דחיית גיל הפרישה לנשים היא ישראבלוף

לא קל היה להיוולד בישראל במחצית הראשונה של שנות החמישים: זו הייתה תקופת הצנע, השוק השחור ודב יוסף, עלייה המונית, עוני, שחיתות, מצוקה והסכם השילומים. לא קל. לא קל בכלל. ובכל זאת, קשה להבין את מליאת הכנסת, שעם שקיעת החמה ביום שני החליטה להצביע ברוב מוחץ של 77-0 בעד מענק לידה מאוחר בגובה של מאות אלפי שקלים לנשים שנולדו במחצית הראשונה העשור הראשון למדינה. מענק לידה - על חשבון כלל הציבור. (כתב רותם סלע)


ואם אתם כבר כאן: הצטרפו לקבוצת הקפיטליסט היומי בפייסבוק



כל העניין החל כמאבק פמיניסטי, חברתי ועקרוני בו התבקשו חברי הכנסת לקבל הכרעה מוסרית בשאלה האם ראוי לסבסד פרישה מוקדמת של ציבור הנשים על חשבון ציבור הגברים? ביטול העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 - הביטול אותו דרשו חלק מחברי הכנסת - פירושו שנתיים נוספות של אי-עבודה-בתשלום בעלות של עשרות אלפי שקלים של קצבאות זקנה לכל אישה מקופת הביטוח הלאומי, ותוספת זכויות בקרן הפנסיה, היכולה בקלות לעבור את קו מאה אלף השקלים. אם יוצאים מנקודת הנחה כי בין סעיפי החוק לא הסתתרה הנוסחה המדויקת להצמחת כסף על העצים, ההטבות הללו צריכות לבוא מכיסו של מישהו - ואם כל הנשים נהנות, הרי שהכיס הזה חייב להיות כיסו של המין השני. 

כלל ידוע הוא, עם זאת, שחברי כנסת אינם אוהבים לקחת. הם אינם אנשים רעים. הם אוהבים לתת. כך, במקום הכרעה אמיצה (ומטופשת, ולא מעשית) בעד שוד הגברים למען הנשים רקח יו"ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ "דיל" עם האוצר, המאפשר לפוליטיקאים לתת-לתת-ושוב-לתת - אבל בלי לקחת מאף אחד. ללכת עם, ולהרגיש בלי. כץ הסכים לסגת מהדרישה המקורית שלו לביטול מוחלט של העלאת גיל הפרישה - ביטול שפירושו "בור" בעומק ארבעה מיליארד שקל במאזני בקרנות הפנסיה הוותיקות - ובמקומו להסתפק בדחיית העלאת גיל הפרישה מהשנה הבאה לשנת 2017. דחייה כזו תיצור במאזני קרנות הפנסיה "חור" בעומק של שני מיליארד שקל בלבד.

מחוותו הנדיבה של כץ אפשרה לאוצר לנהוג נדיבות גם מצידו (כל הנדיבות הזו היא על חשבוננו, כמובן). האוצר הסכים להעלים עין מהגרעון שיוצרת דחיית העלאת גיל הפנסיה בקרנות הפנסיה הוותיקות, ולא להפחית באופן מיידי את הגמלאות המשולמות לעמיתים בקרנות הפנסיה בשיעור המתוכנן של 0.65-1.3 אחוז - קיצוץ הכרחי כדי לאפשר לקרנות לעמוד בהתחייבויותיהן: כאשר התשלומים לקרנות הפנסיה פוחתים (בגלל גיל פרישה מוקדם יותר) וכאשר מספר מקבלי הקצבאות גדל, נוצר גרעון בקרנות, וכדי לאזנו יש להקטין את הקצבאות. כך הציל האוצר את עצמו מביטול גמור של דחיית גיל הפרישה ואילו חברי הכנסת זכו ב"עוגה חברתית" - עוגה מיוחדת במינה, המוגשת רק במזנון הכנסת: טעמה של העוגה, אמנם, הוא כשילוב קסום של טעמי קרטון וקצפת ממרגרינה, אבל יתרון גדול לה - אפשר לאכול את כולה, והיא עדיין נותרת שלמה!