הנה הוא מכה שנית. מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, האביר הלבן, התקווה הגדולה של המוני העם באשר הם. שוב הוא צץ מתוך הערפל בחרב שלופה ומושיע אותנו. שלוש ועדות מקצועיות קבעו שצריך להעלות את תעריפי המים? קטן עליו. בהליך מזורז, שלושה שבועות בדיקה בסך הכל, הוא מגיע וממליץ לא להעלות את התעריפים. ואם יקרה אסון, זו הרי לא האחריות שלו. זה הרי לא העניין שלו. אם יקרה אסון, אז הוא בטח יהיה שם כדי לכתוב דו"ח נוסף.

שלא תטעו, אין לי שום סיבה שבעולם להגן על החברים ברשות המים או באוצר, בכל הקשור לתעריפי המים. העסק הזה גם עולה לי לא מעט כסף, מכיוון שבביתי הקט שבהוד השרון יש גינה קטנטנה (אבל מה זה צמאה). העניין עקרוני. מבקר המדינה מתקנא בבג"צ, שמתערב בכל הזדמנות ומנהל את חיי המדינה הזו במקום הממשלה. מי שלא רצה את לינדנשטראוס בתור שופט עליון, מקבל אותו כנציב העליון. ...

שישי בערב, תשע. אני בחדר האיפור בערוץ הראשון, מוריד איפור, מחליף בגדים. "יומן" תם זה עתה ומכשיר הטלויזיה הקטן בפינה מקפץ לערוץ המתחרה. שם אני מספיק לראות את חברי עמנואל רוזן מדבר עם יאיר לפיד על הכתבה ששודרה זה עתה. כתבה על גלעד שמן, שרצח את חברתו עינב רוגל לפני 19 שנה בגלל שהעזה להיפרד ממנו. ירה בה מטווח אפס באקדח. הוא נדון, כצפוי, למאסר עולם. ועכשיו, מה? עכשיו החליט הנשיא הנכבד שמעון פרס לקצוב את ענשו ל-36 שנה.

אני מכיר את הפרשה הזו. נדמה לי שקרתה לא מזמן. פתאום מתברר שתיכף 20 שנה עברו מאז. אי אפשר היה לשכוח את הסיפור המצמרר הזה על המפלצת במדי הצנחנים שירד לחייה של הנערה היפה מקיבוץ שער הגולן. היכה אותה, התעלל בה, איים עליה, ובסוף, כצפוי, פשוט ירה בה. כל זה, כי העזה לא לרצות יותר את אהבתו החולנית אליה.

חזרתי הביתה. לקראת חצות צפיתי בכתבה של ...

יצא לי לראות אתמול את הכתבה המצויינת של טליה פלד-קינן על הסיפור הבלתי נתפס של משה אופיר, ששכל את אשתו, גלית סעדה-אופיר בגלל רשלנות רפואית בהדסה עין כרם. הכתבה שודרה ב"המקור", תכנית תחקירים ראויה לגמרי, אופציה נפלאה לפסטיבל הטראש של "האח הגדול".

עקבתי אחרי הסיפור הזה מהרגע הראשון. יחד עם איילה חסון ביקרנו בבית המשפחה למחרת האסון, בדצמבר שעבר. גלית, למי שפיספס, בת 37, דוקטורנטית מצטיינת, אם לילד (זוהר, היום בן כמעט שנתיים), באה להדסה לניתוח קיסרי מתוכנן מראש, עם תאומים בבטן. היא יצאה משם ישר לבית הקברות. לתאומים שלום.

משה והתאומים. צילום: פלאש90


שיחזור האירוע, על פי ממצאי הועדה שבדקה אותו, מעורר פלצות. האשה הזו מתה סתם. ככה סתם שכבה לה שם במחלקה ודיממה למוות, בעקבות הניתוח. רשלנותו של הרופא התורן במקום, ושל האחות האחראית (בכתבה אתמול התברר שזו ...

הייתי באילת. כנס העיתונות השנתי. יוזמה של יוסי בר-מוחא שצוברת תאוצה. כנסים זה קול עכשיו, כמעט לכל אחד יש כנס, וגם לנו מגיע. וברצינות: נוכחות מרשימה, פאנלים מעניינים (חוץ מזה שבהנחייתי), שמוזינג הכרחי. בקיצור, טוב לתעשיה הקורסת שלנו.
אני דווקא רציתי לכתוב על העיר. אילת.כי כמה שבועות קודם, נסעתי לעקבה. עם הילה ואלונה (האשה והילדה, בת שנה ו-7), למלון "קמפינסקי" החדש. המץ'-אפ הזה, קמפינסקי עקבה מול "הרודס" אילת, לא מותיר לנו סיכוי. וזה חבל, וזה כואב, כי מגיע לנו סיכוי. הים אותו ים (אדום), ההרים אותם הרים (אדומים מאוד), מזג האויר זהה, הכל אותו דבר. רק ששם מקסים, ובצד שלנו לא.

אפשר להשחית הרבה מילים למה החבילה שמקבל התייר הממוצע אצלנו עלובה בהשוואה לחבילה מקבילה בחוץ לארץ. העניין הוא, שעכשיו, כשזה ממש ממול, זה מפחיד. זה מתחיל בשירות, בתודעת השירות. בנקיון. ...