חבר הכנסת כרמל שאמה שהעביר בשבוע שעבר את תיקון שזכה לכינוי חוק הפופקורן, מבקש לאפשר לצרכנים הישראלי להיכנס לבתי הקולנוע עם חטיפים ושתייה שהביאו מהבית, בכדי להילחם ב-"מחירים המופקעים" של השתייה הקלה והפופקורן. למרבה הצער הכוונות הטובות של אחד מחברי הכנסת החרוצים בבית המחוקקים עשוי לחזור לצרכן כבומרנג - לייקר את הביקור בקולנוע בעשרות שקלים, ולהרוג את אחת מאופציות הבילוי הזולות היחידות שעוד נותרו לנו. (כתב רותם סלע)
ואם אתם כבר כאן, קראו את "הסיפור האמיתי של משה סילמן"
הבעיה עם "רווחי יתר"
במהלך דיון שנערך הנושא בועדת הכלכלה העיד בכיר בסינמה-סיטי כי 8 אחוז מהכנסות החברה מגיעות ממכירת פופקורן ושתייה. אלא שבעוד הנתח של הפופקורן והשתייה בהכנסות זניח יחסית, הרי שחלקם בשורה התחתונה משמעותי מאוד, ומהווה יותר ממחצית מרווחי בתי-הקולנוע. ...
האם יש גבולות למה שכסף יכול או צריך לקנות? לתפישת הפרופ' מייקל סנדל, מרצה פופולרי לפילוסופיה באוניברסיטת הרוורד, יש להגביל את כוחו של הכסף בתחומים מסוימים, כדי לקיים עולם ערכי יותר בו משפחה, חינוך או רפואה לא יהיו מסורים בידי אליל הממון. עם זאת, כאשר גוררים את סנדל, כנגד רצונו, מאחורי מתרס ההצטנעות של "אני רק מנסה לגרום לאנשים לחשוב" אל עולם היישום המעשי של רעיונותיו מתברר כי מאחורי צקצוקי הלשון המוסרניים והמתחסדים מסתתרת עוד הצעה לדיקטטורה של הביורוקרטיה הנאורה. כלומר, של סנדל וחבריו. איך זה נראה במציאות? פנו לעורך-דין פינקוס (כתב: אורי רדלר)
הקליקו כאן למידע על ספרו החדש של אורי רדלר, "התמוטטות": מובטחים לכם קריאה מרתקת, שפע אותיות בכל עמוד, ואיורים מבדרים. ח"כ כרמל שאמה כבר הגיע לעמוד 10 - אל תישארו מאחור!
מקרה המבחן הראשון של סנדל לגבולות הכסף ...
ברעננה אוהבים הומואים. לפי רם פרייס, שערך ניסוי קטן בחיפוש דירה להשכרה ברעננה, קבלת הפנים לה זכה מבעלי דירות ברעננה הייתה חמה ואוהדת. אפליה? לא אצלנו. אפילו בעלת דירה דתייה הגיבה באהדה: "אין לנו שום בעיה עם גייז," היא אמרה, "הם דיירים טובים שתמיד שומרים על הבית נקי ומסודר." הוכחה אנקדוטלית, אך יפה, לטענה הקפיטליסטית הנושנה שהכסף הוא סוכן השוויוניות הטוב מכולם. (כתב: אורי רדלר)
הקליקו כאן למידע על ספרו החדש של אורי רדלר, "התמוטטות": הספר ששלי יחימוביץ' ממרקרת בו קטעים בלילות, ואבישי ברוורמן מסביר לה בבוקר (אבל היא לא מבינה)
ואהבת לכספך כמוך
מסקנתו של פרייס שגויה. לסברתו (אולי עם נגיעה קטנה של ציניות) גישתה הפתוחה והנאורה של בעלת הדירה הדתייה מעידה שגם דתיים מתמסרים בחיבה לציווי של "ואהבת לרעך כמוך." אלא שהגורם המשפיע ביותר על גישתה ...
הקיץ של הבחירות ללא בחירות נפתח במערכת הפוליטית במתקפה חזיתית על החרדים - במאמץ להביא אותם למלא את חובתם האזרחית ולהתגייס לצבא. אך "החובה האזרחית" הזו היא רק שריד מאובן לכורח בטחוני שאינו קיים עוד - ובעיית אי-השוויון בנטל ניתנת לפתרון טוב יותר באמצעות צבא מקצועי המגייס לשורותיו את מי שרוצה לשרת בצבא, תמורת שכר הולם. צבא כזה יעניק לנו יותר ביטחון בפחות כסף, ויפחית את הקרע הפנימי בין המגזרים בישראל. לציבור קשה לקבל את הרעיון הזה, בגלל תפישה מוסרית המנתקת את 'החובה האזרחית' מהצורך האמיתי בה. כדי ליהנות מיתרונות הצבא המקצועי, נצטרך קודם להבין מהו צבא מקצועי. (כתב: יוסף מלר)
קצת אחרי פסח נפתח בככר רבין בתל אביב אוהל של מפלגת "ישראל ביתנו," שביקש לשכנע, להחתים על עצומה, ולקרוא בקול גדול: "גיוס לכולם!" היו אנשים שזה הציק להם. כמה חברים ב"תנועה ...