15.12.22 – שבועיים לפני השבעת הממשלה, היועמ"שית גלי בהרב־מיארה מתנגדת לחוק שיזם השר המיועד איתמר בן־גביר להרחבת סמכויות השר לביטחון־הפנים, ותוקפת בנאום באוניברסיטת חיפה את החוקים שמתכננת הקואליציה: "בליץ החקיקה משבש את מערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות".
עוד כתבות בנושא
6.1.23 – שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה המשפטית.
12.1.23 – נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נואמת נגד הרפורמה ומכנה אותה "תוכנית לריסוק מערכת המשפט". היועמ"שית עולה אחריה לבמה ומכריזה ש"הרפורמה במערכת המשפט תבטל את האיזונים והבלמים".
הכי מעניין
18.1.23 – בג"ץ פוסל את מינוי ח"כ אריה דרעי לשר הפנים, בשל "צבר הרשעותיו הפליליות, והמצג שהציג לפיו יפרוש מהחיים הפוליטיים".
1.2.23 – היועמ"שית קובעת כי אסור לנתניהו לעסוק ברפורמה המשפטית מטעמי ניגוד עניינים.
2.2.23 – היועמ"שית מפרסמת חוות דעת נגד כל אחד מחוקי הרפורמה המשפטית.
19.2.23 – היועמ"שית קובעת שאסור לנתניהו לעסוק במתווה הפשרה של הנשיא הרצוג בעניין הרפורמה המשפטית.
26.2.23 – היועמ"שית מפרסמת חוות דעת נגד "חוק הנבצרות", תיקון לחוק יסוד שהבהיר כי ניתן להוציא את ראש הממשלה לנבצרות מסיבות בריאותיות בלבד.
10.3.23 – היועמ"שית מקפיאה את הדחת מפקד מחוז תל־אביב ניצב עמי אשד, לאחר שהמפכ"ל והשר בן־גביר הודיעו על העברתו למפקד בסיס ההדרכה של המשטרה.
עוד כתבות בנושא
23.3.23 – לאחר חקיקת חוק הנבצרות נתניהו מודיע שהוא "נכנס לאירוע" של הרפורמה המשפטית. היועמ"שית קובעת שזוהי הפרה של פסיקת בג"ץ ושל הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה.
27.3.23 – נתניהו חוזר בו מפיטורי שר הביטחון יואב גלנט, בעקבות "ליל גלנט" והשבתת המשק, ומודיע על השהיית חקיקת הרפורמה. לאחר קריסת פשרת הנשיא, מקודם רק החוק לצמצום עילת הסבירות.
9.7.23 – הממשלה מנחה את היועמ"שית להניח בתוך שבוע מתווה לאכיפה מול גילויי סרבנות בצה"ל והפרות סדר. היועמ"שית בדיון: "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי".
25.7.23 – היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לבטל את חוק הנבצרות.
30.7.23 – בג"ץ פוסל את "חוק טבריה", שמאפשר ליו"ר ועדה קרואה לרוץ לראשות עיר ללא צינון, ודוחה את תחולתו לבחירות הבאות.
22.8.23 – היועמ"שית מתנגדת להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לרוגלות, שתעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים.
3.10.23 – היועמ"שית מסרבת להתייצב בפני ועדת הרוגלות ולהעביר לה חומרים, עד להכרעת בג"ץ בעניינה.
עוד כתבות בנושא
1.1.24 – בפסיקה דרמטית מבטל בג"ץ את התיקון לצמצום עילת הסבירות ברוב של 8 שופטים מול 7. לראשונה בתולדות המדינה נפסל חוק יסוד.
3.1.24 – בג"ץ ביטל חוק יסוד נוסף. התיקון לחוק הנבצרות נדחה לכנסת הבאה ברוב של 6 שופטים מול 5.
29.2.24 – בג"ץ אוסר על ועדת הבדיקה הממשלתית לעניין הרוגלות לעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים.
7.3.24 – בג"ץ מבטל את החלטת השרים אמסלם וקרעי להדיח מתפקידו את יו"ר הדואר.
9.5.24 – היועמ"שית קובעת כי בדיקת מבקר המדינה לאירועי 7 באוקטובר פוגעת בתפקוד גופי הביטחון.
