שריפה אחת יותר מדי. זיכרונות משנת 2000. והמוהלים בע"מ, תחנות הדלק המוהלות לנו את הדלק עליו אנו משלמים מחיר כל כך גבוה
 
למה זה קורה רק אחרי אסון. ובכן, אסון השריפה הנורא בכרמל חיבר את רובינו, (פרט לחלק מפוליטיקאים), סוף סוף, לזמן קצר היינו איש אחד, עם אחד. באותם הימים, בעוד השריפה ליחכה את מורדות הכרמל וכילתה שטחים נרחבים. בעוד מטוסי ענק טעונים במים ריחפו מעל, שטפו במים את היערות. בעוד שרגבי העפר על קברם של הנספים לא יבשו מדמעות וכאב של המשפחות והציבור. באותו הזמן קשה, הכאב הנורא חיבר את רוב העם, צער רב על אובדן החיים ועל אובדן היער. עצב שרבץ חזק על החזה. לתומי חשבתי שבארץ למודת אסונות וכאב יהפוך הכרמל לעוד זיכרון עמום, ויתאדה אל האירועים החדשים שצצים כאן. סדרת התמונות הקשות שהופיעו על המרקע הביאו אותי יחד עם רבים לראות את השחור בעיניים ואולי גם לראות את ניצני הירוק ...

  סיפורו של עץ. איך להלחם בהצתות. כמה זמן נדרש לעלות מטוס כיבוי. כרישי הנדל"ן משחיזים את שיניהם. הסלעים האדומים. חומת האש של חברות הביטוח מול התושבים הנפגעים
 
לפני כמה שנים סיירתי עם איש קק"ל בין עצי היער ל"ביקור חולים", בסיור פקדנו עצים וותיקים כדי לבדוק את מצבם. עברנו בין ה"פציינטים" הדוממים, חלקם עצי אורן שחלו, התייבשו, או שהיו זקוקים לליטוף. אחד מהם קיבל יחס מיוחד מ"רופא העצים", הוא ליטף את גזעו, בדק את השרף התופח מגזעו. קדח בגזעו קדח זעיר, קיבל גליל של טבעות שהרכיבו את גיליון המחלות של העץ. כמו כל רופא חביב גם 'רופא העצים' התבדח עם הפציינט, טפח על גזעו העבה ולחש לו מילות עידוד "אתה תהייה בריא". סימן את גזעו בצבע והסביר לי שעץ זה נכנס למעקב טיפול. 
 
לפני כשנה, בביקור האחרון, סיפר לי "הרופא" ...