אודה ולא אבוש, ראיתי רק את השעה הראשונה של המשחק. ברגע שמהראן לאלא כבש את שער היתרון של הפועל ת"א נשברתי, לקחתי את הכלב החף מפשע שלי ויצאתי לטיול בשכונה. בלי הסלולארי. ככה העברתי את חצי השעה האחרונה. פעמיים ביקרתי ביקורי פתע בבית, כדי לוודא שאיתי, הבן הגדול, עדיין צופה במשחק (ושעדיין 1-0 לנו). ואחרי כל ההקדמה הזו, השעה שראיתי היתה העלובה ביותר של הפועל תל-אביב העונה. פשוט בושה וחרפה.
אי אפשר היה להאמין שזו הקבוצה שפירקה את ראפיד וינה (כאן ושם, ובכל מקום), וניצחה את המבורג הגדולה, ואוכלת את מכבי בכל דרבי נתון (ויש עוד אחד בדרך, למרבה הצער), וכבשה למעלה ממאה שערים בכל המסגרות העונה. הפועל, בשעה שאני ראיתי, פשוט לא הגיעה למשחק. דה-רידר דיגמן שיער ופריזורה, אביחי ידין לא הצליח לחבר מסירה, שכטר נפל ובכה, לאלא בעט לשמיים, אפילו ורמוט היה חיוור. היה דכאון לראות את זה.
עד הדקה ה-59. איזה ספורט מופלא הכדורגל. איך הכל יכול להשתנות, מהקצה אל הקצה, בשבריר שניה. בסוף, ניצחה הקבוצה הפחות חזקה, אך היותר טובה, שמשחקת כדורגל יותר שמח (אני לא מתכוון למשחק של אתמול אלא לעונה כולה). וחוץ מזה, הגיע לאלישע לוי. איש נהדר ומאמן טוב שהפגין אתמול פחדנות נדירה ודי בזויה והשאיר את הסקורר של הליגה על הספסל. רק על הפחדנות הזו הגיע לו להפסיד.
אבל הסיבה העיקרית לפוסט הזה לא היתה שירבוט חוויות האוהד המתוסכל שלי מהמשחק. יש עניין אחר. הקיזוז. כל זב ומצורע חובט בו, כל פרשן מתעמר בו, כמעט כולם מאוחדים בדעה שזה רע, ונורא, וגניבה, ושוד לאור היום, ומה לא.
אני חושב ששיטת הקיזוז גאונית. יסלחו לי כל הקשקשנים, הם היו צריכים לעשות קמפיין בקיץ. כשהעסק הזה עבר בהתאחדות. יענקל'ה שחר וכל השאר היו צריכים לעקור הרים וגבעות ולעשות מהומה לפני, לא אחרי. הרי אף אחד לא ידע מי ירוויח או מי ייפגע מהשיטה הזו, ולכן כולם שתקו. אז אלה הכללים, רבותי. שינו אותם, וגם הודיעו, וגם עשו את זה בהצבעה, והכל תקין, ולכן זה מה שקובע.
חוץ מזה, אני חושב שזו שיטה טובה. אין בה שום הונאה או גניבה. השיטה הזו גדשה אתמול את קרית אליעזר ברבבות, ותמלא בשלושת השבועות הקרובים לא מעט אצטדיונים בהרבה מאוד אלפים של אוהדים. עשרות אלפי מילים ישורבטו במדורי הספורט, העניין יהיה בשמיים, הרייטינג גם, וכל זה לא היה קורה בלי שיטת הקיזוז. בלעדיה, היינו כבר מזמן מדשדשים בגארבג' טיים ומקרטעים בשעמום לעבר השקיעה.
עניינית, השיטה מצויינת. העובדה שמקזזים לפני הפלייאוף את כל הנקודות של כולם במחצית, לא הופכת את זה ללא הוגן. הרי זו בדיוק השיטה בליגת ה-נ.ב.א בארה"ב. עונה שלמה הקבוצות משחקות שם עשרות משחקים, מקיזות דם, ובסוף כל זה משמש רק כדי לקבוע את סדר הפלייאוף. כל המשחקים האלה נמחקים לקראת הפלייאוף. זה קורה גם בליגה שלנו בכדורסל. וגם בליגת הפוטבול והבייסבול. וגם בליגה האירופית. ובעוד אין ספור ענפי ומשחקי וליגות ספורט בעולם.
