"ביטוח הבריאות בארה"ב הוא פרטי, וקפיטליסטי, ולכן יקר מאוד" - זאת המנטרה הקבועה של מבקרי ביטוח הבריאות בארצות-הברית. תחת דגל סיסמה זו מתקבצים חסידי הרפורמה במערכת הבריאות בארצות-הברית. הם זועקים: יש כאן כשל שוק. מערכת הביטוח הקפיטליסטית אינה מספקת ביטוח בריאות במחיר הוגן. הממשלה חייבת להתערב למען עשרות מיליוני העניים שנותרו בלי ביטוח בריאות במחיר שהם יכולים לעמוד בו. המציאות קצת שונה. (כתב: אילון קרופצ'יק)
מקרה ביטוח הבריאות בארצות-הברית מעורר תהיות: כיצד קורה שכללי הביקוש וההיצע הפועלים היטב בשווקים אחרים, ומוזילים לאורך זמן את מחיריהם של מוצרים כמו מחשבים או מכשירי טלוויזיה אינם פועלים בתחום הביטוח? התשובה השגורה היא שחברות הביטוח בארצות-הברית מציעות ביטוח יקר שכן הן מונעות על-ידי תאוות בצע. אבל האם יצרני המחשבים, הטלוויזיות, קיסמי השיניים או הממתקים אינם מונעים על-ידי תאוות בצע?
מה שהופך את שוק ביטוח הבריאות מיוחד ושונה משווקים אחרים הוא שהוא אינו שונה מהם. כללי הביקוש וההיצע אינם פוסחים עליו: המחיר הגבוה של ביטוח הבריאות בארצות-הברית נובע מסיבה פשוטה ומוכרת: התערבות ממשלתית. ממש כמו שהלוואות ממשלתיות לסטודנטים אמריקאים מאפשרות לאוניברסיטאות בארצות-הברית לגבות מחיר שערורייתי בגובהו, כך המדיניות הממשלתית בתחום הבריאות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהטבות מס, יוצרת מציאות בה לחברות הביטוח פשוט לא כדאי ולא משתלם להוזיל את הביטוח.
בארצות-הברית נהנים כ-60 אחוז מהאמריקנים מביטוח בריאות שמספק להם המעסיק. זו הדרך הנפוצה ביותר לקבלת ביטוח בריאות. כאשר עובד אמריקני מקבל את שכרו, הוא מחוייב במס לפי שכר הברוטו שלו. בארצות-הברית, כאשר ביטוח הבריאות מסופק על-ידי המעסיק, הממשלה מאפשרת לקזז את הסכום מכלל תשלומי המס של העובד.
ביטוח הבריאות של המעסיק משמש, לפיכך, כלי יעיל לחסכון במס: העובד משלם פחות מסים, וגם נהנה מביטוח בריאות. העובד האמריקני הממוצע מצליח לחסוך בזכות פטור זה תשלום מס של כ-4,750 בשנה, והמשפחה הממוצעת חוסכת כ-12,700 דולר. התוצאה המתבקשת, לפחות עבור הרוב המכריע של האמריקנים, היא שכמעט לכולם משתלם לקבל את ביטוח הבריאות שלהם דרך המעסיק, וכמעט לאף אחד לא משתלם לרכוש אותו באופן פרטי, לשלם את מלוא עלותו ולשאת בתשלומי מס מלאים. יתר על-כן, כל עוד ביטוח הבריאות מקוזז מתשלומי המס, יש לרוב המשפחות עניין ברור בקבלת ביטוח הבריאות המקיף ביותר והיקר ביותר - בין אם הוא נחוץ או שאינו נחוץ. היחידים שעלות ביטוח הבריאות מעניינת אותם הם העניים יותר - אלו שסכום המס אותו הם צריכים לשלם נמוך מאוד, ולכן גם אם יהיו פטורים ממס כלל, עדיין לא יקזזו את מחירו המלא של הביטוח.
גם למעסיק לא אכפת מה כולל הביטוח ומה איכותו האמיתית. הוא מספק לעובדים באופן קולקטיבי ביטוח, והטרחה היחידה שלו היא בחלוקת הכספים: איזה חלק יועבר לרשויות המס, ואיזה יועבר לחברת הביטוח. הביטוח, לדידו, יכול להיות יקר מאוד וחסר תועלת לחלוטין - כל עוד לעובדים לא אכפת, גם לו זה לא משנה.
כך נוצר מצב בו היתרון העיקרי של השוק - התחרות בין יצרנים על לבו של הלקוח - נעלם. אם לעובדים לא ממש אכפת, ויש להם אפילו עניין בביטוח יקר; ואם למעסיק (שהוא הלקוח האמיתי של חברת הביטוח) לא אכפת, חברות הביטוח אינן צריכות להתחרות ביניהן בתחום המחיר והשירות, ויש להן את כל הסיבות שבעולם להעלות את תעריפי הביטוח מעלה-מעלה - עד לרף המרבי שאינו נוגס משכר הנטו של העובד.
התוצאה הבלתי-נמנעת משוק זה היא שאדם שאיבד את מקום עבודתו, מאבד גם את ביטוח הבריאות שלו. אם יחפוץ לקנות ביטוח באופן פרטי, הוא ייתקל במציאות בה התעריפים של ביטוח-הבריאות אסטרונומיים. נוסף על-כך, במדינות רבות בארצות-הברית יש תקנות האוסרות על אזרחים לבטח את עצמם בחברה הפועלת מחוץ לאותה מדינה. כך נוצרים חיים קלים ונוחים לחברות הביטוח: אם יש רק שלוש חברות ביטוח בנוואדה, אין לך ברירה אלא לרכוש ביטוח מאחת מהן. והדרך להתארגנות קרטלית קצרה.
כדי לראות דוגמה לשוק המתנהל בתנאי תחרות, אפשר לבחון את תחום הרפואה האסתטית. האזרח האמריקני יחפש בנרות את רופא העיניים הטוב ביותר, או הזול ביותר, כדי לעבור ניתוח להסרת משקפיים. האזרחית האמריקנית תברר היטב מחירים ותנאים לפני שתבחר במקום בו תבצע ניתוח להגדלת חזה. וכך, אף שמחירי ביטוח הבריאות עולים בעקביות מדי שנה, בשיעור של בין 10 ל-20 אחוז, מחירי הניתוחים האסתטיים נמצאים בירידה מתמדת, למרות המיכון המשוכלל והיקר שנוסף לאורך השנים.
בפעם הבאה שתשמעו את ההסבר ש"תאוות הבצע" של חברות הביטוח היא הבעיה של ביטוח הבריאות בארצות-הברית, כדאי שתזכרו שאין ארוחות חינם ואין מעשי כישוף: חוקי הכלכלה פועלים תמיד ובכל מקום באותו אופן. רשתות מזון המתחרות על כספנו באמצעות הורדת מחירי העגבניות והעוף אינן תאבות בצע פחות מחברות הביטוח. כל שוק חופשי, בכל מקום, פועל כמו כל שוק חופשי בכל מקום. אם אין תחרות והמחירים יקרים לאין שיעור, חפשו את הרגולטור.