מיום ראשון עד חמישי אתם מסתפקים בחמש שעות שינה, עובדים עד מאוחר וקמים מוקדם. ואז מגיע סוף השבוע, אתם ישנים 12 שעות רצופות וקמים בתחושה שסוף־סוף החזרתם לגוף את כל מה שחסר לו.
אלא שזה לא בדיוק עובד כך. הרעיון שאפשר למחוק שבוע של מחסור בשינה באמצעות בוקר אחד ארוך במיטה הוא אחד המיתוסים העקשניים בתחום השינה.
"חוב שינה" הוא למעשה הפער המצטבר בין מספר שעות השינה שהגוף זקוק להן לבין מספר השעות שהוא מקבל בפועל, מסבירה קימברלי פן, פרופסור לקוגניציה ומדעי המוח הקוגניטיביים באוניברסיטת מישיגן סטייט.
הכי מעניין
רוב המבוגרים זקוקים לשבע עד תשע שעות שינה בלילה. אם, למשל, אתם זקוקים לשמונה שעות אך ישנתם שש בלבד, צברתם באותו לילה חוב של שעתיים. אם זה קורה במשך חמישה לילות, הפער כבר מגיע לעשר שעות.
בטווח הקצר, מחסור בשינה עלול להתבטא בעייפות, קושי להתרכז, עצבנות ופגיעה בזיכרון. מחסור ממושך נקשר גם לבעיות בריאות כמו לחץ דם גבוה, מחלות לב, שבץ, דלקתיות מוגברת, פגיעה קוגניטיבית ועמידות לאינסולין.
למה 12 שעות בשבת לא פותרות הכול?
שינה ארוכה עשויה בהחלט לגרום לכם להרגיש רעננים יותר בבוקר, אבל שינוי חד בשעות ההירדמות והיקיצה עלול לשבש את השעון הביולוגי ואף להותיר אתכם עייפים יותר.
לדברי פן, קביעות בשינה חשובה כמעט כמו מספר השעות. אם הצטבר לכם חוסר, עדיף בדרך כלל ללכת לישון בשעה הרגילה ולאפשר לעצמכם לישון כשעה נוספת בבוקר, במקום להזיז את לוח הזמנים בכמה שעות.
גם מבחינה בריאותית לא ברור שאפשר פשוט "להחזיר" את הנזק. מחקר קטן מ־2019 מצא ששנת התאוששות בסוף השבוע לא מנעה את השינויים המטבוליים שנקשרו למחסור כרוני בשינה.
גם יוליסס מגלאנג, מנהל תוכנית רפואת השינה באוניברסיטת אוהיו סטייט, מדגיש שאין הוכחה לכך שאם מחסור מתמשך בשינה כבר תרם להתפתחות בעיה כמו לחץ דם גבוה, כמה לילות ארוכים יותר בהכרח יהפכו את המצב.
מחקרים שנזכרו בכתבה מצביעים גם על חשיבותה של שגרת שינה יציבה: לוחות זמנים לא סדירים נקשרו לסיכון גבוה יותר לאירועים לבביים ולתמותה מוקדמת.
עוד כתבות בנושא
שגרת שינה | צילום: שאטרסטוק
אז מה לעשות אחרי לילה קצר?
הפתרון הטוב ביותר הוא כמובן לנסות להגיע באופן קבוע לשבע עד תשע שעות שינה בלילה. אבל החיים לא תמיד מאפשרים זאת.
אם עברתם כמה לילות קצרים ואתם מתקשים לתפקד במהלך היום, מומחים מציעים אפשרות פשוטה יותר מאשר לישון חצי יום: תנומה של כ־20 דקות.
פרק זמן כזה עשוי לשפר ערנות, מצב רוח וריכוז, בלי להכניס את הגוף לשינה עמוקה. תנומה ארוכה יותר עלולה להסתיים דווקא בתחושת כבדות ובלבול – תופעה המכונה "אינרציית שינה", שמתרחשת כאשר מתעוררים מתוך שלב עמוק של השינה.
והנקודה המרכזית היא לא להיבהל מלילה גרוע פה ושם. הגוף מסוגל להתמודד עם תקופות קצרות שבהן השינה פחות אידיאלית. הבעיה מתחילה כאשר חמש או שש שעות שינה הופכות לשגרה שנמשכת שבועות וחודשים.
במילים אחרות, שינה אינה חשבון בנק שאפשר להיכנס בו למינוס כל השבוע ולסגור את החוב בשבת אחת. עדיף להשקיע בשגרה עקבית – ולשמור את הבוקר הארוך במיטה לפינוק, לא לתוכנית טיפול.
עוד כתבות בנושא
