עבודה בלי תלוש טובה לצעירים או למה איה טועה?.

בפוסט בפייסבוק שזכה ל-14,558 לייקים ו-4,412 שיתופים, התלוננה מלצרית במיל. בשם איה גליק על יחס מחפיר לו זכתה בחומוסיה תל אביבית בשם אבו-דאבי, בה היא הועסקה. אלא שאיה לא מסתפקת בלהזהיר מלצריות מעבודה במקום המסוים, אלא גולשת לטקסט פוליטי בו היא קוראת למלצרים ומלצריות להתאגד ולתבוע בעלי מסעדות שאינם מספקים לעובדיהם תלוש. פה, היא טועה. (כתב: רותם סלע)

מעשה שהיה כך היה
"לפני ארבעה חודשים התפטרתי מחומוס אבו דאבי סניף קינג ג'ורג' (בדגש על הסניף הספציפי בקינג ג'ורג')", פותחת גליק שבחרה כאמור לפתוח ולציין כי היא מתלוננת על התנהלות של מקום ספציפי מאוד. לאורכו של הפוסט תיארה איה את היחס של מנהל המסעדה שביטל לה את המשמרות כשבחרה לא להגיע לעבודה כשהיא חולה, שלא שילם החזרי נסיעות ושכר בעבור ישיבות הצוות (ארבע שעות פעם בשלושה חודשים - שעה ועשרים דקות בחודש), ושקנס את קופת הטיפים כשאחת מהמלצריות לא גבתה את הסכום הנכון בעבור שתייה.

איה המצטטת שיחות עם מנהל המסעדה מצליחה לאייר אותו ואת הבעלים (שנתן לו גיבוי) כסוג של קריוס ובקטוס שאינן מחמיצים הזדמנות להתעמר בעובדיהם. בשורה התחתונה, אם מה שאיה כותבת שם על היחס של המנהלים נכון (ולא בקשתי תגובה בכדי לאמת את הקריאה שלה את המציאות), אז השדרה הניהולית של החומוסיה הזאת מורכבת מבני אדם קטנים.

קטנים עד כדי כך, שבמהלך הקריאה אתה לא יכול שלא לשאול את עצמך - למה היא עושה את זה לעצמה. ואז אתה מגיע למשפט התוכחה הבא: "כדי להגיד לכן מלצריות- ש-50 ש"ח לשעה פשוט לא שווים את הזלזול ההערות השובניסטיות...", ולהבין - כי מדובר בעבודת סטודנט עם שכר שהוא למעלה מ-200% משכר המינימום.

איה צודקת. איה טועה.

איה צודקת כשהיא מתארת את המציאות האנושית אותה היא מתארת (ולה ככל הנראה היא נחשפה) כדוחה. האמת היא שיש אנשים לא סימפטיים בעולם, ולפעמים בכדי להתרחק מהם כדאי לוותר על כמה שקלים.

איה טועה כשהיא תוקפת את קברניטי המסעדה על כך שהם אינם משלמים נסיעות או שכר בעבור ישיבות צוות. הרי היא ידעה מה יהיו תנאי העסקה שנרשמה לעבוד בחומוסיה בה זכתה בהכנסה סטודנטיאלית לא רעה בכלל. היא ידעה והסכימה לכך, ולפיכך תחושת העלבון שהיא חשה על אי הציות לחוק היבש אינה במקומה. 

איה טועה פעם שנייה שהיא מגיעה למסקנה שהסיבה שאנשים מתנהגים בצורה שאינה הגונה או חביבה היא שהעובדים שלהם לא מאוגדים. האמת היא שהסיבה לכך שהם מתנהגים ככה היא שהם התחנכונולדו להיות אנשים מזופתים.

למעשה, מלבד זה ש-"התארגנות" לא מנחמדת את מקום העבודה, היא מקשה עליו לשרוד ואינה מאפשרת לאנשים שמעוניינים בחוזה עבודה פתוח - כזה המאפשר לקבל טיפים המסתכמים בשכר כפול מהמינימום ללא משכורת בסיס - לזכות בחוזה כזה.

מנהלי ובעלי המסעדה לא יהפכו לדובוני אכפת לי אלא ציביליזציות גוועות בעקבות תביעה משפטית והתארגנות עובדים. האמת היא שסביר יותר שהם (ואו דומיהם) יסגרו את המקום שלהם, ואז אנחנו נמצא את עצמנו נורא צודקים ונאורים, אבל לסטודנטיות כמו איה שמוכנות לספוג חוסר ביטחון תעסוקתי שכזה בכדי לשלם שכירות במרכזדרום תל אביב, לא תהיה עבודה בשכר שיכול לשלם להן את שכר הדירה.

אם את רוצה להתפטר איה תתפטרי. אם את רוצה לטנף על התנהגות נבזית שנחשפת אליה - תטנפי. זכותך, ואולי זה באמת מגיע להם ואפילו שירות לציבור העובדות הפוטנציאליות. אבל החברים של עופר עייני ובית הדין לעבודה לא יעשו את החיים שלך ושל חברותיך לטובים יותר, הם פשוט ישללו מהן את זכות הבחירה.