צופים בסוף העולם

(מחזה המחפש תיאטרון)

תמונה: על המסך הגדול, (54 אינץ'), מוקרנות תמונות מרעידת האדמה, הצונמי, הקריין מדבר על סכנה בשואה אטומית שקרבה והולכת ליפן והסביבה, בסלון ביתם, אי שם, בארץ יושבת משפחה ישראלית מול הטלוויזיה. מחזה המחפש תיאטרון

המשתתפים: זוג הורים, גבר בן כחמישים (מומי) נעלי בית על רגליו. אשתו (פרידה) שרועה על הספה, ידיה עסוקות בצלחת של במבה. ועוד דמויות שיופיעו בהתפתחות העלילה  

מומי: (שולח את ידו לצלחת הבמבה של פרידה) וואלה, לא יאומן! תראי את המים, לוקחים את המשאית בקלות, תראי את הבית - נוסע לו לים, איזה מסכנים היפאנים. איזה מזל שקנינו טלוויזיה גדולה, ראית את הטלוויזיה אצל מיכה ואפרת? הכל קטן, באמת מסכנים, אין להם כסף, זותי, אפרת, לא עובדת, פיטרו אותה, נכון?

פרידה: (לוקחת את צלחת הבמבה ומניחה אותה על הבטן, שמומי לא יגיע, שולחת רגליים לשולחן ומטיבה את השכיבה על הספה) - איזה יאוש, איזה יאוש, תאר לך שגל כזה היה מגיע גם אלינו, מה זה מפחיד. א'מלה תראה את הגל השחור הזה. אתה גאון, מומי, איזה מבצע מצאת לטלוויזיה שלנו, רואים את הכל כאילו אצלנו בסלון, שומעים את התנגשות של המכוניות ואת רעש המים. ממי, (פונה לבתה שנמצאת במטבח), מתוקה שלי, תכיני קפה לי ולאבא שלך, והבאנו שוקולד מאיטליה עם שקדים תביאי כמה חתיכות.

הבת: (קוראים לה זמירה על שם הסבתא אבל כינוי החיבה זימי) - אבא, צריך ללכת ללווינסקי ולקנות הרבה רוטב סושי, אומרים שיהיה חסר. לא נמאס לכם לראות את היפאנים האלה טובעים, אבא תעביר לאח הגדול. שמעתם שהגמד עף, לא עף באוויר העיפו אותו מהתוכנית. (מסתכלת על הטלוויזיה), איזה פחד! בטח מתים שם כמו זבובים. (מגישה את הקפה להורים), השוקולד שהבאתם מה זה טעים. אבא אל תשכח לקנות סושי, דוד (החבר) ואני מכינים ארוחה לחברים.

נכנס הבן: (תלמיד תיכון בן 16 בערך, קוראים לו אמיר על שם חבר של אבא) אמא מה עם הג'ינס שהבטחת לי? עוד מעט נגמר המבצע. אני רוצה גם טלוויזיה כזאת בחדר שלי, נמאס לי מהטלוויזיה הישנה שנתן לי סבא, למה לזימי בחדר יש טלוויזיה גדולה וחדשה. (מסתכל על הטלוויזיה), איזה גל, איזה גל, חבר שלי מכיר מישהו שנוסע לחו"ל לגלוש על גלים כאלה? (פונה לאחותו), תביאי עוד שוקולד. ראיתי את התמונות באינטרנט של המשפחה מאיתמר, צריך להרוג את כל הערבים. (הולך למטבח ופותח את המגירות), אמא! (צועק) גמרת את כל הבמבה, זה לא טוב לך זה משמין.

פרידה: (מזדקפת על הספה) - ירדתי חמישה קילו אתה בכלל לא רואה, מה אתה מבין בכלל.

זימי: (מעבירה את הטלויזיה לאח הגדול) שמעתם, שמעתם, הזוג הזה מה מתחששים כל הזמן, אתם ראיתם את הפרק ההדח...

מומי: תעבירי חזרה ל-cnn, איזה חוצפה יש לילדה הזו, לא חשוב שיישאר על  ערוץ 2...

זימי: אל תעשו טובות אני הולכת לחדר שלי לראות את האח הגדול, אם דוד יבוא שיבוא אלי לחדר, רק תזכרו, ביקשתם קפה ושוקולד והכנתי לכם. מה זה מעניין אתכם מה קורה ביפאן?

מומי (מדבר אל פרידה): איזה פרסומת מתוקה עם הביטוח, זה עושה הפסקה בתמונות של יפאן, את באה לישון? תביאי קצת פירות למיטה. איזה יום קשה היה לי, אני מת מעייפות.

אמיר: (צועק לאמו), אני הולך לשימי, (חבר), לראות הישרדות, איזה עצבים שגמרת את הבמבה הבטחתי שאני יביא.

מומי: (מתארגן לשינה, מדליק את הטלוויזיה בחדר שינה, הקריין מספר על 2000 גופות שנפלטו לחוף)

פרידה: (שוכבת במיטה מכוסה עד צוואר) - ואוו איזה קור, המיטה קפואה, הרגליים שלי קרח, תביאי לי לחמם אותם על הבטן שלך.         

מומי: איזה מכה את! לא הבאת פירות למיטה?

פרידה: (מזדקפת במיטה) - תראה את הגל, א'מלה הספינה הזו מתרסקת מתחת לגשר, כבר ראינו את התמונות האלה. מומי אני מפחדת זה נראה כמו סוף העולם, תעביר לvod יש סרט חינם. יאללה בו נראה משהו מעניין הטלוויזיה הזו מעייפת אותי.

(חושך המסך יורד, מערכה ראשונה. יתר המערכות דומות)

 

(איור דובי זכאי)