מחקר ישראלי חדש: אבחון ADHD באמצעות סרטון וידאו ביתי

אבחון ADHD מתבסס כיום על ראיונות, שאלונים, דיווחי הורים ומורים ולעיתים מבחנים ממוחשבים, אך השיטות מושפעות מהטיות ולא תמיד משקפות את התפקוד היומיומי

הפרעות קשב - ADHD | שאטרסטוק

הפרעות קשב - ADHD | צילום: שאטרסטוק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מחקר חדש של ד"ר גדי בלומרוזן מ-HIT מכון טכנולוגי חולון, שפורסם בימים אלה בכתב העת המדעי Scientific Reports מבית Nature, מציע כיוון חדש לאבחון הפרעות קשב וריכוז: ניתוח סרטוני וידאו ביתיים באמצעות בינה מלאכותית, במטרה לזהות דפוסי תנועה והתנהגות הקשורים ל-ADHD.

המחקר נערך במעבדה לחישה ואבחון רפואי ב-HIT, בראשות ד"ר בלומרוזן, ובוצע תחת הנחייתו על ידי אנטון גלשוילי, תלמיד מחקר לתואר שני במחלקה למדעי המחשב. העבודה התקיימה בשיתוף פעולה עם ד"ר חזי רשף ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ובית הספר להנדסת תעשייה ומערכות חכמות באוניברסיטת תל אביב.

כיום, אבחון ADHD נשען בעיקר על ראיונות קליניים, שאלוני דיווח עצמי, התרשמות של הורים, מורים או מטפלים ולעיתים גם מבחנים ממוחשבים כמו TOVA. אלא שהשיטות הקיימות מושפעות מהטיות, דורשות הגעה למרפאה, ולעיתים אינן מצליחות לשקף את האופן שבו ההפרעה באה לידי ביטוי בחיי היומיום.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

במחקר נותחו 78 סרטוני וידאו של נבדקים בני 18 עד 32, שצולמו בסביבה ביתית בזמן שסיפרו על עצמם מול מצלמה. באמצעות כלי למידה עמוקה חילצו החוקרים מהסרטונים נקודות שלד של פלג הגוף העליון, ובהן תנועות ראש, כתפיים, ידיים, אצבעות, עיניים ופנים. לאחר מכן נותחו דפוסי תנועה לאורך זמן, בהם מהירות, תאוצה, טווחי תנועה, סנכרון בין איברים וקואורדינציית עין־יד.

התוצאות הראו כי המודלים הצליחו לזהות ADHD בדיוק שנע בין כ-66% ל-88% בקרב נשים, ובין כ-65% ל-82% בקרב גברים. המודל המוביל, TabNet, הגיע לדיוק כולל של 85.7%. מעבר לזיהוי עצמו, החוקרים הצליחו לאתר סמנים ביולוגיים התנהגותיים הקשורים ל-ADHD, ובהם פעילות מוגברת של פלג הגוף העליון, תנועות ראש, קואורדינציה בין הידיים לעיניים ושליטה במבט.

"המטרה שלנו היא להפוך את תהליך האבחון לנגיש, מהיר ואובייקטיבי יותר. כיום משפחות רבות ממתינות חודשים ארוכים לאבחון, ולעיתים מתקבלות החלטות טיפוליות על בסיס מידע חלקי או נקודתי בלבד", אומר ד"ר בלומרוזן. "באמצעות ניטור רציף בסביבה הביתית ושימוש בכלי בינה מלאכותית, ניתן לקבל תמונה מדויקת יותר של מצבו של המטופל לאורך זמן ולסייע לאנשי המקצוע להתאים טיפול אישי ומדויק יותר ולהקטין את תופעות הלוואי מטיפול לא מדויק".

עוד כתבות בנושא

ד"ר בלומרוזן הוא חוקר רב-תחומי בתחום האבחון הרפואי באמצעות בינה מלאכותית, ומרצה בכיר במחלקות למדעי הרפואה, מדעי המחשב ומדעי הנתונים ב-HIT. הוא עומד בראש המעבדה לחישה ואבחון רפואי, המתמחה באבחון רפואי בסביבה ביתית של מחלות נוירולוגיות, אבחון פסיכולוגי, מידול ומעקב אחר מחלות באמצעות כלים מתמטיים וסטטיסטיים מעולמות הבינה המלאכותית.

לאחרונה זכתה המעבדה במענקים תחרותיים של המדען הראשי למחקרים בתחום אבחון הפרעות קשב, בשיתוף ד"ר אלכסנדרה סעד מהמחלקה לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, וכן למחקרים בתחום אבחון אוטיזם ואלקסיתימיה בשיתוף ד"ר הילה גבירץ מהמחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל. המעבדה מקיימת שיתופי פעולה מחקריים עם חמישה בתי חולים בישראל, וחלק מהטכנולוגיות שפותחו בה נמצאות כיום בשלבי גיוס ומסחור למיזמים רפואיים.

החוקרים מדגישים כי הטכנולוגיה אינה מיועדת להחליף אבחון קליני, אלא לשמש כלי עזר נוסף לרופאים ולאנשי מקצוע. אם תבשיל לשימוש רחב, היא עשויה לאפשר בעתיד ניטור רציף, טבעי ופחות פולשני של תסמיני ADHD בבית. במילים אחרות, במקום להסתמך רק על שאלון או מפגש חד-פעמי בקליניקה, ייתכן שסרטון ביתי קצר יוכל לספק לרופאים מידע חשוב על מה שקורה באמת בחיי היומיום.

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא