אני לא רץ באמת לראשות הממשלה, כי אדם שרץ לראשות הממשלה לא יכול להיות נגד הבוחרים שלו, והרי אני נגד החילונים שלא מאמינים באלוהים ונגד הדתיים שמאמינים ברבנות , ואני נגד החרדים ונגד אוהבי הכדורגל, נגד המאמינים בדארווין ונגד הזמר המזרחי ונגד התרבות ההומוסקסואלית (לא נגד ההומואים עצמם, כמובן). אני נגד כולם פחות או יותר (חוץ מהמקסימים הנמצאים בכל אחד מהמחנות) , והרי זה ההיפך מפוליטיקאי המחזר אחרי קולות הבוחרים ומתחנף אליהם. לכן אגב עשה יאיר לפיד טעות פוליטית חמורה כשהגדיר את עצמו, נגד המוני בוחריו הפוטנציאליים, כמי שרוצה להחזיר את רמת הגולן (בוזזזזז) ולסגור את גלי צה"ל (בוזזזזזזז). פוליטיקאים לא ממהרים להרחיק מעצמם את הבוחרים. לפיד כבר עשה את זה.
על כל פנים, לכל מי ששואל את עצמו למקרא כותרת הבלוג הזה, "רץ לראשות הממשלה" - ומול הופעותי בטלוויזיה ובעיתונות - מה אני רוצה מיאיר לפיד שרוצה גם, אני אענה באופן חד וחלק. אני מת להיות ראש ממשלה, ליתר דיוק מלך נאור, אבל בניגוד ללפיד, אין לי שום סיכוי ,כמובן, ושום כוונה ושום יכולת ושום אפשרות להיכנס לחיים הפוליטיים בדרך כלשהי, ולא רק בגלל שאני הרבה פחות יפה מלפיד, כנראה, אלא משום שאני נגד הבוחרים. כל המפלגות מאוסות בעיני בדרגה זו או אחרת (החיובית ביותר בעיני ,אגב, היא ישראל ביתנו, אבל גם היא נכנעת לחרדים ולא מגינה על בוחריה מרדיפות משרד הפנים של ש"ס). הבוחרים ברובם דבילים בעיני ברוב העניינים, ודי לשמוע את המצע ההתחלתי שלי , כדי להבין שאין לי שום סיכוי מינימלי לזכות בקולות מינימליים : אני בעד איסור על משחקי כדורגל מקצועניים,למשל. מי שרוצה, שישחק כדורגל, אבל לא באמצעות סיבסוד כלשהו. אני רואה בתרבות הכדורגל התבהמות כללית (למרות שדווקא נהניתי בקטעים המעטים שראיתי במשחק איטליה-פאראגוואי. כלומר, זה לא שאני אטום לגמרי). אתם מתארים לעצמכם כמה ישמחו אוהדי הכדורגל להצביע בעדי.
אני גם אגב בעד איסור על ההומוסקסואליות. איסור פלילי. אסור. לגמרי. כלשון החוק שהיה נהוג בישראל עד לפני שלושים שנה בערך. נכון , בתקופת המעבר בין ההיתר להומוסקסואליות לאיסור עליה, צריכות להיות הקלות להומוסקסואלים פעילים, שהרי אנחנו היתרנו להם את העניין הדוחה הזה ומילכדנו אותם לתוכו. לכן, לא פשוט לאסור עליהם ככה פתאום את העניין. אבל ברור שהחוק נועד למנוע ולהעניש כל פעילות הומוסקסואלית עתידית. אז אתם מתארים לעצמכם כמה ההומואים יאהבו אותי.
הלאה. אני רואה בעדה החרדית עדה טפילית וחשוכה ברוח ימי הביניים (אמנם אקזוטית וחביבה כשלעצמה) , שחובה להיאבק בה ובמוסדות החינוך הימי ביניימייים שלה , למנוע ממנה תקציבים, לגייס את כל בחוריה בלי יוצא מן הכלל לצה"ל וכו' וכו'. אז החרדים לא יצביעו בעדי, נכון?
הלאה. אני רואה בכל החילוניים שלא מאמינים באלוהים אנשים חשוכים ובערים. אני רואה בכל מאמיני דארווין אנשים מטומטמים לחלוטין. אז ברור שהחילונים לא יאהבו אותי.
הלאה. יש לי כבוד אמיתי וציוני והתנחלותי לבני עקיבא הנפלאים, אבל אני מתעב את התרבות האורתודוקסית ואת הרבנים האורתודוקסיים. התלמוד הוא בעיני אוסף הכולל, בצד כל מיני הברקות, אינספור סוגי הבל וטרחנויות. אני גם כועס מאוד על הרבנות הראשית ועל הגזענות והטהרנות היהודית המפד"לית, שונאת הגויים, זו שאחראית במידה רבה (באמצעות הרב חיים דרוקמן) לכל מערך הגיור האידיוטי. אני בעד הגדרה לאומית אחת בתעודת הזהות: ישראלי. ואני בעד נישואים אזרחיים, כמובן. ובעד פתיחת הארץ לכל אוהביה. ואני כמובן נגד כל גיור שהוא. לא צריך להתגייר ברבנות כדי להפוך לישראלי. ונישואים אזרחיים ייתרו את כל הצורך המעשי בגיור (וגם כך, אפשר להסתדר בלי הכשר הרבנות. אפשר להתחתן בחו"ל ואפשר להיות ידועים בציבור). אז אתם מבינים? גם הדתיים הלאומיים לא יהיו בעדי.
ואני כמובן בעד צעדים תקיפים מאוד נגד ההסתות של ערביי ישראל. ברור שלא הייתי מתיר ריצה לכנסת של אף אחת מהמפלגות הערביות האנטי-ציוניות. אז גם הערבים לא יצביעו בעדי (למרות שאני בעד פתיחה נדיבה של בתי הספר העבריים ברחבי ישראל לכל ערבי שרוצה ללמוד בהם, בעברית, כמובן, וזה המפתח להשתלבות אמיתית של ערביי ישראל במדינה. דרך העברית. דרך הישראליות).
אני גם נגד תרבות הרפואה הקיימת. אני פוחד מרופאים, תרופות וניתוחים לא פחות (ובעצם, יותר) ממה שאני פוחד מהמחלות עצמן. לכן, גם הרופאים ומטופליהם הנאמנים לא יצביעו בעדי.
ואני חושב שהזמר המזרחי נחות ברובו (ונושא לשווא את השם: מוזיקה ים תיכונית), ולכן, גם כל אוהבי הזמר המזרחי בהמוניהם לא אוהבים אותי.
אז אין לצידי לא חילונים ולא דתיים, לא חרדים ולא הומואים, לא אוהבי כדורגל ולא אוהבי דארווין, לא ערבים ולא אוהבי זמר מזרחי, לא רופאים ולא פאציינטים. מי נשאר? אף אחד פחות או יותר. לכן, אפשר להירגע: אני לא רץ לבחירות.
אקו"ם