רק שמונה שבועות בשנה, כולה שמונה שבועות שהגן הנפלא בעולם פורח.

סמוך לעיירה ליסה, שבאזור הארלם בהולנד, משתרע גן ענק, 'קאוקהוף'. בשמונה שבועות הוא מעניק יופי שמספיק לשנה שלמה, היופי הנדיב מוענק לעולם ול-800,000 המבקרים. לשמחתי הייתי בן ה-800,000, אמנם היופי מדהים ומשכר ועדיף להביט בצילומים. פריחה מתוזמנת בגלים של מיליוני צבעונים ונרקיסים. הלכתי בגן מוקסם מהיופי. אבל, לא פחות מעניין היה לראות את הצלמים החובבים שמכוונים את המצלמות, עדות לכך שהם ביקרו בזמן הנכון בגן. כך נוצרו כמה תמונות שהכוכבים בהם הם דווקא הצלמים ולא הפרחים. אז למי שלא ביקר בגן, למי שהחמיץ מוגשת לכם מנה גדושה של פרחים ואנשים. התמונות צולמו בקצה אפריל. 

  

   
 
כבר יותר משבועיים שוכב חסר הכרה קצין צעיר ומצטיין בבית החולים סורקה. גמל ששוטט על הכביש בלילה נפגש עם מכוניתו, בקלות אפשר למנוע התאונה המיותרת, למה המדינה לא עושה דבר?

יום חמישי בלילה, ה-5.5 בחודש. חושך כבד נח על הכביש ההולך מנחל צין למצפה רמון, אפילו בדל של ירח לא שלח קרן רפה אלה הכביש האפל. השעה מעט לפני שמונה בערב, תנועה דלילה, אורות חיוורים של רכבים המגששים דרכם באפלת הלילה. באחד הרכבים נוהג קצין צעיר, רס"ן יואב איכר, יואב חוזר ממרכז הארץ, מדיון במטכ"ל. שלוש עשרה קילומטר מפרידים בינו לבין ביתו במצפה רמון. שם, הבית מתארגן לשנת לילה, ממתינים לחזרתו אשתו שירה, בחודש השביעי להריונה ושתי בנותיו, בת 4.5 ובת שנתיים. עוד מעט קט ויגמע את הק"מ שנותרו, יספיק לקלח את הבנות, להסניף את ריחן המתוק, להנות מצליל צחוקן ולכסות אותן בשמיכה חמה במיטתן עם ...

הנה הוא עם ג'יפ הסיור, כולו מאובק, משקפי האבק מופשלים על מצחו. הנה הוא נשען על משאית ענק המוליכה טרקטור D9 לאילת. הנה הוא מציץ מדלת האוטובוס כנהג שהוליך חיילים עד רפידים. ועוד תמונה, הוא מדריך תיירים בכבישי הארץ והם מריעים לכבודו. מה קרה למושקו (שם בדוי)?  
הוא היה גבר שבגברים, לחיצת היד לשלום איתו היתה 'מחרבת' לכם את כף היד לדקות אחדות. האמת, עדין הוא גבר שבגברים, שמתכנסים החברה בדשא ביתו והוא מכין/מנגן על המנגל, באותם הרגעים אף אחד מחבריו אינו חושב על כמויות הכולסטרול מהבשר מהפיתות והחמוצים. אם נכנסתם לביתו דרך חדר המבוא תגלו את תמונותיו תלויות על הקיר, מסוגרות במסגרת אחידה. הנה הוא עם ג'יפ הסיור, כולו מאובק ומשקפי האבק מופשלים על מצחו. הנה הוא נשען על משאית ענק המוליכה טרקטור די 9 לאילת. הנה הוא מציץ מדלת האוטובוס שהוא הוליך עד רפידים חיילי מילואים. ועוד תמונה, הוא מדריך תיירים ...

לכאורה זה נשמע כמו תחילתה של בדיחה, אבל אין בסיפור שום דבר מבדח. יש משהו מפחיד  
בשעות הלילה בשדות תעופה באירופה החיים נעצרים. המסדרונות הארוכים ריקים מאדם, המדרגות מפסיקות לנוע, על החנויות הזוהרות במשך יורד התריס וכבים אורות. בקצה אולם ההמתנה איים של נוסעים, אלה אחרונים, ממתינים לטיסה מתאחרת. וכך היה המראה השבוע באחד מנמלי התעופה של מזרח אירופה. טיסה אמורה לצאת לארץ דקה לפני חצות והמון ישראלים יושבים, מנומנמים, ונפוחי עיניים ולכולם חלום אחד, להגיע לארץ. כולם כבר סיימו לספר על האתרים שראו על העסקים שעשו, חלק מהם כבר שקע בנמנום מיוסר, תןך בהמתנה לקריאת הרמקול הקורא לעלייה למטוס. בפינה אחרת של אולם הנוסעים התקבצה חבורה של מוסלמים. הגברים לבשו בגדים שמזכירים את הגלימות הפשוטות של קאדפי, אך פחות צבעוניות, על ראשם נשאו תרבוש גדול. אחד מהם נראה כעותק מוקטן של בן לאדן, אחר ניסה ...