : "אם מזרע היהודים הוא מרדכי אשר החילות לנפול לפניו, לא תוכל לו ,נפול תיפול לפניו". כלומר, אוייבינו ייפלו לפנינו, אין להם סיכוי איתנו, אבל זאת רק כל עוד אנחנו צודקים, כמו מרדכי המכונה "הצדיק". אלוהים ממש לא מגן עלינו כשאנחנו לא צודקים. ואני פוחד שהוא יסיר מעלינו את ההגנה מן הצדק אם נמשיך לנהוג בעוולה אכזרית נגד אחינו הישראלים, שרק בעיני הרבנות שלנו ומושגיה האפלים והפרימיטביים הם "זרים".
לכן תרשו לי לבקש סליחה בשם כולנו מאינספור האנשים שמשרד הפנים שלנו התעלל בהם השנה ובשנים אחרות: 5600 סליחות מיידיות מכל החיילים שהפרקליטות הטילה ספק בגיורם , ועוד אינספור סליחות מאינספור האנשים שמשרד הפנים גירש מהארץ, השנה ובשנים אחרות, או לא הכיר בגיורם, או שילח בהם את אנשי יחידת משטרת ההגירה, או לא סיפק להם אשרות עבודה. לש"ס אגב יש סיבה קיומית ומכוערת משלה להילחם בכל העולים האלה : הם מאיימים על ההגמוניה המזרחית שלה באלקטוראט הישראלי. הרי העולים מרוסיה לא יצביעו ש"ס. הם יצביעו ליברמן או קדימה. וש"ס מנסה
למנוע את זה בכל כוחה. ומה יקרה כשתבוא עלייה המונית מארה"ב, שבה מחצית מהנישואים הם נישואי תערובת (בין יהודים ללא-יהודים? אם ש"ס עדיין תשב במשרד הפנים , זה יהיה אסון ציוני אמיתי. ש"ס בוודאות תנסה לחסום בגופה את העלייה מארה"ב. גם האמריקאים הלבנוניים האלה לא יצביעו כנראה עובדיה.
וצריך להבין: לא מדובר רק בעוולות אנושיות. מדובר במשהו נרחב הרבה יותר ומסוכן הרבה יותר: בפגיעה שפוגעת ישראל בעצמה. כי באופן הפשוט ביותר, אם ישראל לא תשכיל לצרף אליה את כל אוהביה (כפי שמנבאים הנביאים. למשל הנביא זכריה המנבא כי עשרה גויים אוהבי ישראל יצטרפו באחרית הימים לעם ישראל) , היא תפסיד בקרב הדמוגראפי מול הפלסטינאים. הם ייהפכו כאן לרוב בין הים לירדן תוך כך וכך שנים.
כלומר, אם הישראלים (מול הפלסטינאים) לא ישמרו על הרוב הישראלי (לאו דווקא היהודי-על-פי-הרבנות) ברחבי הארץ, הארץ פשוט לא תהיה שלנו. היא תעבור לאוייב. הברירה היא לא בין "ישראל קטנה ויהודית" ל"ישראל גדולה ופתוחה" אלא בין היות ישראל לבין אי-היותה בכלל. מי שלא מבין את זה, שימשיך לגרש מכאן ישראלים אינספור. שימשיך להגדיר כ"גויים" גם את 5600 החיילים שהתגיירו בצה"ל. אז יהיו לנו פחות 5600 ישראלים נפלאים. אתם עוד לא מבינים את זה? ואני מתכוון לחובשי הכיפות, בין השאר מקרב ההתנחלויות, המתעקשים לא לספח אליהם "לא יהודים". השנה נמסר כי אפילו היישוב החילוני נוקדים, שבו מתגורר השר ליברמן, קבע כי מי שאיננו יהודי על פי הרבנות, לא יוכל להתיישב בנוקדים. וזה כולל כאמור חיילים קרביים יוצאי רוסיה שהרבנות עוד לא הואילה להכיר בהם כיהודים, כאילו מישהו זקוק להכרה שלה. לזכותו של ליברמן, הנכנע בדרך כלל מתוך חולשת דעת יהודית למפלגות החרדיות, הפעם הוא מחה. סוף סוף.
