אפשר לומר שבדמוקרטיה נורמאלית הסמכות השלטונית מצויה בידי העם אשר מפקיד אותה בידי ממשלה שזוכה ללגיטימציה בזכות העובדה כי היא עומדת מידי מספר שנים לבחירה. (כתב רותם סלע)
בדמוקרטיה הישראלית הסמכות השלטונית מצויה דה יורה בידי העם המפקיד אותה כביכול בידי ממשלה נבחרת, אלא שכאן הסיפור קצת מסתבך. יושב לו שר הרווחה, התחבורה, התקשורת, הבריאות, החינוך... בשלד ברזל השקוע בארגז חול ושורק וורום!! וורום!! זאת כיוון שאמנם דה-יורה (על פי כללי המשחק והטקס) הוא אמון מתוקף תפקידו על נכסים ומוסדות ציבוריים אלא שדה-פאקטו הם נתונים בידי ועדי העובדים. 
קחו את נמלי ישראל כמשל. מדובר בנמלים מהמצ'וקמקים בעולם המערבי, אשר משתכרים את השכר הממוצע הגבוה ביותר במגזר הציבורי - למעלה משלושים אלף שקלים. עובדי הנמלים אשדוד וחיפה חסינים כמעט לחלוטין מחרב הפיטורין ומצטיינים בשביתות איטלקיות ובגחמות מעצבנות כמו השבתה חלקית של הנמל (אשדוד) על רקע אירוע משפחתי של אחד העובדים.
הצטרפו לקפיטליסט היומי בפייסבוק
רמות השכר והתפקוד הלקוי של הנמלים הפכו אותם לסמל לכל מה שרקוב בשלטונה חסר המיצרים של הבירוקרטיה הישראלית. הרי לכם גוף האמור לכאורה לשרת את הציבור ולמעשה מכשכש בכלב ומחזיק במשאב ציבורי יקר ערך כבן ערובה לסחיטת משאבים מהציבור. ניסיונות קודמים לרפורמה לא צלחו בשל השאלטר רב העוצמה המצוי בידי ועדי העובדים של הנמלים, אשר בעבר איימו ואף השביתו את שערי הכניסה המסחריים של ישראל.
שר הכלכלה נפתלי בנט שציין כי רפורמה בנמלים היא אחד מהיעדים החשובים של הממשלה הנוכחית, ציין כי במקרה של השבתה מתוכננת תופעל תוכנית חירום במסגרתה ידאגו חברות זרות וחיילי צה"ל המיומנים בהפעלת ציוד הנדסי כבד להבטחת התפעול השוטף של הנמלים.
הארץ סערה.
שר האנרגיה סילבן שלום ציין "אעמוד עם העובדים בשער הנמל אם יוחלט להכניס צבא"; שר התחבורה ישראל כץ הבטיח "לא נפעיל את צה"ל" ויושב ראש ועד נמל אשדוד אלון חסן ציין כי הוא "אינו יודע אם לצחוק או לבכות". רשימה חלקית בהחלט שלא כוללת את תגובה תקשורתית עוינת וכמעט אחידה.
גילוי דעת מדהים למדי להלך הרוח האנטי-צבא-בנמלים סיפק העיתונאי המחונן אריק בנדר במאמר במעריב שתקף את ההצעה, "אם היוזמה לאסור על שביתות בשירותים החיוניים נוגדת את יסודות המשטר הדמוקרטי, הרי שהרעיון להשתמש בצה"ל כדי לשבור שביתות הוא לא רק אנטי-דמוקרטי אלא גם מסוכן לעתיד החברה".
במילים אחרות, תפקידה של הדמוקרטיה הישראלית אינו לספק לאזרחיה שירותיים חיוניים באמצעות נכסי ציבור המופקדים בידי נבחרים, אלא לספק עבודה בכל מחיר לעובדים בשירותיים אלו. הזכויות של אזרחי ישראל לחופש תנועה, פרנסה, קניין ושיתוף פעולה מרצון נעצרות מול מסך הברזל של המונופולים הממשלתיים - אשר האזרחים הזוכים להיכנס בשעריהם ולהפוך לעובדים מן המניין הופכים לפונקצית המטרה של החברה כולה; הנמלים, תחנות הכוח, תשתיות המים והרכבת שלנו נתונים בידיהם כאמצעי לשיפור כושר השתכרות, כתחביב ואולי כשעשוע וזוהי חובתנו הדמוקרטית להמשיך ולאפשר להם לפעול בתנאים הנוכחיים כל זמן שהם לא יסכימו לשינוי כללי המשחק במידה ויבקשו מהם יפה.
אני מבקש להציע נקודת הסתכלות מעט אחרת.
ישראל חייבת להפוך מדמוקרטיה נומינאלית לדמוקרטית בפועל ובשביל לעשות זאת עליה להפקיע מקאסטת הפקידים ועובדי המונופולים את זכויות היתר שלהם. עליה לקנות מחדש שליטה על בתי הספר, משרדי המשלה, התשתיות התחבורתיות, הנמלים וחברת החשמל שלה (רשימה חלקית) על ידי שינוי מבנה העסקה: הכפפת הקידום, התגמול והמשך העסקה לקריטריונים מדידים ושקופים של עמידה ביעדים, דבקות במשימה שהוגדרה וכן להכרעה של נבחר הציבור (השליח שלנו) תחתיו הם פועלים.
הצטרפו לקבוצת הקפיטליסט היומי בפייסבוק!
אבל עד שהחזון הזה התגשם חובתה של ממשלת ישראל לפעול בנאמנות בכדי לשפר את איכות חיינו למרות הפגיעה בדמוקרטיה ובהכרעת הבוחר לה גורמים הועדים הגדולים. עליה לגלות אומץ, נחישות, וכן... במידת הצורך גם להשתמש בחיילים בכדי להחזיר לנו את השליטה בנכסינו הציבוריים.
אקו"ם