שואלים אותי לא פעם אם אני לא מתגעגעת לחיים שלפני הסרטן ואיך חיים עם הידיעה הזאת שיש בתוכך מחלה כרונית שלא הולכת לשום מקום. אני מתגעגעת לימים בהם לא ידעתי מה זה GGT , got, מרקרים, גידול רגיש להורמונים.אני מתגעגעת לרגעים של חלומות על עתיד עם תפקידים מלאי משמעות בשירות העם היהודי ומדינת ישראל.אני מתגעגעת למחשבה על מה יהיה התפקיד הבא שלי, איזה פסגה עוד אכבושאני מתגעגעת לשבת עם חברים בלי שאלות סרטן, בלי שהם שואלים ובלי שאני מרגישה צורך לעדכן.
אני מתגעגעת לשיחות חולין פשוטות, שבהן התשובה ל-מה נשמע? לא מתחילה ב- הבדיקות מראות ש...תופעות הלוואי האלה...אני מתגעגעת לצאת בערב ולשתות כוס יין מבלי לחשוב פעמיים האם ואיך הכבד יצליח להתמודד עם המשימה הזאת.אני מתגעגעת לימים שבהם לא ידעתי איך אנשים נראים ימים ספורים לפני המוות, לימים בהם היו לי יותר חברים חיים ממתים.אני מתגעגעת לפשטות של ...