קרן ביל ומלינדה גייטס, כך אנו למדים מדיווחים, התחייבה בדאבוס להשקיע 10 מיליארד דולר כדי לסייע בפיתוח חיסון למחלות נפוצות בעולם השלישי. התרומה הנדיבה, עם זאת, היא בעיקר דוגמה לאופן בו המערב מעדיף להשקיע במה שנראה טוב, על-פני השקעה במה שעושה טוב. (כתב: אורי רדלר)

תרומת קרן גייטס אמורה להכפיל את הסכום שהושקע עד עתה על-ידי הקרן בפיתוח חיסונים. המאמץ יושקע בעיקר במחלות כמו שלשול ודלקת ריאות. להערת מלינדה גייטס, התרומה תסייע בהצלת חייהם של עד 8 מיליון ילדים בתשע השנים הקרובות.

ספק אם כך יהיה. עיקר הכסף תרומת הקרן יוזרם לכיסם של חוקרים וחברות תרופות, אך עלותם הגבוהה של חיסונים - ברוב המקרים, עשרות דולרים לחיסון בודד - תצמצם מאוד את התועלת הנובעת ממנו. בסופו של דבר, רק מיעוט מבין הילדים הנזקקים בעולם השלישי ייהנו מחיסון.

אמצעים חלופיים, זולים פי כמה, היו יכולים ...

אם תרצו להבחין בין תומך חופש אמיתי למי שמגדיר את עצמו כך סתם כי הוא שונא את השמאל, את הימין או את הבאמצע, תוכלו לעשות זאת בשאלה פשוטה אחת: מה דעתך על הגירה חופשית? כלומר, האם אתה בעד מדיניות המאפשרת לכל אדם להתיישב בארצך? איש חירות אמיתי, ישיב בפשטות: אני בעד. כל המתחזים יאמרו: כן, אבל. (כתב: אורי רדלר)
 
מעבר לכל הטיעונים המעשיים, שאלת ההגירה החופשית היא מבחן לקמוס משובח לתמיכה בחירות, כי היא ממקמת באופן מדויק במיוחד את עמדות ביחס לציבור האנשים שהוא חי בתוכו. תומך חופש אמיתי מכיר במאפיינים התרבותיים, החברתיים או הדתיים המשותפים לו ולסובבים אותו - אך הבחנה זו אינה מטשטשת את תובנתו הבסיסית כי הפרט קודם לציבור וכי חירויות הפרט אינן נובעות מהיתר של הציבור. חירותו של פרט שאינו שייך לציבור להצטרף אליו, אם הוא עומד בתנאי סף סבירים כלשהם, מתקבלת על דעתו של איש חופש אמיתי כדבר מובן ...

לפעמים, זה פשוט מעצבן. הצעת חוק שהונחה באחרונה על שולחן הכנסת, שבה ומאשרת את מה שכבר ידענו בעצם: בכנסת ישראל אין כמעט אף אחד עם הבנה אלמנטרית של מערכת כלכלית. הגאון האחרון הוא חה"כ שנלר, שמרוב רצון לעזור לחיילי המילואים, הולך לפגוע בהם ובמשפחותיהם. ומה שהכי מעצבן בכל הסיפור הוא שלחה"כ המזיק הזה, שנלר, יש סיכוי לא רע לצאת מהסיפור כאיש הטוב והמיטיב. (כתב: אורי רדלר)

הצעת החוק של שנלר באה לתקן את חוק עבודת נשים ולהוסיף לו זכות להיעדרות של בנות הזוג של חיילי מילואים למשך שלוש שעות ביום. בשבוע הראשון ההיעדרות תהיה כחופשה ללא תשלום, ומהשבוע השני עד הרביעי, כחופשה בתשלום.

כוונתו של שנלר היא, כמובן, להיטיב עם חיילי המילואים ומשפחותיהם, ולתת עידוד לשירות במילואים, ובמיוחד כאשר השירות הוא ממושך. אילו הבין שנלר משהו בכלכלה, היה יודע כי לפעולתו תהיה תוצאה וודאית אחת ...

מנהיג הפועלים, השר וחבר הכנסת יצחק בן אהרון היה מאוד לא מרוצה מהמהפך בבחירות 1977 שהביא לסיום שלטון מפא"י. "אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם", פסק בן אהרון לאור הניצחון המפתיע. מצחיק נכון? לא ממש. מורת הרוח שהביע בן אהרון מעלה חיוך דק לזכר אותם מפא"יניקים שלא הפנימו שהמדינה לא שלהם, אלא שהתפיסה שרואה בציבור אוסף של מטומטמים שלא יכולים וצריכים לבחור בעצמם לא רק שלא חלפה מהעולם, היא מבקשת לשלול מאיתנו את זכות הבחירה בחוק. (כתב: רותם סלע)
את בן אהרון החליפו חברי כנסת עמלנים שכבר אינם מבקשים להנציח את שלטונה הנצחי של מפלגה זו או אחרת אלא להפוך את עצמם משליחי ציבור המאוימים תדיר על ידי מועמדים חיצוניים, לחברי גילדה המשחקים כיסאות מוזיקליים בינם לבין עצמם. העם לא צריך להתחלף; אפשר פשוט לתת לו לבחור את אותו הדבר.
 
החוק הראשון בקמפיין הנוכחי לצמצום ...