תפישה מקובלת גורסת כי לכל אדם מגיע שכר שיאפשר לו "קיום בכבוד." אנשים צריכים לעבוד, כמובן, אך טיב העבודה או נחיצותה אינם חשובים באמת: מדובר בסוג של ריקוד פולחני, שעצם קיומו אמור להבטיח לרוקד את כל הדרוש לו. כך חושבים סוציאליסטים. בעצם, כך חושבים בפולינזיה. (כתב: מרק לוגובסקוי) 
הוויכוח שהתלהט שוב סביב סוגיית העלאת שכר המינימום, מדגים שוב את נטייתם של אנשים בעלי השקפה כלכלית סוציאליסטית לחשוב ולדבר על שכר במונחים של "זכות." שכרו של אדם, כך הם אומרים, אמור לשקף את "זכותו לקיום בכבוד." מהו אותו 'קיום בכבוד'? לא לגמרי ברור. פעם הוא התייחס למזון, מגורים ולימוד בבית־הספר. היום הוא כולל גם שליחת ילדים לחוגים ונסיעה לחופשות. כאשר העליתי פעם בפני חבר סוציאליסטי את הרעיון ששכר אמור לבטא את ערכו של המוצר שהעובד מייצר, הוא הטיח בפני, שוצף וקוצף, שגישתי היא ...

מי אמר שאין ממשלה בחלם? שני סיפורים קטנים על דין, וצדק, ואפים קצוצים וחמה העושה את המצווה עליה. (כתב: אורי רדלר)

קצוץ את אפו!

ויהי ערב ויהי בוקר יום ראשון ושמש גדולה ועגולה יצתה מנדנה ועלתה בזהירות מעלה, ושביליה של חלם נמלאו חלמאים - חלמאי-חלמאי לעמלו החלמאי - ופני כולם עגולים כשמש, ומצחם עגול וחלק, ואף עב של מחשבה אינו מקדיר אותם.

השמש אך עשתה דרכה עד רום הרקיע ובחצי היום ישבו השופט החלמאי סגל והשופט החלמאי דרורי והשופט החלמאי נועם ובאין עניין לענות בו שיחקו רמי קוב זה עם זה וזה עם זה וזה עם זה וזה עם שמש בית הדין, שאף לו לא היה במה לענות.

עוד הם יושבים, והשופט החלמאי דרורי כמעט ומנצח במשחק, ואל היכל בית הדין של חלם פורצת אישה ומעיניה זולגות דמעות: בא הזבן אצלה ואמר לה "שכבי עמי, צעירה בתולה. עשיר גדול אני ואשאך לאישה." והזבן, לא חלמאי ...

הם מבטיחים לנו נורווגיה, אבל מה שנקבל הוא וונצואלה. הצעת חוק שהונחה על שולחנה של הכנסת מבקשת להעלות במידה ניכרת את התמלוגים על הפקת משאבי טבע, ובמיוחד גז) ולהעלות את שיעור מס החברות על החברות המפיקות. ההכנסה הנוספת, גורסים מעלי ההצעה, צריכה להיות מופנית לקרן פיתוח עתידי מיוחדת, כאשר הממשלה תהיה רשאית להשתמש לצרכיה רק בריבית שצברה הקרן, אך לא לגעת בהכנסות הקרן עצמה. מעלי הצעת החוק חושבים על נורווגיה וקרן הפנסיה האגדית שלה, שמומנה מהכנסות הנפט. אבל לא זה מה שיהיה בפועל. מישהו אמר צ'אבס ולא קיבל? (כתב: אורי רדלר)

הצעת החוק כוללת מספר שינויים ותוספות לחוק הנפט, פקודת המכרות ופקודת מס ההכנסה. הסעיף העיקרי בחוק הוא תיקון של פקודת מס הכנסה, המטיל מס חברות בשיעור של 60 אחוז על מפיקות גז או נפט. סעיף נוסף מעלה את התמלוגים על הפקת מחצבים (קרי, מפעלי ים המלח) משלושה עד חמישה אחוזים לעשרים ...

כשהייתי ילד, בטיולי תנועת הצופים, היה מדריך אחד שנהג להסתובב ולקרוא אלינו: "לא לפתוח פה-ערים!" היום אני יודע, שהוא התכוון שלא נפתח פערים ולא נלך לאיבוד בין השבילים. אבל אז השתכנעתי שמדובר במשחק מלים לא מובן, הקשור כנראה לערמה ולרמאות. שנים רבות חלפו, אבל מסתבר שלא פסו מן העולם אלו שפותחים "פה-ערים" ומקוננים מרה על הפערים ההולכים וצומחים בחברה הישראלית. (כתב: אריה פרלמן)

במאמר ב"העין השביעית" (08.09.2009) בשם "שקט, מתעשרים" מתלונן אורן פרסיקו על כך שהתקשורת הישראלית מצניעה את אי-השיוויון הגדל במדינה:
"אתמול פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני סקר ההכנסות לשנת 2008. התמונה שעולה מהנתונים מדכאת – אי-שוויון אשר רק גדל והולך. בשנה האחרונה גדל הפער בין שכר העניים ביותר לשכר העשירים ביותר....
העיתונים דוחקים את הדיווחים על פערי ...