לרבות מאיתנו יש את החברה הזאת. זו שמזמינה פסטה, לא מוותרת על הקינוח, ובפעם הבאה שתפגשו אותה עדיין תלבש את אותם הג'ינסים. במקביל, את מקפידה, מתאמנת, מנסה לבחור "נכון" – ומרגישה שהמשקל מסרב לשתף פעולה.
מכאן קצרה הדרך למסקנה המתסכלת: כנראה אני עושה משהו לא בסדר.
אלא שהגוף האנושי קצת יותר מסובך מטבלת אקסל של קלוריות. כמות המזון והאנרגיה שאנחנו צורכות עדיין חשובה מאוד לניהול המשקל, אבל היא אינה פועלת בחלל ריק. גיל, גנטיקה, מסת שריר, פעילות גופנית, שינה, מצב הורמונלי, תרופות ומצב מטבולי יכולים להשפיע על הדרך שבה הגוף מגיב למזון ועל כמה קל או קשה לכל אחת לשמור על משקל יציב.
הכי מעניין
והמדע מתחיל להבין עד כמה ההבדלים האלה יכולים להיות אישיים.
פסטה שרופה (Spaghetti All'Assassina): המתכון המקורי לספגטי חריף וקריספי במחבת | צילום: אוריה גבע
אותה ארוחה, תגובה אחרת
באחד המחקרים הגדולים בתחום, שפורסם ב־Nature Medicine וכלל יותר מאלף משתתפים, נמצאה שונות גדולה בין אנשים בתגובות הסוכר, האינסולין והשומנים בדם לאחר אכילת ארוחות זהות. החוקרים מצאו שגם גורמים אישיים, ובהם מאפייני המיקרוביום, תרמו לחלק מהשונות.
מחקר נוסף שפורסם ב־2025 ב־Nature Medicine נתן ל־55 משתתפים ארוחות פחמימתיות אחידות ובדק את תגובת הסוכר שלהם באמצעות ניטור רציף. גם כאן נמצאו הבדלים משמעותיים: אדם אחד הגיב בעוצמה רבה יותר לאורז, אחר לתפוחי אדמה ואחר ללחם. חלק מההבדלים נקשרו לרגישות לאינסולין ולמאפיינים מטבוליים נוספים.
זה לא אומר שכל אחת צריכה להסתובב עם מד סוכר או שאפשר להסיק מתגובה לארוחה אחת מי תעלה במשקל. אבל המחקרים כן מערערים על הרעיון שלפיו אותו תפריט יניב בהכרח אותה תגובה אצל כולן.
משקל אדם | צילום: AP
גם הסטרס נכנס לתמונה
כשאנחנו במתח, קל להאשים את הביקורים התכופים במגירת החטיפים. אבל הקשר בין סטרס לבריאות המטבולית מורכב יותר.
קורטיזול הוא הורמון חיוני שהגוף מפריש כחלק מתגובת הסטרס. חשיפה כרונית לעודף קורטיזול נקשרה לתנגודת לאינסולין ולהצטברות שומן באזור הבטן – שני מאפיינים הקשורים לתסמונת המטבולית. עם זאת, לא נכון להסיק שכל תקופה לחוצה גורמת בהכרח לרמות קורטיזול גבוהות באופן קבוע או לעלייה במשקל.
בפועל, סטרס יכול להשפיע גם בדרכים הרבה יותר יומיומיות: על איכות השינה, על החשק לזוז, על בחירת המזון ועל האכילה עצמה.
עוד כתבות בנושא
הפרעות בשינה | צילום: שאטרסטוק
לילה קצר יכול להגיע גם לצלחת
השינה היא עוד משתנה שקל להתעלם ממנו כשמדברים על משקל.
מחסור כרוני בשינה נקשר לשינויים ברגישות לאינסולין, בוויסות הרעב והשובע ובמטבוליזם, ובמחקרים נמצא קשר בינו לבין סיכון מוגבר להשמנה ולסוכרת מסוג 2.
