כיצד הבורגנות הסינית החדשה מחסלת את משטר אסד בסוריה...

"הכל החל בדרום, כשקבוצה של תלמידי בית ספר החלה לכתוב טענות ומענות כנגד מחירי המזון המאמירים", אמר ולדימיר אמנדוב - מומחה למזרח התיכון - בראיון שנערך עימו בתחנת הרדיו "קולה של רוסיה". (כתב: שפנגלר, תרגם: רותם סלע)

התקשורת והבלוגוספירה בסוריה מדווחות ומעידות לחילופין על כך שהדיקטטורה של בשאר אסד ניסתה למנוע את עליית מחירי המזון, אך במקום למנוע את העליה, היא דווקא  דחפה לאגירת מזון, שהובילה בתורה לזינוק במחירם של מוצרי יסוד כמו שמן ואורז, לרמות המצויות, לדברי העיתון הסורי אל-תשרין, "מעל ומעבר לכוח הקנייה של הצרכנים".

העושר החדש של הצרכנים האסיאתיים העלה את מחירי המזון אל מעבר להישג ידם של הערבים העניים וחסרי הכל, והתוצאה לפנינו: צונאמי שבפניו לא מצליחה לעמוד אף ממשלה במזרח התיכון. ואם נראה היה שסוריה, ה"נהנית" ממשטר חסר-רחמים המוכן לעצור את מתנגדיו תוך שימוש בכוח ברוטאלי, תהיה עמידה יחסית לתמורות באזור, הרי שחוסר היכולת שלה לבלום את המהומות האחרונות הוא אות מבהיל לעצמתה של רעידת האדמה בעולם הערבי.

הסיבה לזעזוע העובר על סוריה כעת, קשורה בחושיהם הספקולטיביים של סוחרי הבזאר הערביים, המחודדים לא פחות מאלו של קרנות הגידור. כך ניצלו הסוחרים שעת כושר, ואל מול ניסיונותיה של הממשלה הסורית להוריד את מחיריהם של מוצרי המזון בחודש שעבר עברו ממכירה לאגירה, פעולה שהובילה לעליית מחיריהם המוצרים בעלי חיי מדף ארוכים. אות לחשיבות הפעולות שלהם בעליות האחרונות, ניתן למצוא דווקא במחיריהם של הפירות והירקות, שנותר נמוך, שכן הם מוצרים מתכלים שלא ניתן לאגור.

הזינוק הלא מתוכנן במחירים על רקע שורה של צעדים מתוקשרים שביצעה הממשלה כדי להפחית אותם, הוא ראיה לחולשה וחוסר האפקטיביות של משטרו של אסד - משטר שבתגובה למהומות בתוניסיה ובמצרים הוריד את המיסים על שמן וסוכר וקיצץ את מכסי היבוא שהוטלו על מוצרי מזון בסיסיים - פעולות שכאמור הובילו לתוצאות הפוכות מאלו שאליהן חתר.

בלוגר באתר הסורי sy-weather.com מדווח, "בזבזתי חמישה עשר יום על ביורוקרטיה, שהייתה אמורה להוריד את המכסים המוטלים על מוצרי מזון בסיסיים, אך עדיין אינני רואה את האור בקצה המנהרה. המחירים היו אמורים לרדת, אבל ליטר שמן, שנמכר קודם ב-65 לירות סוריות, נמכר כעת ב-85 לירות (1.8 דולר)". זו עליה של לא פחות מ-30 אחוז בחודש, ובלוגרים נוספים מדווחים על עליות מחירים של 25-30 אחוז בשורה ארוכה של מוצרים.

מה שמתרחש כאן נצפה שוב ושוב במדינות עולם שלישי תחת משטר כלכלי סמכותני: יבואנים מקומיים משחדים את פקידי המכס כדי שיוכלו לשלוט בזרם הסחורות המגיעות למדינה, ואז אוגרים אותן. "היחידים שמרוויחים מהצעדים להורדת המחירים",  מסכם הבלוגר, "הם הסוחרים עצמם".

זו דרכו של עולם - דיקטטורות קטנות ונבזיות כמו סוריה מחזיקות ברסן השלטון על ידי שחיתות - שחיתות שהיא הכלי המרכזי שלהן לקנות את נאמנות הנתינים. בנסיבות רגילות משטרים כאלו יכולים להמשיך ולהתגלגל מכוח עצמם עד אינסוף, אלא שנראה כי כאשר מופעל לחץ חיצוני קורסים קורי הכוח והשחיתות לעיסה של פעולות אופורטוניסטיות. כך הובילה הכפלת מחירי המזון בשנה האחרונה לפגיעה אנושה במנגנון באמצעותו התרגלה משפחת אסד לשלוט.

הסורים חשו בחולשתו של השלטון, הנשען כבסיס כוח על המיעוט העלוואי, והם לא היחידים שחשו בכך. חוסר היציבות מחלחל לעולם הערבי, הפרוש ממצרי גיברלטר ועד לרכס הרי ההינדו-כוש. חוסר היציבות יימשך שנות דור לפחות, למערב אין שום דרך לעצור אותו. למרות זאת כמעט אף אחד בוושינגטון איננו שואל את השאלה הברורה מאליה: מה ארצות הברית אמורה לעשות אם למצב הנוכחי אין כלל פיתרון?

כמעט אף אחד, שכן שר ההגנה האמריקאי רוברט גייטס צוטט לאחרונה אצל הפובליציסט דיוויד איגנטיוס מהוושינגטון פוסט כך: "המהומות הציפו על פני השטח את 'הלחצים האתניים, השבטיים והסקטוריאליים במזרח התיכון, אשר טואטאו במשך שנים מתחת לשטיח', ובשעה בה אמריקה לוחצת על המשטרים הללו לקבל עליהם את הדמוקרטיה עולה השאלה: 'האם שלטון דמוקרטי יוכל לעמוד בלחצים הללו, מבלי שהללו יקרעו את המדינות הללו לגזרים?'. התוצאה (כותב איגנטיוס): יש סכנה כי המפה החדשה של המזרח התיכון החדש תתחיל להיחשף עם התפרקותה של לוב".

רוברט גייטס צודק: המבנים הפוליטיים הקיימים לא יחזיקו מעמד. כפי שהוא אמר לדיוויד איגנטיוס, "אני חושב שאנו צריכים להיות ערים לכך כי ההשלכות של האירועים שלפנינו עדיין לא ברורות, וכי איננו צפויים בהכרח לסוף משמח.... אנו משוטטים כעת כסומים באפילה, ואיש איננו יודע מה תהיה התוצאה הסופית". כפי שכתבתי בתחילת אפריל: אנו איננו יודעים עדיין איזו מדינה תעלה לאחר לכתו של בשאר אסד; כל מה שאנו יודעים הוא שזו תהיה מדינה כושלת.