הנה הוא מכה שנית. מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, האביר הלבן, התקווה הגדולה של המוני העם באשר הם. שוב הוא צץ מתוך הערפל בחרב שלופה ומושיע אותנו. שלוש ועדות מקצועיות קבעו שצריך להעלות את תעריפי המים? קטן עליו. בהליך מזורז, שלושה שבועות בדיקה בסך הכל, הוא מגיע וממליץ לא להעלות את התעריפים. ואם יקרה אסון, זו הרי לא האחריות שלו. זה הרי לא העניין שלו. אם יקרה אסון, אז הוא בטח יהיה שם כדי לכתוב דו"ח נוסף.
שלא תטעו, אין לי שום סיבה שבעולם להגן על החברים ברשות המים או באוצר, בכל הקשור לתעריפי המים. העסק הזה גם עולה לי לא מעט כסף, מכיוון שבביתי הקט שבהוד השרון יש גינה קטנטנה (אבל מה זה צמאה). העניין עקרוני. מבקר המדינה מתקנא בבג"צ, שמתערב בכל הזדמנות ומנהל את חיי המדינה הזו במקום הממשלה. מי שלא רצה את לינדנשטראוס בתור שופט עליון, מקבל אותו כנציב העליון. ידו בכל. מה הוא קופץ עכשיו? איך בכלל הוא מתיימר לקבוע מה שהוא קובע אחרי עבודה שטחית של שלושה שבועות בלבד, מול שלוש ועדות מקצועיות שטרחו על המדוכה חודשים ושנים (כולל ועדת חקירה רשמית)? למה הוא חותר? איפה הוא מתכוון לעצור?
שאפו לממשלה, מנתניהו ועד שטייניץ, שהחליטה להעלות את תעריפי המים למרות הדו"ח של לינדנשטראוס. אל תתפלאו אם ביבי, או שטייניץ, או מישהו שקשור אליהם, יככב בדו"ח קרוב של המבקר. זה לא יפיל אף אחד מהכסא (או שכן).
יש לי סוג של מושג על המתרחש בתוך בניין המבקר. אם מישהו יוציא את זה מתישהו החוצה, יהיה מעניין. אפשר לקרוא בתחקירים של קלמן ליבסקינד, וגם בבלוג שלו, מי בוחשים שם בתוך הדייסה ומי מפעיל את מי מרחוק. אבל לא זה העניין עכשיו. לדעתי, וזו ספקולציה מלומדת בלבד, לינדנשטראוס מכוון קדימה. הלאה. גבוה. כמו, למשל, משרת נשיא המדינה (שמתפנה עוד פחות מחמש שנים). למה לא, בעצם? מי שקרא את הראיון הממלכתי שהעניק לאחרונה ל"הארץ" הבין את הרמז. מבחינתו, הוא כבר ראש הממשלה.
באותו עניין: בתגובה לפוסט שפורסם כאן לא מזמן בעניין המבקר וההדלפה בעניינו של גלעד ארדן, הגיעה ממשרד המבקר התגובה הזו:
"הקטע שהופיע מופרך וחסר כל בסיס. גלעד ארדן הגיע ב-16 בנובמבר על פי בקשתו לפגישה דחופה במשרד המבקר מצוייד בדף שאלות מטעם כתב עיתון "הארץ". ארדן עצמו הוא שסיפר זאת למשתתפי הישיבה במשרד המבקר. הוא נשאל סדרת שאלות שעניינן ניגוד עניינים שהשר אולי נמצא בו, בהתבסס על רשימת ת ורמיו לפריימריס. השר ביקש לקבל ממשרד המבקר תשובות על שאלות אלה. רק למחרת פירסם "הארץ" כצפוי כתבה בנושא. אין בסיס לטענה כאילו הנושא הודלף ממשרד המבקר, וגם אין בסיס לטענה כאילו יש סתימת פיות במשרד מבקר המדינה".
עד כאן התגובה. ועכשיו לרשות המים: גם כאן, אין לנו עסק עם גאונים. באדיבותה של נטע אחיטוב, כתבת איכות סביבה ב"העיר" ובעלת פינה ב"עושים סדר" באותו עניין, נודע לי שבמסגרת משבר המים "מקורות" יצאה לעשרות קידוחי חירום ברחבי הארץ, ובעיקר בצפון. כמה מהם מרוכזים סביב נחל כזיב. פירוש הדבר שתוך זמן קצר, ייעלם גם הנחל המדהים, מקסים וירוק הזה ממפת איכות הסביבה שלנו, לטובת כמה פקקטע מ"ק של מים שאפשר יהיה לגזול מהטבע, אחרי שכבר ייבשנו כאן את הכל.
נשאלת השאלה, האם באמת מדובר במפגרים, או שאלה סתם אנשים חסרי מצפון ומודעות. להגנתם, טוענים הקודחים שלא מדובר בפגיעה בנחל, אלא רק שאיבה מהאקוויפר, וכו' וכו'. שטויות במיץ עגבניות. הם טענו את אותו הדבר כשיצאו לקידוחים סביב נחל בצת. אחר-כך נעלם נחל בצת מהמפה ועכשיו הוא נחל לשעבר. כזיב הוא אחרון הנחלים האיתנים בגליל, מי שמכיר אותו יודע עד כמה מדובר בחלקת אלוהים קטנה. משבר המים חריף, הגרעון מסתכם במאות מיליוני מ"ק, הפתרון נמצא בהתפלה וביבוא מים מתורכיה, לא בהרס המעט שנשאר לנו מנחלי ארץ ישראל. מישהו צריך להסביר לחברים ברשות המים שהתפקיד שלהם הוא גם לשמור על המים הזורמים כאן, עדיין, פה ושם, ולא להמשיך להרוס הכל.
אקו"ם