לאחרונה יצא לי לחשוב המון על הסוגיה של סרטן ומוסר. האם המוסר מהווה לדבר מוחלט ומצופה מאיתנו לשמר על רמת מוסריות מסוימת בחיינו, ללא קשר לסיטואציה, זמן והמקום שאנחנו נמצאים בו? האם מדובר בערך מוחלט או משתנה? מה הגורמים שמשפיעים עליו, ואיך למעשה אפשר למדוד רמת מוסריות באופן אבסולוטי? האם המוסר של אחד בהכרח שווה ערך לאחר, ואם לא, מה משפיע עליהם? מה גורם לאדם להיות מוסרי יותר מאחר? האם מדובר בתכונה נרכשת או מולדת? האם אפשר לפתח אותה או שהיא פשוט נשארת סטטית עם השנים? האם במקביל לאובדן התמימות שלנו, אנחנו מאבדים את המשמעות והכבוד למוסר ולחשיבותו? ככל שהזמן עובר, האם אנחנו באמת רוצים להיות אנשים מוסריים או רק להרגיש ככאלה, ובפועל לאפשר לעצמנו לעגל פינות כאשר דברים לא מסתדרים לנו כפי שהיינו רוצים? איפה הקו האדום, והם יש בכלל קו שכזה? האם נכון להגדיר קווים אדומים בנושאים כל כך רכים וניתנים לשינוי? ...