4. שפתי השוקולד של ליידי גאגא בברניז’




מחזיק קופסת שוקולד עם השפתיים של ליידי גאגא. המון צבעים בוהקים, מלא כסף (20 דולר). קריסטמס איב 2011, ניו יורק, ברנייז. הכלבו היוקרתי התחפש לליידי גאגא. בקומת התצוגה (הי חבר‘ה, למה על חשבון קילומטרז בגדי הגברים), כמו בחלונות הראווה בכניסה, פסלים שעיצב האמן הברזילאי החי בניו יורק אלי סודבראק. גאגא כאשת העכביש, גאגא כאופנים מתגלגלים, גאגא כשפתי האומה. אומה של אימג‘ים אינטנסיביים. מטחי צבעים וצורות מגוחכות שנורים מכל פינה. אומת הפלסטיק הצבוע.
פסקול מלא בצלילי תרועה של הקפיטליזם המוכר. לא ברור אם הוא מלווה את גאגא או גאגא מלווה אותו. אולי זה הגאגא. אם תרצו להכניס אותה ישר לאוזן תקנו את הכפתור שמכיל נגן מדיה ועליו האלבום החדש של התאגיד (50 דולר).

אורות בוהקים: מסע אוכל בניו יורק 2011 (חלק א')1. ספוטד פיג
הנה בא החזיר. לא ראה תנור האדיוט. לבן, לח, שלם. מונח על מגש. שני עובדים נושאים אותו על הידיים. חוצים את מרכז המסעדה ונעלמים בדלת. לאן הם לוקחים אותו?
זה לא מופע ראווה למרות ששמו של הגאסטרו בר בניצוחה של השפית הבריטית הנמרצת אפריל בלומפילד הוא החזיר המנוקד. גם בובות החזרזיר בחלון הכניסה מביעות חיבה ליצור המשהק הזה. לעולם לא אדע אם הוא חיה טפשית או תמהונית.
אבל אני לא באתי לכאן בשבילו, אלה עבור הטוגנים. תראו מה שנים של פיש אנד צ’יפס עושים לבן אדם. איזה תיקון נפלא, הכי לא דוכן נשכני בפדינגטון. שרוכים ארוכים ואווריריים של תפוחי אדמה מטוגנים בשמן עמוק ומעליהם מלח ורוזמרין בכמויות. אלו לא צ'יפסים, אלא נוצות. האצבעות לא יודעות מה לעשות. האם לתפוס נוצה נוצה או ללקט כמה ביחד ובתנועה חדה להכניס את כולן לפה.
ויש גם את ...