כצל'ה וממשלת המלפפונים

לפעמים, אתה פשוט גאה להיות ישראלי. אתה מסתכל למטה: אדמת ארץ הקודש. אתה מביט למעלה ועיניך חוזות בצדיקים בני-דורנו: סיעת כרובים, מלפפונים, חסות ועגבניות שרי בהנהלתו התקיפה והרחומה של רה"מ שליט"א בנימין (ביבי) נתניהו, השומרים עלינו ומצילים אותנו מכל צרה בסדר גודל בינוני פלוס. (כתב: אורי רדלר)

כל השבחים הללו, שכל יהודי מצווה באמירתם יום-יום, לא באו סתם לתפארת ליחוך הפנכה. יש בהם טעם אקטואלי, שהרי בימים אלו ממש אנו זוכים להתענג על מכתב יפה שהפיץ יעקב (כצל'ה) כ"ץ מהאיחוד הלאומי, שהוא יו"ר ועדת הכנסת לבחינת בעיות העובדים הזרים. מי שידו לא רעדה כשנעתר למינוי האיש הזה לתפקידו הנכבד (רה"מ בנימין (ביבי) נתניהו) ראוי להלל ולחנופה מיוחדים. כן, כבוד ראש הממשלה. אתה נעתרת, ואנחנו כה גאים בך!

ומה מספר לנו כבוד חה"כ יעקב (כצל'ה) כ"ץ? סיפור נורא ואיום! בכל חודש, הוא מעיד, מסתננים בין אלף לאלפיים אריתראים וסודנים לארצנו, ובתוך שש-שבע שנים יהיו כאן קרוב למאה אלף מסתננים אפריקנים, שרובם יתיישבו בתל-אביב ובסביבתה. כן, הם "מציפים את דרום תל אביב ובכל יום מתקדמים עוד כמה עשרות מטרים לעבר דיזינגוף בדרכם לאקירוב ולרמת אביב." אסון! שמד!

וזה לא כל הסיפור. כבוד חה"כ יעקב (כצל'ה) כ"ץ הוא יו"ר ועדת הכנסת לבחינת בעיות העובדים הזרים. יש לו מקורות. הוא יודע. את המידע על-כך הוא לא שואב ממקורות רשמיים. המשטרה גורסת כי מדי שבוע עוברים באופן בלתי חוקי את גבולנו הדרומי בין מאה למאתיים איש, כש"חלק מהמסתננים הם פליטים ממדינות אפריקאיות המגיעים לישראל כדי להציל את חייהם." אבל משטרה היא לא משפחה ובעניינים חשובים באמת חה"כ יעקב (כצל'ה) כ"ץ פונה לבניו. שניים מהם משרתים במילואים בדרום וזעקתם קורעת הלב (""אבא, זה כבר לא 1,500 לחודש. 100 עד 150 מסתננים בכל ביום") אמיתית ומשכנעת יותר מכל נתון סטטיסטי עלוב.

אבל לחה"כ יעקב (כצל'ה) כ"ץ יש פתרון. חה"כ הנבון נושא דמיון חיצוני רב לאלוף פרידריך קראוס פון צילרגוט שתולדותיו רשומות בספר "החייל האמיץ שווייק." אותו אלוף, מספר לנו ירוסלב האשק, היה שוטה ממדרגה ראשונה, כסיל מושלם ש"עם כל טמטומו, היה ירא-שמים במידה לא רגילה." כשקרא פון צילרגוט על כך ששוב הובאו שבויים, עלתה בו חמתו: "למה להוביל שבויים?" הוא שאל, "צריך לירות בכולם. בלי רחמים. לרקוד בין הגוויות. את כל תושבי סרביה לשרוף עד האחרון. את הילדים לחסל בכידונים."

אבל חה"כ יעקב (כצל'ה) כ"ץ, למרות הדמיון החיצוני המטעה, אינו שוטה ממדרגה ראשונה וכסיל מושלם כמו האלוף פון צילרגוט. להפך! הצעתו הומנית להפליא: קודם כל, הכרזה על מצב חירום. "יש להתחיל מיד ובלא מכרזים" בבניית גדר גבול. כן, כך עושים! לכל ידוע שאם מתחילים מייד ובלא מכרזים העסק הופך מהיר הרבה יותר וזול הרבה יותר. כולנו זוכרים את ההצלחה הכבירה של מפעלי הקרוואנים של אריאל שרון.

אבל זה אינו עיקר ההצעה. לחה"כ יעקב (כצל'ה) כ"ץ יש רעיון נוסף: הבה ונקים עיר ליד הגבול ונשכן בה את המסתננים. "הם יועסקו בעבודות יזומות בבניית העיר עצמה, בבניית הגדר ובסלילת נתיבי תחבורה הנחוצים כל כך לתושבי דרום הארץ."  מה נאמר ומה נגיד - כך אכן תיפתר הבעיה. אנו, במוחנו הרפה, מסוגלים להעלות רק שתי תוספות קטנות: ראשית, רעיון הומני ונאה יהיה זה אם נשכן (בתנאים הוגנים!) מורות לזמרה, שיורו לסודנים ולאריתראים שירים יפים כמו "בים לבן" או "שלח את עמי." הצעה נוספת: כדי להעניק למסתננים הרגשה של אחדות וביתיות כדאי לתת להם בגדים אחידים (אני שומע שפסים עכשיו באופנה) ולקרוא למחנות העבודה בשמות שיתנו תחושה סודנית-אריתראית של בית - לדוגמה, דקאו או טרבלינקו. לדעתנו הצנועה, אלו דברים שיוסיפו לאווירה הטובה.

אבל פתרונו הנאה של חה"כ יעקב (כצל'ה) כ"ץ אינו נוגע בשורש הבעיה. בתל-אביב יושבים היום כ-5,000 פליטים מאפריקה, המהווים כאחוז מכלל תושבי העיר. אין ספק שמספר זה מייצג סכנת השתלטות מידית וחמורה, אך הפתרון האמיתי טמון קודם כל במניעה: לעצור את המסתננים האופורטוניסטים האלה כבר בגבול!

וכאן שוב המקום לברך את ממשלתנו הטובה, בהנהגת רה"מ בנימין (ביבי) נתניהו, שכן זו החליטה להקים "מכשול" (כלומר, גדר) לאורך 240 ק"מ בגבול ישראל ומצרים, כדי למנוע את ההסתננות אליה. "ישראל תישאר פתוחה לפליטי חרב," אמר ראש הממשלה "אבל לא נוכל לתת לעשרות אלפי עובדים בלתי-חוקיים לחדור לישראל דרך הגבול הדרומי ולהציף את המדינה שלנו בשוהים בלתי חוקיים." הגדר תיבנה לאורך שלוש שנים ועלותה תהיה 1.5 מיליארד שקל. מאחר שמדובר בהחלטה ממשלתית, והיות שכולנו יהודים, ובהתחשב בזה שאתה צריך הובלה ואני צריך פרנסה, ניתן להניח כי העלות הסופית תהיה כפולה מהמתוכננת.

הגיונה של ההצעה מעורר התפעלות. ממשלת ישראל תמנע את הגירת העבודה באמצעות גדר, וכל זאת בעלות סמלית בלבד של 500,000 שקל לכל מסתנן. הגדר תהיה בחלקה גדר, ובחלקה יהיו אמצעים טכנולוגיים לבקרה כמו אמצעי התרעה ומכ"מים. את המכ"מים יהיה צריך לאייש (וזה טוב מאוד - עוד עבודה בשעת שפל כלכלי!) ויהיה צורך כמובן גם בפטרולים של צה"ל ובמוקדי התרעה, וברס"ר בסיס ובקמב"ץ ובסמב"ץ וביום כיף באשקלונה ובעליית משמר ובתד"ל כוננות ובאל"מ כמב"ס ל"בסיס מכשולים" ובפקידות לשכה ובסמב"ץ, ובמדי אל"ף ליציאות ובאפסנאים, ובמאפיה באפסנאות ובריתוקים ובסיוד עצים ומה לא. הכל-כולל-הכל לא יותר מ-300 עד 400 מליון שקל: סך הכל עוד 50,000 שקל לשנה על כל מסתנן. זה משתלם וזה כדאי!

