לעשות צדק עם הגירעון - מדוע יש לפטר עשרות אלפים במגזר הציבורי..

ראש הממשלה משכן אתמול את עתידנו כדי להימנע מצעדים אמיצים של קיצוץ כוח העבודה במגזר הציבורי. ההכרזה על העלאת יעד הגירעון התקציבי מ-1.5 אחוז ל-3 אחוז הופכת את נתניהו ליותר יחימוביץ' מיחימוביץ': מנקודת מבט פוליטית וקצרת טווח, זה אולי צעד חכם. מנקודת מבט כלכלית ובטווח הבינוני, מדובר בשגיאה חמורה, שתעמיס על גב אזרחי ישראל עול כבד ומיותר ותפגע במוניטין הכלכליים של המדינה, שנתניהו עצמו רכש בעמל רב. (כתב רותם סלע)

                 הצטרפו אלינו בפייסבוק וקבלו עידכונים שוטפים


אפילו יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', נאלצה להודות כי ראש הממשלה גנב לה את האג'נדה. "החלטתו של נתניהו להעלות בחצי אחוז את יעד הגירעון היא צעד בכיוון הנכון", פתחה יחימוביץ' בפנים מכורכמים את הודעתה לעיתונות. יחימוביץ' המשיכה וטענה כי הגדלת הגירעון "לחלוטין אינה מספיקה", אך ביקורת רפה זו הסוותה אך בקושי את הבעיה של יחימוביץ: נתניהו גנב לה את האג'נדה.

וגם לאזרחי ישראל יש בעיה. נתניהו, שנבחר לראשות המפלגה מטעם מפלגת הליכוד הליברלית, אימץ מדיניות כלכלית פופוליסטית הפוכה להיגיון הכלכלי, למוניטין של רה"מ וגם לצו השעה. הודעתו של נתניהו, אתמול בצהריים, על הגדלת מסגרת הגירעון התקציבי ל-3 אחוז תביא לגיוס חוב נוסף בהיקף של 15 מיליארד שקלים. הסכום הזה יגבה, בתוספת ריבית, מהכיס שלכם ומהמוניטין הכלכלי השברירי של מדינת ישראל.

במשרד ראש הממשלה מלמלו כי הסכום שיחסך יסייע למנוע העלאת מיסים כואבת על רקע המשבר הכלכלי. זו חצי אמת וככזו, היא גרועה משקר. נכון, העלאת המסים הפוטנציאלית נחסכה מאזרחי ישראל לשנת 2013, אך החוב נותר חוב. הוא לא הלך לשום מקום אלא נדחה לעתיד, בתנאי אשראי שאינם ידועים נכון לעכשיו. על רקע ההידרדרות המואצת בכלכלה העולמית, תנאי האשראי עלולים להיות גרועים למדי.

היו לאוצר אפשרויות נוספות. בניגוד למה שניתן להבין מתגובת לשכת ראש הממשלה - המציבה רק שתי אפשרויות: העלאת מסים או הגדלת החוב - יש סל נרחב של אפשרויות להפחתת הוצאות. כלומר, אין הכרח לקבל שהגדלת ההוצאות היא עניין שאין למונעו - ניתן היה בקלות למצוא מקומות רבים בהם ניתן לצמצם את ההוצאות. במיוחד, עמדה לרשות ראש הממשלה הזדמנות היסטורית לנצל את המשבר כדי לתקן עוולה היסטורית ולקצץ בכוח העבודה של המגזר הציבורי.

ראשי מחוזות במשרדים ממשלתיים, בכירים באוצר ובחדרי חדרים גם פוליטיקאים מודים כי המגזר הציבורי מנופח בכמויות עצומות של כוח אדם מיותר, ולמרות זאת דבר איננו קורה. הסיבהי היא כי מדינת ישראל מתנהלת זה שנים כוועד עובדים שיש לו מדינה. במקום שהמגזר הציבורי יהיה ספק שירותים לאזרחי ישראל, יצרו המבנה המעוות של שוק העבודה הישראלי, הדומיננטיות של הוועדים הגדולים במרכזי המפלגות, והכוחניות הפופוליסטית והנרפה של חברי-הכנסת מצב בו הקביעות המוחלטת של משרה במגזר הציבורי הפכה עובדה שאיש אינו מערער עליה. קיצוץ? לא אצלנו.

קיצוצים במגזר הפרטי או פגיעה בכלל האזרחים מתרחשים בכל מצב בו יש מיתון או עצירה כלכלית. העלאת מסים ישירים או עקיפים, קיצוץ בקצבאות, הקטנת הזכאות לשירותים ציבוריים, הגדלת היקף החובות או קיצוצים בפרויקטים המספקים עבודה גם לעובדים במגזר הפרטי - כל אלו נתפשים כפתרונות אפשריים ואפילו מתבקשים. איש אינו מעלה על הדעת לגעת במקום עבודתו המקודש של העובד הציבורי.

לפחד הזה יש מחיר כבד. למעלה משני שליש מתקציב המדינה מיועד להוצאות כוח אדם. כוח האדם הזה אינו מנוהל, אינו מפוקח, אינו נתון תחת השגחה והוא הולך ותופח - בלי שתונף מעל ראשו אותה חרב מוכרת של פיטורים, המאיימת על כל אחד מאיתנו במצב של מצוקה כלכלית. מציאות זו, הנמשכת למעלה משישים שנה, יצרה שכבות על שכבות של כוח אדם מיותר - על חשבון משלם המסים הישראלי - ונבחרי הציבור כלל אינם מעלים על דעתם לבצע ייעול בסעיף ההוצאות הגדול ביותר במערכת הציבורית.

פיטורים של כמה עשרות אלפי עובדים מיותרים הם צעד כואב אך הכרחי - היכול לאפשר לחסוך מיליארדי שקלים בתקציב המדינה. מדובר בצעד חכם, אך גם צודק ומוסרי. בעולם האמיתי אין יש מאין - הביטחון המוחלט בעבודה של העובד הציבורי בא על חשבון העובד במגזר הפרטי: כדי לממן את המשרות המובטחות מוטל על הציבור עול מיסים כבד, שגורם לכך שמקום עבודתו של מועסק במגזר הפרטי נשען תמיד על כרעי תרנגולת. נתניהו אינו חייב לבחור בין האיוולת של העלאת מיסים לאיוולת של הגדלת החוב אלא בקיצוץ צודק, אמיץ ונחוץ של כוח העבודה במגזר הציבורי.

וגם...

הצטרפו לקבוצת הקפיטליסט היומי בפייסבוק וקבלו עדכונים שוטפים.