אחד המודלים למלחמה בזנות שזוכה לתשבחות בקרב שמרנים ופמיניסטיות רדיקליות כאחד מכונה "המודל השבדי". הצעות חוק המבוססות על החוק השבדי להפללת לקוחות הזנות הוגשו כבר על ידי ח"כ אורית זוארץ (קדימה) בכנסת ה-18 וח"כ זהבה גלאון (מרצ) בכנסת ה-19. כתבת "הארץ" ורד לי, הקוראת אף היא לאימוץ המודל השבדי, מציינת כי הצעת החוק "מתבססת על ההבנה שזנות היא פשע ושכדי למגר את התופעה יש להטיל אחריות פלילית על הלקוח". לי מתנגדת בחריפות למיסוד הזנות וטוענת כי רק הפללת לקוחות הזנות תעביר "מסר הומאני שאין ללכודים בגיהינום הזנות בחירה אמתית, אבל ללקוח הזנות יש אפשרות לא להיות עבריין". עוד היא מפגינה בוז עמוק כלפי לקוחות הזנות אשר "יטענו שזנות היא מקצוע ככל מקצוע ואף ידרשו את מיסוד הזנות". "לא למענם כמובן", מוסיפה לי בציניות, "למען הנשים בזנות".
טיעוניה של לי ממחישים היטב את הקיבעון האידאולוגי של מתנגדים למיסוד הזנות, אשר לא נותנים לעובדות בשטח לבלבל אותם. למעשה, למרות דו"חות ממשלת שבדיה שמהללת את הצלחת החוק להפללת לקוחות, נטען על ידי מומחים כי נעשה בדו"חות אלה שימוש במידע סלקטיבי וב"סטטיסטיקה יצירתית" כדי להציג הישגים שאינם משקפים את המציאות. למשל, השבדים מתגאים בצמצום מספר הנשים העובדות בזנות, בעוד שלמעשה מדובר בנתון כוזב, מאחר ומרבית הנשים שנהגו לעבוד ברחוב החלו לשדל לקוחות בבארים ובאמצעות האינטרנט, והעבירו את פעילותן ל"דירות דיסקרטיות", מתחת לרדאר רשויות החוק.
גם הטענה הנפוצה שמיסוד הזנות מוביל לעלייה בסחר בנשים,
ספרים בליסינג וזנות בכפייה מבוססת על מחקרים בעייתיים והגדרות "גמישות". המחקרים שמצביעים על עלייה למעשה מתייחסים כ"סחר בנשים" לכל פעילות שמערבת הגירה לא-חוקית כחלק מתעשיית המין, בין אם מדובר בכפייה ובין אם לאו. פרופ' רונלד ווייצר מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, חוקר ותיק של תעשיית המין בארה"ב ובעולם, קבע כי "אין שום עדות לכך שזנות חוקית גורמת או אפילו תורמת באופן משמעותי לסחר בנשים".
אפשר להניח שרוב התומכים בחוק הפללת לקוחות הזנות מעוניינים בכנות בטובתן של אותן נשים, אך הקלישאה לפיה הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובה לא מכזיבה גם כאן. החוק השבדי מטיל אמנם אחריות פלילית על הלקוח ולא על האישה שעובדת בזנות, אבל בפועל מטיל עליה קשיים רבים שפוגעים ברווחתה, בריאותה, וביטחונה האישי.
מכיוון שהחוק אוסר גם על סרסרות ושידול לזנות, זונות רבות מתקשות למצוא מקומות מגורים, זאת ומאחר ובעלי הדירות עלולים לעמוד לדין בגין עבירות אלו. רדיפת הלקוחות דוחקת את הזנות למחשכים, ובכך מחמירה את הסכנות שעלולות לארוב להן במסגרת עבודתן. בנוסף, ההפללה הצפויה מונעת מלקוחות זנות אשר עדים למעשי אלימות וכפיה לשתף פעולה עם רשויות החוק מחשש שיואשמו בעבירה.
במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לרפואה BMJ נמצא כי בוונקובר, קנדה, אשר אימצה את המודל השבדי, מצבן של הזונות הורע משמעותית. בעקבות החוק הן נאלצו להעתיק את עבודתן למקומות מרוחקים, דבר אשר מעמיד אותן בסכנה גדולה יותר למעשי אלימות. בנוסף, החשש מפני המשטרה מציב את הזונות בעמדת נחיתות מול הלקוחות, מוביל אותן להפעיל פחות סלקציה בבחירת הקליינטים, ולעיתים אף להתפשר על נקיטה באמצעי הגנה מפני מחלות מין. הפרופ' לקרימינולוגיה כריסטין ברוקרט מאוניברסיטת אוטווה בקנדה מסכמת: "ראיות משוודיה, נורבגיה, ועכשיו ונקובר מאשרות כי חוק הפללת הלקוחות אינו מכחיד את תעשיית המין ויש לו השפעה שלילית משמעותית על נשים שעובדות בזנות".
מחקרים עדכניים נוספים מצביעים על יתרונות משמעותיים למיסוד ודה-קרימינליזציה של זנות. ביוני 2013 צוין בניו זילנד עשור לחוק אשר קבע כי הזנות מהווה עבודה חוקית ולגיטימית, על כל המשתמע מכך. ממחקרים שבחנו את השפעות החוק עולה כי הדה-קרימינליזציה הצליחה להפוך את תעשיית הזנות לבטוחה יותר ולכזאת שבה זכויות האדם של הזונות נשמרות טוב יותר. מאז החלתו של החוק, הזונות בניו זילנד חשות שליטה רבה יותר על חייהן וביטחון להיעזר ברשויות החוק כאשר זכויותיהן מופרות, למשל על ידי בעלי בתי בֹּשֶׁת. גם זונות רחוב מדווחות כי יש להן שליטה רבה יותר על עבודתן בסביבה חוקית, מאחר והמשטרה אינה מהווה עוד איום ויש להן מספיק זמן לערוך סלקציה ראויה של לקוחות לפני העלייה לרכבם.
ממצאים אלה אינם נחלתה הבלעדית של ניו זילנד. פרופ' ברברה ברנטס ופרופ' קתרין האוסבק מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת נבדה בלאס וגאס מצאו כי בתי בֹּשֶׁת חוקיים מספקים סביבת עבודה בטוחה יותר לנשים בזנות בהשוואה לסביבות לא חוקיות. מממצאי מחקרן עולה כי לגליזציה של זנות מפחיתה אירועי אלימות כנגד זונות, מספקת סביבת עבודה בריאה ומוגנת יותר מפני מחלות מין, והיא אף אפקטיבית יותר בשמירה על הסדר הציבורי. נשים שעוסקות באופן חוקי בזנות בנבדה מדווחות גם על הבעת אמון רבה יותר ברשויות החוק ועל תחושת ביטחון להיעזר במערכת החוק והמשפט העת הצורך. תוצאות חיוביות לדה-קרמינליזציה של זנות בכל הנוגע לבריאותן וביטחונן של הנשים נרשמו גם בניו סאות' ויילס שבאוסטרליה.
למרבה הצער, נתונים אלה ואחרים לא צפויים להרתיע פמיניסטיות רדיקליות ושמרנים במסע הצלב שהם מנהלים נגד הזנות ומיסודה, תוך ניפוח והגזמה בכל הנוגע להשפעותיה השליליות.
ד"ר רננה לויאני, שחקרה את הזנות בארץ, מציינת ביחס להצעת החוק להפללת לקוחות הזנות כי "הניסיון למנוע מנשים לעסוק בזנות אינו מעוגן באף תפישה פמיניסטית כגון זכות האישה לגופה, אלא בתפישה פטרנליסטית שוביניסטית שלוקחת מנשים את החירות שלהן לבחור את עיסוקן". אכן, החוק מפשיט מעל נשים שעוסקות בזנות את האוטונומיה על גופן ושולל את יכולתן לקבל החלטות באופן עצמאי. במדינות שבהם יושם, השפעותיו הרעות של המודל השבדי כבר ניכרות בבירור. בישראל עדיין לא מאוחר לעצור את רכבת ההפללה ולעבור למודל הדה-קרימינליזציה שמבטיח את הסביבה הבטוחה, הנקייה והבריאה יותר עבור נשים העוסקות בזנות.
הכותב הוא חבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה
אקו"ם