לכן מי שאוכלת באופן מאוזן ומתאמנת אבל ישנה באופן קבוע מעט מדי, עלולה לגלות שקשה יותר לנהל את התיאבון ואת המשקל.
זה לא הופך שמונה שעות שינה לדיאטה חדשה – אבל כן מזכיר לנו שתזונה היא רק חלק מאורח החיים שמשפיע על הבריאות המטבולית.
ומה עם "מטבוליזם איטי"?
זה אחד ההסברים האהובים ביותר לעלייה במשקל, אבל גם כאן התמונה מורכבת.
הגוף מוציא אנרגיה גם כשאנחנו לא עושות דבר: כדי לנשום, להפעיל את הלב, לשמור על חום הגוף ולתחזק את האיברים. ההוצאה הזאת משתנה מאדם לאדם ומושפעת בין היתר מגודל הגוף, מהגיל ומהרכב הגוף.
מסת שריר היא חלק מהמשוואה, ולכן אימוני כוח אינם רק כלי לעיצוב הגוף. הם מסייעים לשמור ולבנות שריר ותורמים לתפקוד ולבריאות המטבולית לאורך זמן.
גם מצבים רפואיים ותרופות מסוימות יכולים להשפיע על המשקל. כשמתרחשת עלייה משמעותית או בלתי מוסברת, או כשיש קושי חריג לרדת במשקל לצד תסמינים נוספים, כדאי לבדוק אם קיים גורם רפואי ולא פשוט להניח שמדובר ב"חוסר כוח רצון".
דיאטה, אילוסטרציה. | צילום: שאטרסטוק
אז מה עושים במקום להתחיל עוד דיאטה?
השלב הראשון הוא להפסיק להתייחס למשקל כאל מבחן אופי.
במקום לשאול רק "כמה אכלתי?", כדאי להסתכל על התמונה הרחבה יותר: איך נראית השינה שלי? כמה אני זזה במהלך השבוע? האם אני עושה גם פעילות שמחזקת שרירים? מה רמת הסטרס שלי? איך נראים לחץ הדם, הסוכר ושומני הדם? והאם חל לאחרונה שינוי משמעותי במשקל שדורש בירור?
אין צורך להפוך כל אחד מהנתונים האלה לפרויקט. שלושה הרגלים בסיסיים עדיין מספקים נקודת פתיחה טובה: שינה מספקת וקבועה ככל האפשר, פעילות גופנית שמשלבת תנועה יומיומית ואימוני כוח, ותזונה המבוססת ברובה על ירקות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, שמן זית ומקורות חלבון איכותיים.
ובמקרים שבהם שינוי אורח החיים אינו מספיק, אפשר לבחון עם אנשי מקצוע אפשרויות טיפול נוספות בהתאם למצב הרפואי האישי.
ובעיקר: תפסיקי לאכול מהצלחת של החברה או לפחות תפסיקי למדוד את עצמך לפיה.
אנחנו רואות מה החברה הזמינה במסעדה; אנחנו לא רואות את כל מה שהיא אכלה באותו שבוע, כמה היא זזה, כמה שריר יש לה, איך היא ישנה, אילו תרופות היא נוטלת ומה הגנטיקה שלה עושה מאחורי הקלעים.
שתיים יכולות לשבת מול אותה צלחת פסטה ועדיין להגיע אליה עם שני גופים שונים לחלוטין.
וזו אולי הנקודה החשובה ביותר: הדרך למשקל שמתאים ובריא עבורנו לא מתחילה בניסיון לגרום לגוף להתנהג כמו הגוף של מישהי אחרת. היא מתחילה בניסיון להבין טוב יותר את הגוף שיש לנו.
ד"ר גלינה שנקרמן, מומחית לאנדוקרינולוגיה ולרפואה פנימית ומנהלת רפואית ב־MedBalance.
עוד כתבות בנושא
