מישהו מהמשפחה שלי אמר לי פעם: "אני לא מאמין בדיכאון". זו הייתה אמירה מקוממת, מעליבה כלפי כל מי שחווה אי פעם תקופות דיכאוניות. התשובה שלי הייתה מהירה וחדה: "דיכאון לא צריך שתאמין בו. הוא קיים בין אם תרצה ובין אם לא".
אני מאמין גדול בקיומו, וכך גם מירה סודה. מחברת ספרי הבישול ובעלת הטור הלונדונית חוותה לפני מספר שנים מה שהיא מכנה "התמוטטות", שהייתה חמורה מספיק כדי לאלץ אותה לקחת פסק זמן מהטור שלה בעיתון הגרדיאן. יום אחד, בעלה, יו, החל להישבר תחת הלחץ של הטיפול בתינוק ובפעוט שלהם, לצד הטיפול בה ובעצמו. "הוא אמר לי, 'בבקשה, אני ממש אשמח אם תבשלי לי ארוחה'", מספרת סודה בשיחת זום מניו יורק, שם שהתה במסגרת סיור השקת ספרה החדש.
"תמיד הראיתי לו אהבה דרך בישול, ואני חונכתי שזה מה שהוא היה צריך באותו רגע"
זה היה כל מה שהייתה צריכה לשמוע. המילים האלו העירו אותה, תרתי משמע. "תמיד הראיתי לו אהבה דרך בישול, ואני חונכתי שזה מה שהוא היה צריך באותו רגע", היא אומרת. היא קמה מהמיטה אל המטבח, אספה מצרכים והכינה את הגרסה שלה לאחת המנות האהובות עליהם – דאל מלזי. ככל שהרגישה שהיא חוזרת לחיים, היא גם הבינה שככותבת אוכל מקצועית, היא ניגשה לכל עניין הבישול בצורה שגויה לחלוטין.
הכי מעניין
צילום: מתוך הרשתות החברתיות של מירה
"בישלתי כי זו הייתה עונה מסוימת או כי עבדתי על ירק ספציפי עבור הטור שלי", היא מסבירת. "חשבתי על מה אנשים אחרים ירצו לאכול בחגים, לא באמת חשבתי על עצמי". אפילו משפחתה אכלה בדרך כלל את תוצאות הניסויים והטעימות שלה, במקום לאכול את סוגי המאכלים שעליהם גדלה בעצמה או מה שהתחשק לה באותו רגע.
היא סללה את דרכה חזרה מהדיכאון מתוך החלטה נחושה להשתנות. כפי שהיא כותבת בספר הבישול החדש שלה: "רציתי לבשל בשביל ההנאה, לא בשביל העבודה. רציתי לנסות להיות מודעת יותר למצב הרוח שלי ולרגשות שלי, ולהבין מה באמת בא לי לאכול. לאט ובטוח, כמו זרדים שתופסים אש, התחלתי להרגיש שוב את הניצוץ והתשוקה בבטן".
המחברת הכתומה שניהלה במטבח, שבה תיעדה את מחשבותיה על היום שעבר ועל רגשותיה – לצד תיאורי המנות שהכינה למשפחתה – לא יועדה במקור להפוך לספר בישול. היא חשבה שהיא תישאר כמזכרת לבנותיה. אך כשהעורכת והסוכנת שלה התעניינו בשלומה, סודה סיפרה להן שהיא חוזרת לנשום אוויר, ושייתכן שיש בידיה חומרים לפרויקט הבא.
לסודה יש דרך להביא נגיעות רעננות ומדויקות אפילו למתכונים מסורתיים. המנה שלא יכולתי לעמוד בפניה אחרי שבדקתי אותה היא מאטאר פניר (Matar Paneer) – תבשיל קארי הודי פופולרי של אפונה וגבינת פניר, שהיא מעשירה בקרם קשיו ומקפיצה בעזרת אפונת שלג פריכה. כדי להוסיף עוד עומק, צורבים את אפונת השלג ועגבניות השרי במחבת לפני שמרכיבים את שאר המנה.
שילוב המרקמים והטעמים הופך את הקארי הזה למשהו שלא רוצים להפסיק לאכול, מה שמדגים בצורה מושלמת את המסר הגדול השני של סודה: היכולת להתעכב וליהנות מארוחת הערב יכולה לעזור לכם ללחוץ על כפתור האתחול (ריסט) אחרי יום מלחיץ.
עוד כתבות בנושא
מתכון: מאטאר פניר (קארי אפונה וגבינה בקרם קשיו)
גרסה מנחמת וקטיפתית לקארי ההודי המפורסם. השילוב בין גבינה עשירה, שני סוגי אפונה מנוגדים (אחת רכה ואחת פריכה) ועגבניות צרובות יוצר חגיגת מרקמים.