תחשבו כמה חכם הרעיון הזה: הגדר תיבנה לאורך שלוש שנים, כך שבשלוש השנים הקרובות לא נהנה מתוצאותיה המבורכות. אחר-כך, יהיו לנו מינימום עשרים-שלושים שנים של שקט, עד שמארגני ההסתננות יקלטו שאולי כדאי להם להכניס לפק"ל קאטר כדי לחתוך את הגדר. בנקודה הזו, אולי יהיה שיבוש קל, אבל לצה"ל פתרונות. אנחנו יכולים רק לנחש, אבל מן הסתם תוקם יחידת תיקון גדר ותחזוקתה, עם מפקד בדרגת סא"ל וסמב"ס וסמג"ד והרב בא-גד וסיוד עצים ורס"רים וכל החבר'ה.

זה עדיין כדאי. בכל זאת, בכל העולם ידוע שמכ"מ וארבעה חיילים משועממים על ג'יפ הם כלי משוכלל שיתמודד בלי כל קושי עם מסתננים נואשים ומדריכיהם הבדואים רבי-התושייה. אנחנו יכולים לשאת עיניים לדוגמה הנהדרת של גבול ארצות-הברית-מקסיקו. רה"מ בנימין (ביבי) נתניהו הוא איש העולם הגדול ובוודאי מכיר אותה.

הגבול בין שתי המדינות - ארוך פי עשרה מגבול ישראל מצרים - היה מופקר עד לפני מספר שנים. ממשלת ארצות-הברית העניקה אז כשני מליון אשרות עבודה למקסיקנים, וקצת יותר מחצי מליון מהם השתקעו בה כמהגרים בלתי חוקיים. היום, לעומת זאת, הורד מספר אשרות העבודה בכחצי מליון וכוננה מערכת גבול, גדר ובקרה יעילה עד כדי כך, שרק חצי מליון מקסיקנים מצליחים לחמוק מטפריה המחודדים מדי שנה. כלומר, אפשר לומר שעשרות מיליארדי הדולרים ששופכת ממשלת ארצות-הברית על הגדר בינה לבין מקסיקו אינם מועילים במובן הסטטיסטי של המילה. אבל לא הכל זה סטטיסטיקה, ויש גם תופעות חיוביות: בין עשרות אלפי שוטרי הגבול יש רבים שהם בעלי משפחות למופת, הנהנים מביטוח בריאות מקיף, כשהשמות הנפוצים ביותר בין בנותיהם הם אמנדה וסטפני, דבר המפריך את טענותיהם של מנבאי השחורות.

ואי-אפשר לסיים בלי כצל'ה. קוראי המאמר שלו ב"ערוץ 7" יגיעו מן הסתם למסקנה כי חה"כ יעקב (כצל'ה) פון צילרגוט הוא עולה חדש, שטרם הספיק להתוודע לכל פלאי השפה העברית. בדרך כלל אנחנו הולכים ברחוב ושורקים ולא חושדים בשום דבר, כי אנחנו "ציבור חילוני, ליברלי ואליטיסטי," אבל הזקן העבות המכסה את כל רוב פניו, כמו גם השפם הכביר המנסה להסוות את כל השאר מעוררים חשד שמא יש לו מה להסתיר. אתם תגידו: הוא דתי. אנחנו נאמר: אומרים שיש גם אריתראים לבנים. גיסתי סיפרה לי. מה שבטוח-בטוח, את פון צילרגוט שלנו כדאי לשלוח לאחד ממחנות העבודה שיוקמו בדרום. לא צריך להודיע למשפחה. שעת חרום, אתם יודעים איך זה. עברית הוא אולי לא ילמד שם, אבל לפחות הוא יעשה משהו מועיל.