אלי ישי - עוף לנו מהעיניים..

שר הפנים אלי ישי - לך מפה. התפטר. מייד. אל תחכה לבירורים, אל תנסה לכסת"ח את עצמך, ואל תנסה לבלבל לנו במוח דרך "מקורבים". אתה האחראי. אתה האשם. אין שום צורך בבירורים. תקליד מכתב התפטרות, תכניס למעטפה, תשחיל אותו מתחת לדלת לשכת ראש הממשלה ואחר-כך לך ללשכה שלך, דחוף לתרמיל את כל חליפות הארמאני שלך - נציג העניים עלק - ופשוט תעלם מהזירה הציבורית. אם עוד עשר שנים יאמרו את שמך בלי העוויית פנים או קללה, יצאת בזול. השירות היחידי שהציבור הישראלי עוד מוכן לקבל ממך לפני שתלך הוא שתתן בעיטה הגונה בתחת לרב טפסר שמעון רומח, נציב הכבאות וההצלה בישראל, ותעיף אותו לכל הרוחות שנייה לפניך. (כתב: אורי רדלר)

אם יש לקח אחד שניתן להפיק מהאסון המחריד שפקד אותנו עם השריפה בכרמל הרי הוא עד כמה מנותקים משרתי הציבור שלנו מכל מושג של אחריות ציבורית. מה עובר להם בראש, לחבורת המעופפים ההזויה הזו? ראש הממשלה שלנו מקשקש ש"סיוע ממדינות זרות אינו בושה". חשוב מאוד! הרב עובדיה יוסף מספר לנו שהאסון נגרם בגלל חילול שבת ושר הפנים, תלמידו של הנ"ל והאחראי הישיר על כוחות כיבוי האש, מספר לנו שביום א' הוא ידרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית "לחקר המחדל שהוביל לאסון הנורא. כל הגורמים הרלוונטיים, מהראשון ועד האחרון, צריכים להופיע לפני הוועדה ורק כך נוכל ללמוד מי האחראי למחדל ולאסון הנורא".

אבל אין צורך באף גורם כזה, מר ישי: אתה האחראי הראשי והישיר לאסון. המתים על ראשך. מאחר שאין לך מושג ירוק על מה אתה מדבר, אנסה להסביר לך את זה במלים פשוטות: אתה האחראי כי אתה שר הפנים. אתה האחראי כי נציבות הכבאות וההצלה היא גוף תחת שליטת משרד הפנים. אתה יכול לפטפט את עצמך לדעת דרך מקורבים על כך שלא קיבלת תקציב והתרעת ואמרת והודעת - אבל זה לא מסיר אפילו גרם אחד מאחריותך. אתה האחראי למשרדך. אתה האחראי לשירותי כיבוי האש. אם היה ידוע לך - כפי שאתה מודה - כי אינך יכול לספק שירות הולם וכי במצב זה ניצבים תושבי ישראל בפני סכנה, היית צריך להתפטר מתפקידך. אם נשארת בתפקיד, נשארת אחראי. זה משמעות תפקידך כשר. אין זה משנה אם אמרת והתרעת - להגיד ולהזהיר, זה תפקידו של העוזר והיועץ. בעל הסמכות נותר האחראי הישיר והבלעדי. אתה בעל הסמכות. אתה האחראי.

אותם כללים חלים גם על רב טפסר שמעון רומח, נציב כבאות והצלה. הוא, כמוך, ידע כבר לפני שלוש וחצי שנים כי תפקוד מערך הכיבוי לקוי. דו"ח מבקר המדינה מיולי 2007 ניצב לפניכם. בחרתם להדבק לכיסא ולהמר שלא יקרה אסון? ובכן, קרה אסון. ההימור שלכם נכשל. אתם בעלי הסמכות. אתם האחראים.

גרוע מההתפתלויות הפתטיות שלך האופן העלוב שבו נוהל כל העניין. ראש הממשלה המנפנף אותך כמו אפר מקצה הסיגר ומתחיל לנהל את הסיפור בעצמו, מעל לראשך, כאילו הוכתר לשריף בעיירה במערב הפרוע. הגילוי המפתיע - שלושה ימים אחרי תחילת האסון - שיש גוגל בעולם: מישהו ישב מול מחשב וחיפש משהו על מטוס לכיבוי שריפות. רק אז, אחרי שאתה וחבריך לממשלה התרוצצתם כתרנגולות שחוטות בציפיה לאווירון-דוד מרוסיה - רק אז גיליתם שיש בעצם חברה פרטית שמספקת מטוס עוד יותר גדול. מטוס שיכולתם להזמין שעה אחרי פרוץ השריפה. זה יותר עלוב מעלוב.

כבוד שר הפנים אלי ישי - אתה משרת ציבור. אתה המשרת. אנחנו אדוניך. אנחנו לא קיימים בזכותך - אתה חי על חשבוננו. בכל זאת, אנחנו מוחלים על כבודנו, יורדים על ברכינו ומתחננים: לך. לך ואל תחזור. לך והיסגר בביתך. לך וצוק שמן על ידיו של המורה הרוחני שלך, או סע לטימבקטו. או לאשקלונה. באמת שלא אכפת לנו. אבל שמץ הגינות או כבוד עצמי בלבך, פשוט לך. ממושג האחריות הציבורית נותר רק רמץ עמום. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לתת לך לכבות גם אותו.