אמא
"את סחבת אותי תשעה חודשים, עכשיו אני סוחב אותך"
ביום שבו ליוויתי את בני לבקו"ם, משהו בתוכי הבין שגם אני, בדרכי שלי, הגעתי לשפת הנילוס
אני ילד בן 38 שכבר לא מתבייש באמא שלו
ילד בן שלושים ושמונה מביט באהבה באימו שחוגגת שמונים, והזיכרונות קופצים בתוך הלב
"אני יורדת על אימא המון והיא מפרגנת לי": האם והבת שיצאו למסע בלי פילטרים
"הם יודעים על מה הם נלחמים": אמהות לשלושה חיילים חרדים פותחות את הלב
התחלתי לשאול את עצמי עד מתי אמשיך להישען על האישה האדירה הזו
יש שלב בהתבגרות שבו אנחנו מפנימים עד העצם שאנחנו אך ורק בידי עצמנו
40 דברים שאני אוהב בד"ר זמרי. או לפחות חמישה
כמו בילדות: דחפתי את אמא במעלה הרחוב הירושלמי
גבר מקריח בן 37 צועד עם אמא שלו בירושלים. לאמא שלו קשה ללכת, אז הוא דוחף אותה בעלייה
עשיתי סרט על אמא שלי ופתאום הפסקתי להתבייש בה
אמא שלי עבדה כמו משוגעת, כדי להעניק לי חיים טובים. ואני בקושי שמתי לב
8 ימים באוגוסט גרמו לי להעריך במיוחד את המורים והגננות
כשהטור הזה יתפרסם, אמא שלי תדע שיש לה משפחה שממש-ממש אוהבת אותה
במשך חצי שנה נתנו לבן שלנו להיות האוטיסט שהוא ביקש להיות
מה עושים עם מלחמות אחים?
אני בעד פילוסופיה, אבל התנהגות מוסרית לומדים אצל אמא
הכול אודות אמא
הקשר עם אמא שלי לפעמים מלבלב ולפעמים נובל, לפעמים ממלא אותי באור ולפעמים מוציא ממני כעס
