ביקורת תרבות
היוצרים שהציגו את הדתיים כמגוחכים חייבים לנו התנצלות
הגיע הזמן לתיקון דמות הדתי הנלעגת והמוזרה בקלאסיקות התרבותיות של ישראל
בשביל להוכיח שאתה בשביל ישראל לא מספיק להיות בעדנו
האם אנחנו מצפים ממנהיגים ועיתונאים לבקר אותנו או לחבק אותנו?
חתונמי נותנת תקווה לרווקים – כל עוד הם זוכרים שמדובר בטלוויזיה
המיתוג המחודש של דיסני לא יעזור: אני יודע שסקאר הוא רשע
הנבלים בסיפורים המכוננים של ילדותנו מתבררים בעיבודים החדשים כישרי דרך. וזה לא עידון אלא סחרור
"שיקוי האהבה" באופרה: בימוי ייחודי ונוסטלגי
מה עוד ביקשת: מעריציו של אריק ברמן יצאו מרוצים מהמופע החגיגי
"גם אם עברו 365 ימים, השנה הזו לא תחלוף": קרן פלס וילדי ה-7 באוקטובר בשיר חדש
פסטיבל שירה מטולה בירושלים ומסע אל קצה המציאות: אירוע התרבות של השבוע
כיסא רגיל לחלוטין ב-2,200 ש"ח יכול ללמד הרבה על רעש ושקט
המנצח האיטלקי הגיע ברגע האחרון: האופרה החדשה בתל אביב
יש דברים שכל מי ששרד מאה יום של מילואים - ראוי שיקבל אוטומטית
דבר אחד במילואים קשה יותר מתנאים בלתי נוחים ומלילות בלי שינה
שבענו: הסרט החדש של "משחקי הרעב" לא משאיר טעם של עוד
חנוכה מלמד אותנו שכל מקום עשוי גם לשמש כבית
ממש כמו במלחמה, חנוכה מוכיח שכדי להדליק אור צריך בית אבל לא חייבים ארבעה קירות וגג
מה עובר בראש של נסראללה וחמינאי? עונה חדשה לסדרת הדוקו שהפכה רלוונטית מתמיד
כל אחד סוחב איתו תיק קטן - עם מדי ב', נעליים ודיסקית
כמו שחייה, או רכיבה באופניים, הזהות הצבאית מוטבעת בנו כזיכרון חושי
פצעי האומה צרבו ביוסי הרשקוביץ ז"ל, כאילו נפערו בבשרו שלו
כשהמטרות פושטות את המספרים המופשטים והופכות למקומות קונקרטיים
לא כל מבט לאחור מקפיא אותנו, הוא דווקא יכול להיות זה שייקח אותנו קדימה
אנחנו לא טייסים, אבל לתותחנים יש צמד מילים שנותן לנו כוח-על
הכל כל כך זמני והמוצר המוזר מכולם הוא "סכך לנצח"
אני דורך כל יום בזהירות על קרשי רצפת המרפסת ומופתע לגלות שהם עדיין לא קרסו
ביום כיפור הכהן הגדול נוקט בצורת הפעולה של הארווי דנט מ"באטמן"
דווקא בשיאו של יום הכיפורים אנחנו מבקשים להגביל את האחריות שלנו
הרגע שבו במקום להסיט את העיניים צילמתי מסך ושיתפתי
היכולת לשלח חיצים מחודדים בכל מי שפועל באופן לא תקין מאפשרת לי להימנע מלנסח עמדה חיובית משל עצמי
כשהרב קוק כתב ביקורת על תיאור גרפי מדי של נשיקה
האם יכול להיות שרב גדול יכתוב ביקורת מפורטת על תיאור גרפי מדי של נשיקה?
40 שנה לפסטיבל הקולנוע ירושלים: הסרטים שלא תרצו להחמיץ
"המדרשיה": סיפור על מיתוס ריק, מסורת שכבר שנים איננה כאן
"המדרשיה ביקשה להיות הנקודה הארכימדית שתמנף את המגזר, היזם שיעשה לו את האקזיט"
המדרשיה הייתה האלטר–אגו שלנו. המקום שבו יוצאים לפועל הדחפים שאצלנו היו כבושים ומרוסנים
הסדרות ה"מוצלחות" ו"הריאליסטיות" מנרמלות את הרוע עצמו
האם אנחנו מקדישים מחשבה גם לשאלה אילו דתל"שים אנחנו מגדלים?
יסמניות ושטופות מוח: "מניין נשים" - מחזה חדש מציג נשים חרדיות באופן לא מחמיא
החרד"לים טועים: משפחה "נורמלית" ביהדות היא כלי חשוב אבל לא המטרה
היהדות אינה מזלזלת בכוחה של המשפחה, אבל היא רואה בה כלי ולא יעד עצמאי
דווקא עכשיו, נדמה שאנחנו יותר מתמיד רוצים להיות "וונסדיי"
רק על המסך יראו את האהבה החבויה בתוכנו, בלי שנצטרך לעבוד קשה כדי לחשוף אותה
"הנהגת של מר יוסוקה" - הצצה יצירתית ומחדשת לתרבות היפנית
הגרסה הקולנועית הארוכה של הסיפור הקצר של מורקמי מצליחה להעביר את המילים כחוויה קוסמית ורוחנית
קצת כמו האור המלאכותי, העולם שלנו הולך ומתמלא בפרסום מלאכותי
הבעיה היא לא הנהייה שלנו אחר הפרסום, אלא באופן הסתמי שבו פרסום נוצר מלכתחילה