בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), פסל היום את שתי ההחלטות שקיבלה הממשלה בנוגע לפיטוריה של היועצת המשפטי לממשלה וליחסי הגומלין בינה ובין הממשלה. לנוכח זאת קבעו השופטים פה אחד כי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, תמשיך לכהן בתפקידה כדין, והחלטת הממשלה להפסיק את כהונתה בטלה. בית המשפט קבע בפסק הדין, שנכתב כולו בידי השופט יצחק עמית, כי ההליך שבו שונה מנגנון הפיטורים ופוטרה היועמ"שית לקה בפגמים חמורים, נעשה בחופזה, ומשיקולים זרים, והוא חותר תחת עקרון עצמאות מערך הייעוץ המשפטי.
עוד כתבות בנושא
במוקד העתירות עמדו שתי החלטות של הממשלה: החלטה 3125 מיום 8.6.2025, אשר תיקנה את מנגנון הפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה, והחלטה 3306 מיום 4.8.2025, אשר קבעה את הפסקת כהונתה המיידית של עו"ד בהרב-מיארה. עיקרו של פסק הדין עסק בפגמים המהותיים וההליכיים שנפלו בהחלטה 3125. החלטה זו ביטלה את ההסדר שהיה קיים במשך למעלה משני עשורים, אשר עוגן בהחלטת ממשלה 2274, שהתבססה על מסקנות "ועדת שמגר" הציבורית והמקצועית משנת 1998.
ועדת שמגר נועדה לחזק את אופיו המקצועי והעצמאי של היועץ המשפטי לממשלה. ההסדר הקודם, שעיגן את מסקנות הוועדה, קבע חובת היוועצות עם ועדה מקצועית-ציבורית לפני כל החלטה על הפסקת כהונה. ועדה זו, המורכבת מאנשי מקצוע בכירים, נועדה להבטיח שהיועץ, בהיותו "שומר סף", יוכל לפעול כגורם מקצועי ובלתי-תלוי שאינו כפוף למרות הרשות המבצעת.
הכי מעניין
שופטי בית המשפט העליון | צילום: הדס פרוש, פלאש 90
החלטה 3125 ביטלה חובה זו, והפכה את ההיוועצות בוועדה המקצועית להליך רשות בלבד. במקומה נקבע מתווה חדש שלפיו שאלת הפיטורים תובא בפני ועדת שרים המורכבת מחברי ממשלה בלבד, ואשר המלצתה תונח בפני הממשלה.
בית המשפט מתח ביקורת חריפה על דרך גיבושה של החלטה 3125, אותה כינה "הליך בזק של ממש". ההחלטה אושרה בתוך ארבעה ימים בלבד, מהם שני ימי עבודה, ולא לּוותה ב"עבודת מטה מסודרת ובגיבוש תשתית משפטית או עובדתית ההולמת את טיבה המיוחד של הסוגיה". זאת בניגוד מוחלט לעבודת ועדת שמגר המקיפה והיסודית, והיא אינה יכולה לעמוד.
השופטים קיבלו את הטענה כי התיקון נבע מ"שיקול זר" – ניסיון להתגבר על מכשול בירוקרטי שהתגלה לממשלה. בדברי ההסבר להחלטה אף צוין כי "השינוי נדרש על רקע המצב שנוצר בו כלל שרי הממשלה הביעו אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה המכהנת" וכי קיימת "דחיפות לקבלת החלטה על ידי הממשלה בנושא בהקדם". הממשלה הסבירה כי לא הצליחה לאייש את נציגיה בוועדה המקצועית-ציבורית, שכן שרי משפטים ויועצים משפטיים לשעבר סירבו להתמנות או הביעו התנגדות למהלך. בפועל, קבע בית המשפט, החלטה 3125 נולדה "כתגובה לחוסר שביעות הרצון של הממשלה ממועמדים פוטנציאליים לוועדה המקצועית-ציבורית" ומתוך ניסיון "לסלול את הדרך לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת". היועצת המשפטית לממשלה טענה כי התכלית האמיתית של החלטת הפיטורים אינה אלא מינוי יועץ משפטי "צייתני" שיכשיר החלטות הסותרות את הדין.
כתוצאה מהקביעה לפיה מנגנון הפיטורים החדש (החלטה 3125) אינו חוקי, גם ההחלטה על הפיטורין עצמם הוגדרה כבטלה. החלטת הפיטורים התקבלה בהסתמך על המלצת ועדת השרים שהוקמה מכוח המנגנון הפסול, ותוך חריגה מחובת ההיוועצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית. ועדת השרים אמנם קבעה כי התקיימה עילת פיטורים של "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". אולם, בית המשפט קבע כי "לא היה בידי הממשלה לדון ולהחליט על פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה בדרך זו, מבלי להיוועץ קודם לכן בוועדה המקצועית-ציבורית". טענות הצדדים בנוגע לעילת הפיטורים גופא לא נדונו, שכן מקומן להתברר בראש ובראשונה על ידי הוועדה המקצועית-ציבורית, במסגרת "הליך בחינה סדור, מקצועי ומעמיק".
עוד כתבות בנושא
בסיכום פסק הדין מתחו השופטים ביקורת על התנהלות הממשלה בתקופה מאז ניתן צו הביניים העוצר את הפיטורין. עוד קבעו השופטים כי תוצאתו של פסק דין זה ברורה. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, "מוסיפה לכהן בתפקידה כדין".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין מסר בתגובה:
"אם יש מי שחשב שבבית המשפט העליון יש שופטים שמרנים, מגיע פסק הדין הבוקר ומוכיח שוב שבבית המשפט ישנם אקטיביסטים ואקטיביסטים קיצוניים.
אין אף בית משפט בעולם שהיה כופה על ממשלה יועץ משפטי שאין לה אמון בו, ושהודח פה אחד על ידי כלל חברי הממשלה.
מתן פסק הדין בעיתוי הזה, כאשר עננה כבדה מרחפת מעל ראשה של היועצת המודחת, הוא עוד חוליה במאמץ העליון של שופטי העליון לחבל בחקירה ולחלץ את עו״ד בהרב מיארה.
הממשלה חייבת לדחות על הסף את ההתערבות הבלתי חוקית בסמכותה, ולעמוד על זכותה לעבוד עם יועץ משפטי שיש לה אמון בו ושיסייע לה להגשים את מדיניותה".