הכובשים: שרי הרינג

אני לא יודע למה דחיתי את המפגש עם באגט המטיאס של שרי אנסקי בשוק הנמל. אולי כי הוא היה ברור לי מידי. כאילו אנסקי הגשימה לי בזריזות חלום ובך מנעה את התשוקה ליהנות מההמתנה למסע הבא להולנד, שם החלקתי לתוכי לחמניות אויר לבנות, מטיאס חשוף ובצל לבן וחריף. וזו עוד הייתה הגירסה הקלה, כי מולי ראיתי לא אחת אנשים שמגביהים באוויר את הדג מנוקה העצמות ובולעים אותו נטורל כאילו כלום.

ידעתי גם כי אנסקי, מלכת האוכל הכבוש, תבצע את המשימה בהצלחת יתרה: תשים ידה על  הדג המיובא הטוב באיזור, תשדרג אותו בחמאה אירית מובחרת, תסחוט עליו עגבניות שרי, תרכך אותו בשמנת חמוצה ותעקצץ אותו בבצל ובקוביות של פלפל אדום חריף מושרה בשמן זית. יכולתי כבר להריח את הטעם שלו. הסוד לכאורה התפוגג.

כשראיתי אותה עומדת בפתח שוק האוכל של בתה מיכל, כולה זורחת על הפרוייקט המוצלח הזה ויותר מכך על ההקלה הגדולה שהשבוע אינה צריכה להוריד לדפוס בפעם המי יודע כמה את טור האוכל שלה ל“סופשבוע“, הרגשתי שהיא מצאה את מקומה. הבטחתי לעצמי לטעום את הבאגט. אבל הבר המזמין של מסעדת "טאפאס בנמל", שהתגלתה כאחת הטובות בעיר, שאב אותי פעם אחר פעם. הייתי יוצא מסיבוב קניות מתוסכל. איך שוב החמצתי את הדוכן של שרי. מה אני אגיד לה אם אפגוש אותה בדרך לדוכן פירות היער של עמי.

לפני כמה ימים הגעתי שוב פעם לנמל. היעד: המסעדה החדשה שנפתחה בקומה השנייה. ”מצטערים, אנחנו פתוחים רק בערב“, אמר לי אחד העובדים, ואני נותרתי רעב במדרגות. הקפתי את השוק כמה פעמים ואז החלטתי לעמוד בתור לשרי הרינג. אולי אפגוש היום את אחת האמניות או אוצרות הבכירות שעושות משמרות על הדגים הקטנים שהגיעו מהים הבלטי. בליבי עוד קוויתי שיגמרו הבאגטים להיום ושוב אשאר עם פנטזיית המטיאס בראשי. מי אמר שחלומות צריך להגשים?

אבל המוכרת דגה אותי, ופרסה לפני את הגופה הוורדרדה, והחדירה לתוך הבאגט הנוקשה של מאפיית לה מולאן בבוגרשוב, את כל הטעמים האלו, ועטפה הכל בנייר, ולי רק נותר לטעום. ולשמוח ולהבין שגם אם אתה חושב שאתה מכיר את טעמם של כל החומרים בעל פה, יש יד מסתורית שיודעת לאחד ביניהם. שיוצרת סנדוויץ אחר ממה שדמנייתי. באגט קשוח שהופך את העסק לארוחה שלמה, מליח רך ולא אימתני וחמאה שמגיעה בדיוק בזמן. כל ביס סחף לתוכו מנעד אחר של טעמים והפך את הזלילה הגדולה לרב קולית. בגלל שרי הלך החלום. לפחות התעוררתי עם חיוך.

שרי הרינג, שוק הנמל, תל אביב

----

לעוד סנדוויצים שווים 

מבחר ביקורת על מסעדות חדשות בארץ בבלוג האוכל culinar