פטיש חמישה קילו כלכלי יכול לחולל שינויים דרמטיים - אבל לא כשהוא עשוי מקלקר. כפי שחשף "לילה כלכלי" של שרון גל (ערוץ 10), יוזמת הפטור הזמני ממס שבח על מכירת דירות מגורים המשמשות עסקים, עליה הכריז האוצר בחגיגיות לפני שמונה חודשים, נכשלה באופן מוחלט. מנכ"ל האוצר, חיים שני, הביע תקווה כי היוזמה תביא לפינוי אלפי דירות בתל-אביב לבדה - אך בפועל נמכרו עד היום רק 15 דירות - פחות מאלפית מכלל הדירות המשמשות משרדים. (כתב: אורי רדלר)
ואם אתם כבר כאן: הצטרפו לקבוצת הקפיטליסט היומי בפייסבוק יותר מאלף ומאה חברים אינם טועים.
כישלונו המוחלט של פטיש חמישה הקילו מעורר מחשבות נוגות על מידת ההיכרות של מומחי האוצר עם השוק הישראלי ועל עומק שיקול הדעת הכלכלי שלהם. אם כך מרגיש פטיש חמישה קילו - אין הרבה למה לצפות מפטיש עשרה הקילו אותו איים שר האוצר לשלוף בתחילת שנה זו.
יוזמת האוצר כוונה לבעלי דירות המשמשות משרדים. הם היו אמורים להתפתות למכור את דירותיהם בבהילו, כדי ליהנות מפטור זמני ממס שבח, ששוויו אלפי או עשרות אלפי שקלים, ולהציף את השוק במשרדים שהפכו לדירות. אלא שבתוכנית נאה זו היו כמה חורים. ראשית, רוב מכריע (כ-95 אחוז) של עסקאות המכירה של דירות מיד שניה פטורות ממילא ממס שבח, ולכן לא היה לרוב בעלי הדירות שום תגמול מניצול הפטור הזמני. שנית, הסבת דירה ששימשה משרד למגורים כרוכה בהוצאות ניכרות של עשרות ולעתים מאות אלפי שקלים ובהשבתת הדירה ממעש (ומהכנסות מהשכרה) לחודשים. השיפוץ היקר במבנה ישן (וזה המצב ברוב הדירות בתל-אביב) גם לא יוכיח את עצמו בעליה של ממש במחיר ההשכרה. מנקודת מבטו של בעל הדירה, לפיכך, לא היה שום היגיון כלכלי במכירת דירות משרד להסבתן למגורים.
גם מנקודת מבטם של בעלי משרדים שקנו את הדירות - מיעוט מכלל המשרדים בערים - אין הגיון בהצעת האוצר. במכירת משרדם-דירתם, הם יאלצו לנטוש את המיקום הנוח והנגיש שלהם לטובת משרד יקר יותר, שימושי פחות ולא נגיש ללקוחות. רוב בעלי המשרדים הם משרדים קטנים לעריכת דין, רואי חשבון, רופאים, אדריכלים, רופאי שיניים, וכדומה. אין להם שום צורך בקפיצת המדרגה הכרוכה בשכירת 400 מ"ר במגדל עסקים מחוץ לעיר, עם דמי ניהול גבוהים - כשמן העבר השני הכנסותיהם דווקא מצטמקות. מנקודת מבטם של בעלי משרדים, לפיכך, לא היה שום היגיון כלכלי במכירת המשרדים והסבתם למגורים. כלומר, לא מפתיע שנמכרו רק 15 דירות - מה שמפתיע הוא שנמכרו כל-כך הרבה דירות.
נתוני יסוד אלו של שוק המשרדים בדירות מגורים אינם סוד כמוס. מומחי האוצר יכלו לעיין בדו"חות מנהל הכנסות המדינה כדי ללמוד על התפלגות תשלומי מס שבח. מנכ"ל האוצר היה יכול לצאת עם שר האוצר לטיול ברחובות תל-אביב, או פשוט לשאול כל אדם במשרד תיווך. אותו אדם היה יכול לספר מראש למומחים ולמנכ"ל ולשר מה יעלה בסופו של פטיש חמישה קילו עשוי קלקר.
יש היגיון מאחורי השגעון ויש סיבה טובה לכך שהאוצר נוקט צעדים חסרי תוחלת כדי להתמודד עם בעיית הדיור. בפרפרזה על מאיר אריאל ב"שיר כאב" ניתן לומר כי "בסוף כל צעד כלכלי שננקט בתחום הנדל"ן יושב נגיד בנק ישראל עם ריבית נמוכה." הריבית הנמוכה של בנק ישראל הקטינה את כדאיות ההשקעה באפיקים אחרים, הזרימה עשרות מיליארדי שקלים של כסף זול לשוק, ויצרה את בועת הנדל"ן והקניות להשקעה. האמת הפשוטה הזו ידועה לכל מתווך, לכל מומחה באוצר, לשר האוצר וגם לנגיד בנק ישראל. ריבית נמוכה מנפחת בועות נדל"ן.
אבל שר האוצר ונגיד בנק ישראל אינם מעוניינים בהעלאת הריבית. כל עוד זורם בעורקי המשק סם ההזיה של הריבית הנמוכה, הם יכולים לדחות את הרגע בו יאלץ המשק הישראלי להתמודד עם ההתאמות הכואבות למציאות הכלכלית. בינתיים, כדי שלא נרגיש שאף אחד לא עושה שום דבר, רצים שר האוצר ונעריו מסביב ויורים באקדוחי קפצונים של פטור ממס שבח. נמכרו רק 15 דירות? לא נורא - עוד 99.99 אחוז והמשימה תושלם במלואה.
ועוד משהו...
אקו"ם