יש על מי לסמוך. רק בשבוע שעבר קבלנו על-כך שהפוליטיקאים חושבים שאנחנו אידיוטים, וכבר באה תוכנית הרפורמה התחבורתית החדשה של ממשלת ישראל ומבהירה מה עז רצונה של הממשלה להזדהות עמנו: אנחנו לא לבד. גם הם כאלה. (כתב: אורי רדלר)
מה טוב ומה נעים שיש לנו ממשלה חכמה שכזו. כדי לקרב את הפריפריה למרכז,
הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ על תוכנית לרפורמה תחבורתית בהיקף של 27.5 מיליארד שקל. "אין סיבה שבארץ הקטנה שלנו לא תהיה רשת כבישים מהירה. אנחנו צריכים לעלות על הכביש בקריית שמונה ולנסוע בלי רמזור ע[ד] הדרום," אמר ראש הממשלה נתניהו.
ועוד לא תמה מסיבת העיתונאים וכבר התבררה מידת התבונה שבהכרזה: כדי שנוכל לנסוע בלי עצירות ורמזורים בכבישי ישראל, הוקצו באופן מיידי 70 אחוז מכספי הרפורמה לצורך מסילות רכבת. ב
תוכנית המקורית אמנם הוקצו רק 20 אחוז מהכספים לרכבת, אבל קשה לפקפק בהיגיון הפשוט של ממשלת ישראל: רוצים כבישים? קבלו רכבת. וזה גם חסכוני, כי ידוע שמסילת רכבת היא כביש, רק הרבה יותר צרה וזה מאוד חסכוני מבחינת הרוחב. מעבר לכך, בהסתכלות כלכלית נטו, ידוע שכבישים כמו כביש 6 מרוויחים כסף, בעוד רכבת ישראל מפסידה המון כסף על רוב הקווים החדשים שלה, כי אנשים לא רוצים לנסוע ברכבת. לכן, הגיוני מאוד להשקיע עוד 17.5 מיליארד בעוד קווי רכבת שיש סיכוי עוד יותר קטן שירוויחו כסף. אין ספק שהשכלתו הכלכלית הרחבה של מר נתניהו ניכרת בהחלטה נבונה זו.
גם שר התחבורה, הלא הוא ישראל כ"ץ, נשמע נרגש מגודל האירוע: "כ-30% מהאוכלוסיה במדינת ישראל גרה כיום בגליל ובנגב. היעד המרכזי של התוכנית החדשה הוא להביא לכך שלפחות 45%-50% מהתושבים במדינה יגורו בנגב ובגליל. יש לכך חשיבות ביטחונית וגם חברתית." היום כבר לא מנומס להגיד "ערבים." יש רק "חשיבות ביטחונית." תכירו, חברים, הנה מר יוסף צ'רנוביץ' מרמת גן ומימינו אדון אחמד חשיבות-בטחונית-סולימאני מעוספייה.
אבל אני מתקטנן. לא זה העיקר: הרי שר התחבורה (מר כ"ץ) אמר בעצמו שה"תוכנית תביא לצמיחה כלכלית, תחסוך בפקקים ובעומסי תנועה וכן תשפר את הבטיחות ואת איכות הסביבה." החזון הזה כובש בהגיון הברזל שבו: הגליל ידוע באיכות החיים, במרחבים, בנוף ובאוויר הצלול שלו, נכון? ובכן, אם נעביר שני מיליון איש מהצפיפות, הפקקים והדוחק של איזור המרכז אל הגליל, גם הם ייהנו מאיכות חיים, מרחבים, נוף ואוויר צלול. ויש כאן גם רווחים נוספים: ידוע ששטחו הכולל של הגליל הוא כמחצית משטח איזור המרכז: כך גם נעניק מרחבים ונוף לשני מיליוני תושבים, גם נחסוך בשטח, וגם נפנה המון מקום באיזור המרכז, ואז גם שם יהיו מרחבים ונוף.
בשלב הבא של התוכנית אולי אפילו נוכל לשנות שמות: נקרא לגליל "גוש דן" ולגוש דן נקרא "הגליל." תחשבו על זה, זה הגיוני: הגליל הרי ידוע באיכות החיים שבו ולכן זה לא ממש ישנה לאף אחד איך יקראו לו: אנשים ימשיכו לנהור לצימרים כדי ליהנות מאיכות החיים הידועה שלו. גוש דן, לעומת זאת, סובל מבעיית תדמית קשה, בגלל הצפיפות והפקקים, כך שאם נשנה את שמו ל"הגליל" אנשים ישנו את התפישה שלהם לגביו וינהרו לנפוש באתרי הנופש האיכותיים שבוודאי יוקמו באזור המרכז דליל האוכלוסיה. הניחוש שלי הוא שרבים מהם יוקמו לאורך החופים, אבל אני מניח שנוכל להמתין בסבלנות ולראות איך יתגלגלו הדברים.
אבל למה להמתין עם החלומות. הרי אפשר להמשיך את התסריט הנפלא. לדוגמה, מדוע שלא נעביר את ירושלים לרמלה ואת רמלה לירושלים? כך ייהנו תושבי רמלה מאיכות חיים נהדרת באזור ההר, עם מבחר בתים עתיקים והמון תיירים. אמנם בירושלים החדשה תהיה צפיפות רבה, אבל גם בעיה זו ניתן לפתור בקלות, באמצעות העתקת קרית הממשלה והמשרדים הנלווים אליה לאזור בצרה. אזרחי ישראל ישמחו לגלות שכדי לסדר עניין בירושלים הם לא חייבים להתקע בפקקים בשער הגיא ויכולים פשוט לפנות שמאלה במחלף בצרה החדש, ופקידי הממשלה ישמחו מאוד שעכשיו הם יכולים לצאת מהעבודה ותוך חמש דקות לשבת על המרפסת בביתם בשדה ורבורג. את הממשלה עצמה אפשר לשכן ב
כפר בני ציון. האזור ירוק ויפה ובכפר מקבלים אנשים בכל רמות הפיגור והתפקוד, עם מומחיות בטיפול בהתנהגות מאתגרת. אני בהחלט יכול לראות את שרי ממשלתנו, בראשות בנימין נתניהו, משתלבים בנופשונים, בקייטנות ובאירועים. למען האמת, תוכנית הרפורמה היפה היא יותר מרמז לכך שזהו מקומם הטבעי.
הבהרה: הדברים שלעיל כווונתם סטירית. לא הייתה כל כוונה לזלזל או להמעיט בערכם של החוסים בכפר בני ציון או בפועלם של מטפליהם המסורים.
אקו"ם