זה קרה, נדמה לי, ביום ראשון שעבר. בסביבות תשע בבוקר התקשר חבר קרוב שלי. "ראית ערוץ 2?", הוא שאל, אבל לא ראיתי. "היו קטעים עם אברי גלעד", הוא סיפר. החבר הזה מחזיק באמונה תפלה על פיה כל מי שמזיק לי מקבל, כמעט מיד, עונש משמיים. אני, חובה לציין, לא שותף לאמונה הזו. אבל החבר המשיך לספר: "אברי הגיש את התכנית עם דנה וייס, בסקירת העיתונות הם הגיעו למעריב ואז הוא שפך עליך קיתון של רותחים".
מה שפך? "אמר משהו כמו הנה עתונאי שיש לו עתון, שמנהל קמפיין נגד ראש הממשלה, וזה לא מוצא חן בעיני", וכו'.
עד כאן, הכל בסדר. אין סיפור. "חכה", אמר לי החבר שלי, "זה רק מתחיל. דנה דווקא התווכחה איתו ואמרה שאתה צודק", ואמרתי לו שכל הכבוד לדנה והיא, בניגוד לאברי, עתונאית שיודעת על מה שהיא מדברת, אבל החבר מיהר הלאה: "ואז הם יצאו ...