מאיפה נובע הרוע הזה, הטימטום הזה, הרישעות הזאת הפוגעת בנו ועוד תפגע בנו חס וחלילה אנושות ומרות? הוא נובע קודם כל מן העובדה שמיעוט קטן מן העם יהודי, המיעוט האורתודוקסי, שאיננו מהווה יותר מעשרה אחוזים מן העם היהודי כולו, השתלט כאן במשך השנים על הפוליטיקה והגועליציה הישראלית ועל מושגי היסוד הישראליים. אפילו ציפי ליבי בטוחה שיהודי הוא מי שמוגדר כיהודי על פי הרבנות. (ולכן היא ממאנת באטימותה להצטרף למחאה למען ילדי העובדים הזרים, שאין ישראלים מהם). אבל התנ"ך, הספר האלוהי שלנו, קורא לנו במפורש באמצעות הנביאים - ובניגוד לרבנים החשוכים, הבנויים על הלכה רבנית חשוכה - לצרף לעם ישראל לא רק את הגרים ("ואהבת את הגר"- ו"גר" במשמעותו התנ"כית איננו אלא זר הגר בקירבנו, ולא כמשמעות המושג המעוות בימינו) אלא גם את כל מי שיבוא אלינו מאהבה, ככתוב בספר זכריה: "כה אמר ה': בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור נלכה עימכם". כלומר, האידיאל הנבואי הוא עשרה גויים אוהבי ישראל על כל יהודי אחד. ורק ככה נוכל לנצח בתחרות הדמוגראפית בינינו לבין הערבים שסביבנו ורק ככה נוכל אולי להתרחב על סביבותינו, "ופרצת ימה וקדמה, צפונה ונגבה". זוכרים? אבל חובשי הכיפה שלנו הם בחלקם נגד אלוהים ובעד הרבנים. מה אפשר לעשות. וככה הם ניראים וגם אנחנו.
הרי בתלמוד עמוס השטויות (לצד הרבה דברי חן) נאמר כי "קשים גרים לישראל כספחת". מכאן שהרבנים שלנו מצווים כביכול מטעם ההלכה להתעמר ב"גויים" האלה. ואכן, גם בתנ"ך נלחמים לפעמים בנישואי תערובת. אבל זה קורה רק כשהעם נמצא בסכנת התבוללות (כמו בימי עזרא ונחמיה, משל כאילו המוני ישראלים היו מתחתנים היום עם ערביי הארץ ומתבוללים בתוכם חס וחלילה). לעומת זאת, לשלמה המלך לא היתה שום בעיה להתחתן עם בת פרעה, וחלק מאיתנו הם מסתמא צאצאיה, גם בלי שעברה ברבנות כלשהי, שלא לדבר על רות המואביה, שממש לא שאלה שום רב אם לשכב למרגלות בועז ולהוליד את עובד שהוליד את ישי שהוליד את דוד המלך. גם במגילת אסתר מסופר כי "רבים מעם הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם". כלומר, המונים הצטרפו אז לעם היהודי, בלי שום תיווך רבני. רק אצלנו מנסה ש"ס למנוע את כל מהלך ההתרחבות הטבעי הזה ואת כל חזונות הנביאים.
לכן, מה שצריך לעשות בדחיפות הוא להפקיע מן הרבנות ומש"ס את הגדרת המושג "יהודי" או ליתר דיוק "ישראלי" (וישראלי הוא יותר יהודי מיהודי). כדי להיות ישראלי כמוני וכמוך (ולא כמו החרדים) לא צריך לעבור שום תהליך גיור. די לאהוב את ישראל ולרצות להיות חלק מאיתנו, לחיות את החוויה הישראלית, לדבר עברית, לחיות איתנו את החגים בדרכנו החופשית, להתגייס לצה"ל. זה הכל. מי צריך גיור כשיש אזרחות ישראלית? אני מת להיות שר הפנים. ובינתיים סליחה גדולה מכל האוהבים שגירשנו ורצינו לגרש מכאן.
אקו"ם