שיח השחיתות מתחיל צץ בדרך כלל שנחשפת פרשה ספציפית המעלה שאלות נקודתיות, כמו מה דוחף איש עסקים, פוליטיקאי או איש ועד לעבור על החוק ולהסתכן במאסר וקנסות? מי עזר לו? למה אף אחד לא עצר אותו? האם יש פה רק בצע כסף או גם אמוציות אחרות?
אלא שבכדי לטפל ולהבין שחיתות בהקשר רחב יותר יש להעלות גם שאלות אחרות: מדוע השחיתות שכיחה דווקא בענפים מסוימים, כמו יזמות נדל"ן, ולא באחרים? מדוע למשל, אנחנו לא שומעים לדוגמא על יזמי היי-טק מושחתים; האם הם בעלי תכונות מוסריות עליונות יותר על פני יזמי נדל"ן? סביר להניח שלא.
מס בירוקרטיה ורגולציה ממשלתית
מהי שחיתות? אפשר להגדיר אותה בכך שמדובר בתשלום של יזם או איש עסקים לטובת פקיד או נבחר ציבור בעלי יכולת להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות על מנת "לקדם עניינים": לקבל אישור לעשות משהו, לעקוף משהו או לקבל הנחה או פטור ממשהו שהמדינה עושה או מאפשרת. עבור היזם, השחיתות מאפשרת בסך הכל לקדם פרויקטים ולקצר תהליכים. זה בדיוק מה שקרה בדוגמה של הולילנד, ועל פי החשדות גם בנמל אשדוד.
אי לכך, ככל שההתנהלות מול המדינה כרוכה ביותר זמן, כסך וחוסר וודאות, כך הצורך בתשלומים בלתי-לגיטימיים גדל, וכך גם התמריץ של איש העסקים לשלם את "מס הבירוקרטיה והרגולציה" המכונה על ידנו שחיתות - גדל אף הוא.
זו אגב, אינה ספקולציה אישית שלי אלא מסקנה שעולה ממספר רב של מחקרים. בשנת 2009 פרסם הבנק העולמי סקירה רחבה של מחקרים שנערכו בנושא שחיתות ששפכה אור על מקורותיה של התופעה המצערת. מסתבר שישנה קורלציה חיובית מובהקת בין הקושי לפתוח עסקים או להתנהל מול המדינה לבין רמת השחיתות.
על פי המחקרים הפחתה של כל 25 ימים בתהליך הנדרש לפתוח עסק מורידה את מדד השחיתות ב-1%. כאשר מספר הימים הנדרשים לצורך אישור פעולות ייבוא מצטמצמת באותו סדר גודל, רמת השחיתות נסוגה ב- 4.4 אחוזים. צריך להעיר כאן שהתוצאות מובהקות לגבי כל המדינות הנבדקות, הכוללות כל רמות העושר, מן המדינות העניות ביותר ועד המדינות העשירות ביותר בעולם, כך שמדובר בממצאים התקפים לכל העולם, וגם לישראל.
במילים אחרות, ההיגיון הבריא והשכל הישר פועלים די טוב: ככל שקשה יותר לעשות עסקים בגלל פעילות הממשלה, בגלל חוקים, תקנות ורגולציה, כך השחיתות גדלה. פעילות אכיפה יעילה ומחמירה, דוגמת התנהלות המשטרה במקרה של אולמרט, בהחלט מטפלת בבעיה אך היא אינה עוקרת אותה מהשורש, משום שהשחיתות באה לתת מענה - לא לגיטימי - לבעיה אמתית שביעור הפשע אינו מטפל בה.
יזמי היי-טק אינם מושחתים לא בגלל שהם מוסריים יותר, אלא משום שהם פועלים בתחום שנעדר כמעט כולו התערבות ממשלתית וצורך באישורים ממשלתיים. אי לכך, הם נמדדים על פי איכות המוצרים והשירותים שלהם ולא על פי קשרים וקיצורי דרך שהם מצליחים להשיג. לעומת זאת, תחום הבנייה קשור לממשלה באופן הדוק ולא ניתן לבנות ולהתקדם ללא אישורים חוזרים ונשנים של הפקידות בכל הרמות, וזה מתכון בטוח לשחיתות.
הפתרון הטקטי לבעיית השחיתות הוא אכיפה יעילה מול העבריינים. אך פתרון השורש האסטרטגי היחיד יהיה לא חינוך הציבור, אלא צמצום הרגולציה הממשלתית למינימום ההכרחי.
אקו"ם