למה? כי זה הגיוני. הקיזוז עוד הרבה יותר הגיוני מפלייאוף רגיל, שבו כולם מגיעים שווים לכולם (למעט יתרון ביתיות). הקיזוז משאיר הרבה מאוד השפעה למשחקים ולנקודות שנצברו במהלך העונה. הוא מחליש אותם קצת, במחצית, אבל מותיר אותם על כנם. לכן חיפה הגיעה עם יתרון לפלייאוף מצד אחד, אבל כל הסיפור התכווץ והמתח גבר מצד שני.
זה טוב ובריא לרוח הספורט, למתח, ליריבות ולכדורגל. כל אלה שחושבים אחרת פשוט מרובעים ושמרנים. הכי מפליאה אותי אופירה אסייג. כמה מילים על אופירה. לא הכרתי אותה עד לפני חודשיים, כשהתחלתי להגיש תכנית ברדיו ללא הפסקה. מכיוון שתכנית הספורט שלה משודרת בדיוק אחרינו (אני מגיש עם עמנואל רוזן, מעניין למה), התחלתי להאזין. אופירה עושה רדיו מצויין. יש לה את זה. עקבתי אחריה בתחילת הקאריירה, לא אהבתי, בעיקר לא את הסרטים המוזמנים עם גאידמק ורביבו. אבל עבר זמן. היא בגרה, בשלה וכנראה התחשלה. הסרט שלה על מוני פנאן היה מרתק וחשוב. התכנית היומית שלה מצויינת. היא מספקת את הסחורה. ומול כל זה, הקמפיין האגרסיבי שהיא מנהלת נגד שיטת הקיזוז, כשזה כבר לא רלוונטי, הוא קמפיין מיותר ופאתטי. "שיטה מטומטמת", היא אומרת בכל פתיח של כל תכנית שלה כמעט. מזלנו שהשיטה המטומטמת הזו איתנו, כי בלעדיה כבר היינו כולנו כבר מזמן בים. גם אופירה.
גילוי נאות: הייתי חבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל (מטעם הציבור) בשנתיים האחרונות. כבר שנה שאני לא מעורב שם בכלום (באשמתי, לא באשמתם, מחוסר זמן), ואני מנסה להתפטר כבר לא מעט זמן, אבל הם מסננים אותי (לבנוני, אני עוד מחכה לתשובה). אין לי יד ורגל בהחלטה על שיטת הקיזוז, אין לי מושג מי החליט ומתי היתה הצבעה ומי השתתף בה. אני סתם מתפעל מהשיטה הזו שמכניסה כל כך הרבה עניין לשיפולי העונה הזו.
אני גם לא יודע אם ליגה של 16 קבוצות זה טוב או רע. מה שבטוח, זה שבלי שיטת הקיזוז ליגה של 16 קבוצות זה איום ונורא. אם חוזרים ל-12 קבוצות, בשלושה סיבובים, אז יכול להיות שלא צריך קיזוז. אבל בפורמט הנוכחי, צריך לגמרי.
ולכן, צודק אבי לוזון בעניין הקיזוז וטועים כל המבקרים. וכדי שלא תחשבו שאני איש של לוזון, הנה עוד משהו: כולי תקווה שמבקר המדינה ייכנס לעובי המינוי של גיא לוזון לתפקיד מאמן בהתאחדות. מדובר בשערוריה והגיע הזמן שמישהו יסביר ללוזונים שההתאחדות עדיין לא נרשמה על שמם בטאבו. יכול להיות שאחרי הרפורמה של ביבי זה יקרה, אבל בינתיים היא של כולנו.
לסיום: היתה דרמה גדולה אתמול, הפועל במקום הראשון, אבל אם הייתי צריך להמר בשארית הכסף שלי על אלופת העונה, הייתי שם אותו, עדיין, על מכבי חיפה. ככה זה כשמחכים לך מכבי בדרבי (מחזור לפני אחרון) ובית"ר בטדי (במחזור האחרון). אם לא הייתי מהמר על חיפה, הרי לא הייתי אוהד הפועל. זה בדם שלנו.
אקו"ם