כמות: 4 מנות (כ-7 כוסות תבשיל) |זמן הכנה כולל: 35 דקות |אחסון: במקרר בכלי אטום עד 4 ימים
מצרכים:
- 2 כפות + 2 כפיות שמן ניטרלי (קנולה, חמניות או תירס), מחולק
- 120 גרם אפונת שלג (אפונה סינית שטוחה ופריכה)
- 170 גרם (כ-1.5 כוסות) עגבניות שרי בשלות
- 1 בצל צהוב גדול, קצוץ דק
- 3 שיני שום, קצוצות
- 1 כפית ג'ינג'ר טרי, מגורר דק
- 450 גרם גבינת פניר (או טופו קשה / חלומי), חתוכה לקוביות בגודל של כ-2.5 ס"מ
- 400 גרם עגבניות חתוכות לקוביות
- 1/2 כפית מלח דק (ועוד לפי הטעם)
- 1.25 כוסות מים רותחים, מחולק
- 1/4 כוס קשיו טבעי (לא קלוי ולא מומלח)
- 1.5 כפיות כוסברה טחונה
- 1 כפית כמון טחון
- 1 כפית אבקת צ'ילי (או פפריקה)
- 1/2 כפית כורכום טחון
- 1 כוס אפונה ירוקה קפואה
קארי אפונה וגבינה בקרם קשיו | צילום: טום מקורקל עבור הוושינגטון פוסט
עגבניות שרי ותרמילי אפונה קלויים | צילום: טום מקורקל עבור הוושינגטון פוסט
הוראות הכנה:
- הכנה מראש: מניחים צלחת גדולה ריקה לצד הכיריים.
- צריבת הירקות: במחבת גדולה (כ-30 ס"מ) על אש בינונית-גבוהה, מחממים כפית אחת של שמן. מוסיפים את אפונת השלג, נותנים לה לפצפץ ולהיחרך במשך דקה, הופכים לצד השני לחריכה קלה, ומעבירים לצלחת. מחזירים את המחבת לאש, מוסיפים עוד כפית שמן ואת עגבניות השרי. מבשלים תוך כדי הקפצה ונענוע המחבת כ-2 דקות, עד שהן משחירות ונחרכות קלות במקומות מסוימים. מעבירים לצלחת לצד אפונת השלג.
- בסיס הרוטב: מחזירים את המחבת לכיריים ומנמיכים לאש בינונית. מוסיפים את 2 כפות השמן הנותרות. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומבשלים תוך ערבוב תכוף כ-6 דקות, עד שהוא הופך לשקוף ורך. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומבשלים תוך ערבוב עוד כדקה, עד שעולה ניחוח נהדר.
- בישול הפניר: מוסיפים למחבת את קוביות הגבינה (או הטופו/חלומי), את שימורי העגבניות, המלח ו-3/4 כוס מהמים הרותחים. מערבבים, מביאים לרתיחה עדינה ומבשלים על אש קטנה-בינונית תוך ערבוב מדי פעם במשך כ-10 דקות, עד שהרוטב מסמיך מעט והגבינה מתרככת קלות.
- הכנת קרם הקשיו (בזמן שהרוטב מתבשל): בקערה קטנה, מניחים את הקשיו הטבעי יחד עם חצי כוס המים הרותחים שנותרה. משרים למשך 5 דקות. מעבירים את הקשיו יחד עם מי ההשריה לבלנדר (או נעזרים בבלנדר מוט) וטוחנים היטב עד לקבלת קרם חלק לחלוטין וללא גושים.
- איחוד הטעמים: מוסיפים אל תערובת הגבינה שבמחבת את התבלינים היבשים (כוסברה, כמון, צ'ילי וכורכום) ומבשלים תוך ערבוב כ-2 דקות כדי לפתוח את הטעמים.
- סיום המנה: מוזגים פנימה את קרם הקשיו ומערבבים. מחזירים למחבת את עגבניות השרי ואפונת השלג הצרובות, ומוסיפים גם את כוס האפונה הקפואה. מערבבים בעדינות ומביאים שוב לרתיחה קלה. מבשלים עוד כ-2 דקות עד שכל הירקות חמים לחלוטין. טועמים ומוסיפים עוד מלח במידת הצורך.
- הגשה: מחלקים לקעריות עמוקות ומגישים חם מאוד לצד אורז בסמטי לבן, לחם נאן חם, פיתה או צ'פאטי.
עוד כתבות בנושא