16.5.24 – היועמ"שית קובעת שעקרונות חוק הגיוס שהממשלה מקדמת נשענים על "תשתית לא עדכנית". הממשלה מאשרת אותו למרות זאת.
16.6.24 – בג"ץ מקפיא זמנית את בדיקת מבקר המדינה לשבעה באוקטובר.
19.6.24 – במכתב חריף אוסרת היועמ"שית על ראש הממשלה למנות בעצמו את נציב שירות המדינה הבא וקובעת שיש להקים ועדת איתור לתפקיד. הממשלה מתעלמת ומסמיכה את ראש הממשלה למנות.
25.6.24 – בג"ץ מבטל את החלטת הממשלה שלא לאכוף גיוס חרדים, ומורה להפסיק לשלם כספי תמיכות עבור בחורי ישיבה משתמטים.
עוד כתבות בנושא
6.8.24 – היועמ"שית קובעת כי מינוי אודליה מינס ליו"ר הרשות השנייה אינו חוקי בשל חוסר ניסיון.
3.9.24 – בג"ץ אוסר על ועדת הרוגלות לזמן קציני משטרה להעיד בפניה. היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לבטל את הקמת הוועדה.
8.9.24 – בג"ץ מורה לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.
14.10.24 – בג"ץ מאשר את מינוי אודליה מינס ליו"ר הרשות השנייה, נגד עמדת היועמ"שית. השופט סולברג מותח ביקורת על היועמ"שית שלא אישרה לממשלה ייצוג נפרד.
12.12.24 – בג"ץ מורה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך חודש.
30.12.24 – היועמ"שית פוסלת את מועמדו של נתניהו לנציב שירות המדינה, עו"ד רואי כחלון, בטענה לחוסר ניסיון מספק ולניפוח קורות חייו. נתניהו ממנה אותו בכל זאת לממלא מקום הנציב.
13.1.25 – היועמ"שית מורה לפתוח בבדיקה משמעתית נגד עו"ד כחלון בחשד לניפוח קורות החיים.
14.1.25 – בג"ץ ונתניהו מגיעים לפשרה שלפיה כחלון ישמש כממלא מקום הנציב לשלושה חודשים בלבד. היועמ"שית לכחלון: בשל הבדיקה נגדך נאסר עליך לעסוק בענייני משמעת ומינויים בכירים.
עוד כתבות בנושא
16.1.25 – בג"ץ מורה ליריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך עשרה ימים.
11.3.25 – בהוראת היועמ"שית, נחסמה גישתו של עו"ד רואי כחלון לדואר האלקטרוני במשרדי נציבות שירות המדינה.
20.3.25 – הממשלה מחליטה להדיח את ראש השב"כ רונן בר, ולמחרת בג"ץ מקפיא את ההחלטה.
23.3.25 – הממשלה מאשרת פה אחד להתחיל בהליך הדחת היועמ"שית. בהרב־מיארה: "לדיון אין תוקף משפטי".
26.1.25 – מנהל בתי המשפט מכנס את הוועדה לבחירת שופטים במקום השר לוין שסירב. נציגי הקואליציה מחרימים את הדיון. יצחק עמית מתמנה לנשיא בית המשפט העליון.
27.3.25 – בג"ץ דוחה את בקשת נתניהו להאריך את כהונת רואי כחלון כממלא מקום נציב שירות המדינה.
13.5.25 – בג"ץ פוסל את ההליך שקבעה הממשלה למינוי נציב שירות המדינה. בהמשך מחזירה הממשלה את הנציב הקודם, פרופ' דניאל הרשקוביץ, כממלא מקום.
4.4.25 – היועמ"שית קובעת כי הדחת ראש השב"כ נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה.
8.4.25 – בג"ץ אוסר על נתניהו להכריז על מחליף או ממלא מקום לראש השב"כ, אך מתיר לו לראיין מועמדים.
עוד כתבות בנושא
28.4.25 – ראש השב"כ רונן בר מודיע כי יפרוש מתפקידו באמצע יוני. הממשלה מבטלת את החלטתה להדיחו ומבקשת למחוק את העתירות לבג"ץ נגד המהלך. היועמ"שית מבקשת מבג"ץ פסיקה עקרונית.
