1. פעמיים בשנה קורה משהו מיוחד בחנות קטנה. 2. הוא מת והיא חיה
 
פעמיים בשנה יש לי מפגש עם קבוצה של אנשים שאיני מכיר. כולנו מתכנסים בחנות קטנה, במרכז העיר. במשך השנים למדנו את הפרצופים אחד של השני, וכבר מחייכים אחד לשני בידידות צבועה ומסתדרים בתור ארוך, כמעט ואין שיחות חולין, כי הרי לא היה אדם שטרח להכיר בנינינו. כך אנו עומדים, מדי פעם נפרד מהחבורה אחד, מניד ראשו בשלום בלתי נראה ויוצא את הדלת והתור זז קצת. יש גם משפטים קבועים שכולנו אומרים, פעמיים בשנה אנו מקבלים את אותה התשובה. "צריך לשלם משהו?" אנו שואלים עם תקווה שהתשובה תהיה כמו לפני מחצית השנה, "לא, לא, לא" מחייך אלינו האיש מצידו השני של הדלפק, "זה שירות עבורכם" ושולח מבט מרחם אל התור הארוך הנמתח עד דלת החנות. מדי כמה רגעים נפתחת הדלת, קול מהוסס שואל, "מי האחרון?" ...

  מה אתם עוד יושבים בבית?לידיעתכם הפריחה המשגעת בחוץ לא תחזיק מעמד זמן רב  בימים החמים שנופלים עלינו. אז, תרמיל, מים, כובע, נעלים נוחות ולדרך

לקראת פורים מתחפשת מדינתנו הקטנה לשוויץ. אגמי מים, פרות באחו הירוק ונחלים זורמים. בין פורים לפסח יש עוד הבהוב אחרון של יופי, אחריו חוזרים ליובש המוכר. בינתיים גם הטבע לובש תחפושת, אמנם תקופת הפריחה ארוכה מתקופת הקראת מגילת אסתר ופורים, אך התקופה קצרה יחסית לאורכה של השנה. לכן מי שאין לו סיבה דתית, גופנית, או עצלנית מוזמן לחגוג את היופי בטבע. כמו שנאמר הבהוב של יופי שגשמי הברכה האחרונים הוסיפו לו כוח.
ולכל העצלנים שמעדיפים את פיצוח הגרעינים וזיפזופ בטלוויזיה, תזכרו, ביום שני יחזרו הילדים ללימודים, לבית הספר ולגנים, הקטנטנים ידווחו בהרחבה לכולם להיכן ההורים לקחו אותם לטייל, ואתה חובב הכורסא, מה תגיד לילדך? ...

  (מחזה המחפש תיאטרון)
 
תמונה: על המסך הגדול, (54 אינץ'), מוקרנות תמונות מרעידת האדמה, הצונמי, הקריין מדבר על סכנה בשואה אטומית שקרבה והולכת ליפן והסביבה, בסלון ביתם, אי שם, בארץ יושבת משפחה ישראלית מול הטלוויזיה. מחזה המחפש תיאטרון
 
המשתתפים: זוג הורים, גבר בן כחמישים (מומי) נעלי בית על רגליו. אשתו (פרידה) שרועה על הספה, ידיה עסוקות בצלחת של במבה. ועוד דמויות שיופיעו בהתפתחות העלילה  
 
מומי: (שולח את ידו לצלחת הבמבה של פרידה) וואלה, לא יאומן! תראי את המים, לוקחים את המשאית בקלות, תראי את הבית - נוסע לו לים, איזה מסכנים היפאנים. איזה מזל שקנינו טלוויזיה גדולה, ראית את הטלוויזיה אצל מיכה ואפרת? הכל קטן, באמת מסכנים, אין להם כסף, זותי, אפרת, לא עובדת, פיטרו אותה, נכון?
 
פרידה: (לוקחת את צלחת הבמבה ומניחה אותה על הבטן, שמומי לא יגיע, ...

    רוכב הדו גלגלי לומד על בשרו את אימת החלקה על מעברי החצייה עם הגשם הראשון. מסתמן פיתרון


 
כל רוכב דו גלגלי, לומד על בשרו את אימת מעברי החצייה עם הגשם הראשון. הרוכב הטירון, חסר סיכוי מול הרצועות הלבנות של מעבר החצייה. תערובת של שמן, פיח, צבע חסר הרחמים שעל הכביש מביאים את הרוכב להחלקה וצניחה חופשית רווית כאב אל הכביש, נטייה קלה, או סחיטה זעירה של ידית האצה או בלימה רכה ישכיבו את הרוכב האומלל חסר אונים על הכביש, לפני שיסתחרר וייפול יספק לבקש שהקטנוע לא ינחת עליו, או שנהג חסר ריכוז ימרח אותו בגלגליו על הכביש. משך השנים לומד הדו גלגליסט את עובדות החיים, רוכש ניסיון ומגיע למעברי החצייה עטור צלקת ההחלקה האחרונה ועולה על מעבר החצייה כאילו מסלולו מרופד בביצים. מתעלם מצפירות נהג מכונית שנוסע אחריו, שצופר ומקלל את הרוכב שמאט ושומר על חייו, בדרך כלל הנהג המעוצבן ...