21.5.25 – בג"ץ קובע שהדחת ראש השב"כ נעשתה בהליך לא תקין ובניגוד עניינים. היועמ"שית מודיעה לראש הממשלה נתניהו שכעת אסור לו לבצע כל פעולה למינוי ראש שב"כ חדש, עד ל"גיבוש הנחיות משפטיות".
26.5.25 – נתניהו מודיע על מינוי האלוף זיני לראש השב"כ. היועמ"שית קובעת כי ההחלטה פסולה, מציעה ששר אחר יבחר מועמדים, אך לא את זיני עצמו כי "ההליך זוהם".
13.7.25 – בג"ץ קובע פשרה שלפיה נתניהו יוכל להגיש את מועמדו לראשות השב"כ, אבל בדחייה של חודשיים, ועל ראש השב"כ הבא ייאסר לעסוק בפרשת קטאר.
4.8.25 – הממשלה אישרה את הדחת היועמ"שית לאחר ששינתה את הליך ההדחה. בג"ץ מקפיא את ההחלטה וקובע כי היועמ"שית תמשיך להשתתף בדיונים כרגיל.
2.11.25 – שר המשפטים לוין קובע כי היועמ"שית מצויה בניגוד עניינים בפרשת חקירת הפצ"רית ולפיכך היא מנועה מלעסוק בפרשה. היועמ"שית הגיבה: "התערבותך הפוליטית בחקירה פסולה. אין בסמכותך ליטול מידי היועצת המשפטית לממשלה את סמכויות האכיפה".
עוד כתבות בנושא
16.11.25 – בג"ץ פוסק שלשר לוין יש סמכות למנות מלווה לחקירת הפצ"רית, בתנאי שזה יהיה "עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שעסק בתחום התביעה או החקירה הפלילית" – אך לא הנציב אשר קולה.
18.11.25 – בג"ץ מקפיא את החוק להפחתת דמי חבר בלשכת עורכי הדין.
19.11.25 – בג"ץ דורש מהממשלה לגבש תוך 45 ימים מדיניות אפקטיבית נגד משתמטים.
2.12.25 – היועמ"שית מפרסמת חוות דעת נגד הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש: "ביטול מוחלט של מוסד היועץ המשפטי לממשלה".
2.12.25 – בג"ץ מוציא צו על תנאי נגד החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, וקובע דיון מורחב בהרכב של 11 שופטים. מדובר בתיקון לחוק יסוד שהובילו סער ולוין.
3.12.25 – בג"ץ פוסל את מינוי השופט בדימוס יוסף בן־חמו לחוקר מלווה לפרשת הפצ"רית, שכן אינו עובד מדינה.
14.12.25 – בג"ץ מבטל סופית את החלטת הממשלה לשינוי שיטת הדחת היועמ"שית, ומתוקף כך גם את ההדחה. הממשלה לא שלחה נציג לדיון, ולא הגישה את טענותיה לבית המשפט.
20.12.25 – היועמ"שית נגד החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את גלי צה"ל: "חלק ממהלך כולל לפגיעה בשידור הציבורי בישראל ולהגבלת חופש הביטוי".
21.12.25 – היועמ"שית נגד ועדת החקירה הפריטטית שהציעה הקואליציה: "הצעת חוק פרסונלית התפורה למידותיה של הממשלה הנוכחית"
28.12.25 – בג"ץ מאשר את מינוי זיני לראש השב"כ. הנשיא יצחק עמית, בדעת מיעוט, מבקש לבטל את המינוי עד שהוועדה למינויים בכירים תדון גם בטוהר המידות של ראש הממשלה.
עוד כתבות בנושא
28.12.25 – בג"ץ מקפיא את החלטת הממשלה לסגור את תחנת גלי צה"ל.
31.12.25 – בג"ץ מקפיא פעם נוספת את בדיקת מבקר המדינה לאירועי 7 באוקטובר.
31.12.25 – בג"ץ מקפיא העברת כמיליארד שקלים לרשתות החינוך החרדיות, שהוחלט עליה בוועדת הכספים.
1.1.26 – היועמ"שית מבקשת להורות על פיטורי השר בן־גביר, לאחר שראש הממשלה "לא פעל בכל דרך אחרת להפסקת הפגיעה בערכי היסוד הדמוקרטיים".